כלום = הכל = המציאות = אלוהים. פילוסופיה. תורת ההוויה. תורת היש. אונטולוגיה. מטאפיזיקה. אונטולוגיה. תורת ההכרה. מתמטיקה. לוגיקה. גבולות השכל. בריאת העולם / המפץ הגדול. טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מונגדים. הקצה האחרון של תערו של אוקאם. ועוד...

הקדמה 1 למאמר:

מאמר זה נותן נקודת מבט עמוקה ביותר על המהות של המציאות ועל השורש של כל מה שישנו. הבנת המאמר הזה בשלמות, מייצגת את כל מה שהשכל האנושי הרגיל מסוגל להבין. המאמר הזה עוסק במה שיש מעבר לגבול של השכל האנושי הרגיל.

הבנת המאמר הזה לעומקו, אמורה לגרום לאדם להבין את כל מה שקיים בתוך המציאות. אחרי הבנת המאמר הזה לעומקו, כל השאלות והתשובות שיש לאדם על המציאות, אמורות להיעלם לו. במקומם אמורה לבוא שתיקה של שלמות מוחלטת.

הקדמה 2 למאמר:

הבנת המאמר הזה תאפשר לאדם לראות את האמת שיש בכל הדעות השונות שיש בעולם. הבנת המאמר הזה תגרום לאדם להבין את השורש ואת הסיבה שבגללה כל ההפכים שבעולם וכל הדברים השונים שבעולם הם מהות אחת (ראה: כאן וגם כאן וגם כאן).

הבנת המאמר הזה תאפשר לאדם לראות את אלוהים בעיניו.

הבנת המאמר הזה מספקת בין השאר תשובות לשאלות רבות כגון: איך נוצר העולם? מתי נברא העולם? מי ברא את העולם? מה היה לפני בריאת העולם? מה היה לפני הזמן? כמה זמן העולם קיים? מהו אלוהים? איך העולם נוצר יש מאין? ועוד.

הקדמה 3 למאמר:

כדי להבין את המאמר הזה, נדרש רק דבר אחד ויחיד שהוא רצון להבין את המציאות, ללא שום דעה קדומה וכולי.

המאמר:

קיימים 2 דברים שאין באפשרותו של שכל אנושי לחשוב עליהם. 1 - כלום. 2 - הכל.

האדם אינו יכול לחשוב בבת אחת על "הכל" דהיינו, על המציאות כולה, על ה"שלם" שבתוכו הכל נמצא.

כמו כן האדם אינו יכול לחשוב על כלום, או במילים אחרות לא לחשוב על שום דבר / לא לחשוב שום מחשבה, דהיינו, לחשוב על כלום.

כמו כן האדם אינו מסוגל לחשוב על דבר שגדול יותר מאשר אין סוף, או קטן יותר מאשר כלום.

מאחר שהאדם אינו מסוגל להכניס אל תוך המחשבה שלו את מהות הכלום / אין סוף, משום כך מבחינתו של האדם כל מה שגדול מאין סוף הוא אין סוף וכל מה שקטן מכלום הוא כלום.

למרות שכמובן מצד האמת יתכן שגם אחרי האין סוף וגם מתחת לכלום עדיין ניתן להתקדם הלאה... רק משום שהשכל אינו מסוגל לתפוס שום הבדל בין אין סוף לבין שני אין סוף, או בין כלום לבין שני כלום, לכן האדם מגדיר את כל מה שמעבר לקצה כמהות אחת.

ז"א מאחר שמצד השכל של האדם המהות של האין סוף זהה לחלוטין למהות של שני אין סוף (וכן כלום לשני כלום), רק משום כך האדם מגדיר את 2 הדברים ששונים זה מזה כישות וכמהות אחת, משום שזהו הגבול של השכל האנושי.

*

אם נשאל את האדם מה הם שני ההפכים הגדולים ביותר שהוא מכיר, הוא יאמר הכל וכלום, אלו שני ההפכים הגדולים ביותר שקיימים.

ה"הכל" מייצג את הקצה האחרון והגדול ביותר של מה שישנו, והכלום מייצג את הקצה האחרון והקטן ביותר של מה שישנו.

ה"הכל" מייצג את האין סוף, דהיינו, את ה"שלם" / התמונה המלאה / המציאות כולה.

הכלום לעומתו מייצג את ה"אין", דהיינו, ההעדר הגמור של ה"שלם", הדבר שאינו קיים.

*

ונחדד את העניין. כלום אמיתי אין משמעותו מקום אין סופי ריק. כלום אמיתי משמעותו אין מקום כלל.

מקום ריק, הוא עדיין משהו. כלום אמיתי = העדר מוחלט של כל המקום כולו.

אם ניקח את כל מרחב המקום כולו, נרוקן אותו מכל מה שיש בו, נכניס אותו לתוך נקודה אחת ואח"כ נמחק אותה, אז נשאר עם כלום, דהיינו, מציאות חסרת מרחב מקום.

כלום = אין זמן. כשאין כלום, אין שינויים, אין עבר / הווה / עתיד = אין ציר זמן.

הכלום מייצג עבור האדם את ההעדר הגמור, כלום = 0 מוחלט, כלום = אין דבר, כלום = שום דבר, כלום = אין מקום, כלום = אין זמן.

כלום אמיתי הוא כלום מוחלט. דהיינו, אין מחשבה, אין רצון, אין רגש, אין שום ישות נפרדת מדבר אחר. אין שום דבר שנבדל מדבר אחר. אין שום דבר ששונה מדבר אחר.

מחשבה / מודעות עצמית של האדם ל"אני" שלו וכיו"ב, זה עדיין משהו ממשי. כלום מוחלט כפי שהיה בטרם כל דבר, הוא כלום שאין שם שום מחשבה / רצון / סיבה / תוצאה / ישות וכולי, אלא רק שתיקה מוחלטת של כל דבר אפילו של מחשבה. בכלום המוחלט אין שום דיבור / מחשבה וכולי משום סוג.

נמצא אם כן, כי ה"הכל" מייצג את הקצה העליון של ה"יש" והכלום מייצג את הקצה התחתון של ה"יש" דהיינו, האין המוחלט.

לכאורה הדבר נראה, כי אלו שני הפכים ששונים זה מזה במהותם בתכלית. וכפי שבני אדם רגילים לומר, או הכל או כלום, כאילו שאלו 2 ההפכים המוחלטים שקיימים.

*

כל הדברים שבהם נתקל האדם בעולם, כולם נמצאים בטווח שבין הכל / כלום. כל דבר גדול מכלום וכל דבר קטן מהכל. האדם תמיד נמצא בטווח שבין ה"הכל" לבין הכלום.

וכנ"ל, לתוך מחשבה ניתן להכניס רק דברים שהם באמצע הטווח הנ"ל, כי הרי לא ניתן להכניס את ה"הכל" לתוך מחשבה, וגם לא ניתן להכניס כלום אל תוך המחשבה כנ"ל.

*

כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, כל הסבל של האדם, כל השקר, כל השאלות / ספקות / צרות / בעיות שיש לאדם, הכל נובע מכך שהוא חי באמצע ולא בקצוות.

האמת נמצאת בקצוות. לא משנה בקצה של מה. האמת נמצאת בקצה הסופי של כל הדברים.

הקצה הסופי של כל הדברים הוא נקודת החיבור של כל הדברים למציאות שמקיפה את הכל.

כאשר האדם חי חיים בינוניים ולא הולך על כל הקופה, על ידי זה הוא תמיד מרגיש חוסר שלמות.

כדי להגיע אל...