אליעד: אנחנו ממשיכים בספר סיפורי מעשיות, בסיפור הראשון של אבדת בת מלך וזה ממשיך כך: אחר כך ראה אדם גדול מאד שאינו מגדר אנושי כלל שאין אדם גדול כל כך. שימו לב, המשנה למלך התחיל לחפש הר של זהב ומבצר של מרגליות, איפה חיפש? במדבר. והוא ראה בן אדם גדול מאד שאינו אנושי. מה זאת אומרת? הבן אדם מגיע לשכל לא אנושי, מה זאת אומרת שכל לא אנושי? מה זה לא אנושי? שבעיניך הוא לא אנושי. כי לראות בן אדם זה גם בן אדם, רק הוא כל כך גדול שזה נראה לך לא אנושי.

מה זה אומר בדימוי? שאתה מגיע לשכל כל כך גדול לאיזו הבנה כל כך גדולה שאתה אומר: רגע רגע, זה שכל לא אנושי, אי אפשר לחשוב ככה, לא זה לא אנושי, אני אשתגע. הבן אדם שמתחיל לחפש את עצמו פנימה הוא הולך במדבר במקום שלא הולכים שם בני אדם, כאילו במחשבות לא הגיוניות, פתאום הוא רואה איזה בן אדם, איזה שכל, איזה משהו, לא הגיוני. ונשא אילן גדול - מה זה אילן גדול? אילן הכוונה שכל. כאילו עץ, אתה כאילו רואה איזו תובנה גדולה. שבישוב אינו. בישוב לא תמצא אילן גדול כזה. שבני אדם רגילים לא חושבים בצורה כזו. ואותו האיש שאל אותו: מי אתה? ואמר לו: אני אדם.

ותמהה ואמר שזה כל כך זמן שאני במדבר ולא ראיתי מעולם כאן אדם. עכשיו, האיש הגדול הזה, אמר למשנה למלך, אמר לו מי אתה? איך זה יכול להיות שאתה פה? מה שזה כאילו אומר שזה השכל בתוכך אומר לך, רגע איך הגעת אלי? אף אחד לא חשב ככה אף פעם, איך אתה חשבת? אתה כאילו נכנס למחשבות מסויימות לא הגיוניות אז כאילו השכל אומר לך: תגיד לי, איך? מי אתה? אתה אומר אני בן אדם. איך הוא בן אדם וחושב ככה? הרי בן אדם לא יכול לחשוב, כאילו אני כב שנים קיים.

זה כאילו שכמו בקוסמוס יש איזו חשיבה מסויימת שאף אחד לא חושב אותה, בני אדם לא חושבים אותה, ואז היא אומרת לך - רגע, אתה בן אדם? אתה בטוח שאתה בן אדם? איך יכול להיות שבן אדם חושב בצורה כזאת?

מה שרבי נחמן בעצם בא לומר - שתדע לך שהפתרון נמצא בחשיבה לא אנושית. חשיבה לא רגילה. אם תמשיך לחשוב בחשיבה הסטנדרטית שלך תסבול.

וסיפר לו כל המעשה הנ"ל ושהוא מבקש הר של זהב ומבצר של מרגליות. אמר לו, אז האיש עם האילן אמר לו בוודאי אינו בנמצא כלל, אמר לו: מה קרה לך? אין דבר כזה בכלל הר של זהב ומבצר של מרגליות. עכשיו מה זה אומר? שגם השכר, שהבן אדם שהוא כאילו מוצא שכל לא אנושי גם השכל הלא אנושי הזה אומר לך, תקשיב מה נסגר איתך? אתה לא יודע שאין דבר כזה הר של זהב ומבצר של מרגליות? ודחה אותו ואמר לו שהשיאו את דעתו בדבר שטות כי בוודאי אינו נמצא כלל. והתחיל לבכות מאד. היינו, השני למלכות בכה מאד ואמר כי בוודאי בהכרח הוא נמצא באיזה מקום. בוודאי בהכרח הוא נמצא באיזה מקום והוא דחה אותו, היינו הדבר המשונה שפגש דחה אותו בדבריו כי אמר כי בוודאי דבר שטות אמרו בפניו. אמר לו, תראה, בטוח שמה שאתה מחפש לא נמצא.

