ש: איפה היינו?

אליעד: אוקי מה התשובה, לאיפה רוצים להגיע מההתחלה, מה אתה מבינה ואיך מקדמים את זה?

ש: יש לי את המחויבים.

אליעד: כאלה ואחרים ברמות שונות כי זה לא כולם יכולים באותה מידה יש מחויבים יותר מחויבים פחות.

ש: שאני פועלת באופן די אוטומטי איתם והם תוקעים אותי אני צריכה בעצם בסופו של דבר.

אליעד: לא תוקעים אותך הם מקדמים אותך, המחויבים מקדמים אותך אבל הם גם עוצרים אותך.

ש: מקדמים אותי למה?

אליעד: להשגת מטרות נכון אבל מצד שני הם גם כן גורמים לך לסבול במצב הנוכחי, זאת אומרת הם כאילו אומרים "אנחנו נסדר לך את החיים במובן הטוב" אבל הם גם כן דופקים לך אותם אותך במובן הרע.

ש: נכון בעצם תגיד שיהיה מחויב אז תמיד יהיה איזה חיסרון במחויב הזה.

אליעד: כן עכשיו מה אני אומר אני לא אומר לך שלא יהיה לך מחויבים, אני אומר שתצליחי לראות שהם אפשריים זאת מהות ההבדל, אוקי איך מקדמים את זה?

ש: שאלה מצוינת.

אליעד: נו אז בואי נחשוב עכשיו, יש את התשובות הקלאסיות אבל בואי תנסי לתת תשובה שתתחברי אליה, איזה דברים בחיים את חושבת אולי בואי ניקח דוגמא, לדוגמא תתחילי מלהפוך מחויבים של אחרים לאפשריים כל פעם שמישהו אומר לך "את חייבת" תנסי להוכיח לעצמך שאת לא חייבת לדוגמא.

ש: להוכיח לו את זה, לעצמי?

אליעד: לעצמך, אני אומר אם את לא מצליחה להתמודד עם המחויבים שלך תתמודדי עם המחויבים של אחרים.

ש: אז זאת אומרת שאני צריכה לענות להם.

אליעד: להפעיל את המוח, לא בהכרח תראי כל הפרוצדורה הזאת של המחויב והאפשרי מתרחשת במוח, בסדר במוח.

ש: אבל בפרקטיקה יותר קל לעשות את זה חיצוני אחר כך זה.

אליעד: אז תעשי את זה חיצוני אין בעיה, אני רק אומר שאת לא חייבת להיכנס לעימות אבל אם בא לך תעשי את זה יותר טוב, כל פעם שמישהו אומר לך משהו תנסי להוכיח שזה לא מחויב שזה רק אפשרי אם מישהו בא אלייך בקטע של מחויב "הלו זה בכלל הפוך, זה גם הפוך", מישהו אומר לך נגיד "את לא בסדר" תנסי להוכיח לו שאת בכלל גם בסדר או שאם הוא היה קצת מתאמץ הוא היה רואה שאת בכלל בסדר. את מבינה למה אני מתכוון, אני מתכוון אם קשה לך עם המחויבים שלך תתחילי עם המחויבים החיצוניים לך.

ש: כן שהם יותר ברורים כשאני יותר קולטת אותם.

אליעד: לא את גם קולטת אותם וגם באופן יחסי זה כאילו לא קונפליקט מול עצמך, זאת אומרת זה לא מצב שאת מפחדת כאילו תבדקי איפה המחויבים שבא לך להיפטר מהם ותתחילי להילחם בהם. אוקי רוצה לתת דוגמא למחויב כלשהו נגיד?

ש: לא אין לי.

אליעד: רוצה שנמשיך את הקודם?

ש: נמשיך.

אליעד: אוקי בואי נחזור למחויב הבסיסי של "אם אני אחשוב שהכל אפשרי אז איך אני אבחר" נגיד בואי נחזור לשם, את חייבת לבחור עכשיו למה אני אומר בואי נחזור לשם כי מבחינתי זה מחויב מאוד מפלצתי זה אחד כאילו מהמחויבים הכי גדולים בעולם וגם הוא אפשר לחסל אותו, יש סרטים כאלה.

ש: ש...?

אליעד: שפתאום באה איזה מפלצת מאיזה עולם כזה והיא מנצחת את כולם אבל תמיד יש לה איזו נקודת תורפה, אז אני אומר גם המחויב הכי גדול שלך יש לו איזו נקודת תורפה יש לו איזה משהו שאם תתפסי את הנקודת תורפה שלו את שמה לו רגל הוא נופל לא משנה איזה כוח יש לו איזה חיסרון יש לו איזו נקודת תורפה כלשהי. אז בואי תביאי איזה מחויב בסיסי שלך לדוגמא, "אני חייבת" לדוגמא.

ש: אני חייבת שיאהבו אותי.

אליעד: למה?

ש: כי אז אני ארגיש שווה, אני ארגיש בעלת ערך.

אליעד: אוקי אז מה בעצם אמרת שמה מחויב לך?

ש: להרגיש בעלת ערך.

אליעד: יפה ואת רוצה להרגיש בעלת ערך, את חייבת להרגיש בעלת ערך את יודעת כמה חיים קלים יהיו לך אם תגידי "אני לא חייבת להרגיש בעלת ערך", את יכולה לדמיין איזה חיים פשוטים יהיו לך?

ש: זה עובד ככה בדמיון?

אליעד: לא אם את מסוגלת בכלל לדמיין כמה חיים קלים יהיו לך אם תהיי מסוגלת לחשוב "אני לא חייבת להיות בעלת ערך גם אם אני אהיה זבל זה בסדר".

ש: כן אבל נורא קל להגיד קשה לעשות.

אליעד: אני רק שאלתי אם את מסוגלת לדמיין.

ש: אני מדמיינת את זה כל הזמן דרך אגב.

אליעד: יפה אוקי אז בואי תסבירי לי מה את מדמיינת.

ש: שאין לי שום ערך לפעמים.

אליעד: אוקי עכשיו תסבירי לי את חושבת שאת חייבת להיות בעלת ערך?

ש: כן.

אליעד: למה מה יש מאחורה?

ש: יש את כל הקיום שלי מאחורה.

אליעד: אז את לא יכולה להיות קיימת בלי ערך, למה לא הנה זאת האמת?

ש: האמת בראש.

אליעד: למה מה יש בראש שמה אומר?

ש: הוא אומר.

אליעד: אם את בלי ערך אז את קיימת בלי ערך.

ש: זה אתה אומר.

אליעד: זה את אמרת.

ש: אני לא קיימת.

אליעד: אני דרך אגב יש לי מכונת זמן זה משהו שאת לא יודעת, אני לפני שהתחלתי לדבר איתך לפני שהתחלנו בדו שיח בדקתי במכונת הזמן ניסיתי לבדוק מה חשבת שהיית בת שבוע, בדקתי אני זוכר שאז את אפילו כל כך היית בקטע שלא אכפת לך מה חושבים עלייך שאפילו לא הבנת בכלל את הדו שיח הזה, את לא האמנת אפילו שיבוא יום שאת כל כך תהיי לחוצה ממה חושבים עלייך את כאילו אפילו לא האמנת מה זה אומר בכלל מה חושבים עלייך כאילו "את מי זה מעניין מה חושבים עלי כאילו מה זה אומר בכלל".

ש: אני לא יכולה עם הפיגור הזה.

אליעד: רגע זה עובדתית נכון או לא?

ש: זה נכון.

אליעד: כשנולדת היה אכפת לך שיאהבו אותך הוד מעלתך, אם אומרים לך "את".

ש: גם עכשיו זה לא אמור לעניין אותי אתה לא מבין שזה הקונפליקט.

אליעד: אז מה קרה לך איפה מתי עשית תאונה באיזה גיל, באיזה גיל נפלת באיזה גיל עברת תאונת דרכים שנדפק לך המוח באיזה גיל.

ש: בגיל שהדעת התפתחה ואז היו.

אליעד: באמת מתי, מה קרה?

ש: לא יודעת, לא זוכרת אתה יודע ברגע שהתחילו להגיד דברים.

אליעד: השאלה היא האם את מסוגלת בעצם להבין שאת לא באמת מעדיפה להיות בעלת ערך.

ש: אני יכולה להבין את זה.

אליעד: האם את מסוגלת לראות שכשנולדת נולדת עם חמש אצבעות אבל לא נולדת עם הרצון להיות בעלת ערך. עוד פעם זה לא דברים מוחלטים אבל באופן יחסי בדימוי שלך האם את מסוגלת לראות שלא נולדת עם זה, זה לא "אני רוצה להיות בעלת ערך" זה "אני כרגע לפי התפיסות הנוכחיות שלי רוצה להיות בעלת ערך", האם את מסוגלת...