והוא אמר, היינו השני למלכות אמר שבוודאי יש. כאילו הוא אומר לו בוודאי עבדו עליך, והוא אומר לו בוודאי שיש. אמר לו האדם המשונה לשני למלכות לדעתי היא שטות. אה, שימו לב מה הוא אמר לו, בהתחלה אמר לו אין דבר כזה, עכשיו הוא אמר לו לדעתי היא שטות. הבנתם? הוא אמר לו בוודאי יש. אז הוא אומר לו, טוב, טוב, טוב, אם אתה כל כך מתעקש אז בא נגיד את האמת, האמת היא שלדעתי היא שטות. אני כרגע חושב שאין. כך כתוב בסיפור. אך מחמת שאתה מתעקש הנה אני ממונה על כל החיות אעשה למענך בדיקה לכל החיות כי הם רצים בכל העולם, אולי תדע אחת מהן היכן המבצר כנ"ל. זאת אומרת אני מכיר את כל הבעלי חיים בעולם, אני אשאל את קולן, בא נראה אולי מישהו פגש הר של זהב ומבצר של מרגליות.

מה זה בעצם מראה לנו? שכשהוא אמר לו שאין דבר כזה, זה היה לפני שהוא בדק. לא שהוא בדק ואמר לו שאין כזה, אלא קודם כל אמר לו אין כזה. בדקת? אתה בטוח במאה אחוז שאין? אולי יש ואתה לא יודע? אז מה שמתברר, שהוא אמר לו באמת, עכשיו שימו לב לכאורה, לכאורה אם לא קראת לכל החיות, אז למה אתה אומר שאין? אם נחדד את זה יותר, גם אם קראת לכל החיות ולא מצאו, אולי עדיין יש למרות שהם לא מצאו. אבל אפילו את מה שאתה יכול לעשות עוד לא עשית.

וקרא את כולם מקטן ועד גדול, כל מיני החיות, ושאל אותם וכולם השיבו שלא ראו. זאת אומר, כל החיות בעולם אמרו לו, תקשיב, לא ראינו הר של זהב ומבצר של מרגליות. כאילו, לא ראינו את מה שאתה מחפש. בכל העולם כולו, אמרו לו אין פה את מה שאתה מחפש.

ואמר לו: ראה ששטות סיפרו לפניך. מה אתה לא רואה שעבדו עליך? אם תשמע - שוב לאחוריך. אם אתה מקשיב לי - תחזור, תחזור. כי בוודאי לא תמצא. כי בוודאי - הנה עוד פעם הוא עושה עליו מניפולציה. בוודאי לא תמצא, כי איננו בעולם. והוא הפציר מאד ואמר שבהכרח הוא נמצא בוודאי. מה זה אומר? שהתחושה הפנימית של האדם שרוצה אושר יותר וודאית לו מהתחושה של הספק שאומרת לו שאין אושר. התחושה של: אני לא רוצה לפחד, אני לא רוצה להרגיש רע, אני רוצה להיות שלם עם עצמי יותר חזקה מהתחושה שאומרת: אין אפשרות להיות שלם עם עצמך. אין אפשרות שתהיה מאושר.

ש: זה מה שיוצר קונפליקט בעצם.

אליעד: בדיוק. ויש בתוכך אין המקום שאומר: אין דבר כזה שכח, סע הלאה, תמשיך להיות משועבד. ויש את המקום שאומר בוודאי יש דבר כזה. הבת מלך רשמה לי שיש. מי זה הבת מלך? המצפון, הקול הפנימי אומר לך תקשיב, יש ואתה תמצא.

האמר לו האדם המשונה לשני למלכות - עכשיו שימו לב מה קרה, בהתחלה הוא אמר לו אין. שימו לב, בהתחלה האדם המשונה אמר לו אין, ענה לו - לא נכון יש. אח"כ הוא אמר לו, טוב אתה צודק, אני חושב שאין. ואז אמר טוב בוא נקרא לחיות. קרא לחיות, אמרו שאין. אמר לו - אתה רואה, אמרתי לך שאין. אין, עבדו עליך, לך. ענה לו: לא נכון, יש. אמר לו, טוב, טוב, טוב, אם אתה מתעקש יש לי עוד אח במדבר.

הנה במדבר נמצא שם אחי, והוא ממונה על כל העופות אולי ימצא מי מהם מכיוון שהם פורחים באוויר גבוה. אולי ראו הר ומבצר הנ"ל. ותלך אליו ותאמר לו שאני שלחתי אותך אליו.

זאת אומרת שהוא עשה עליו מניפולציה. כי יש לך עוד אח, שהוא אחראי על כל העופות ועוד לא שאלו את העופות. אולי הציפורים יודעות? הציפורים מכסות יותר שטחים מהחיות.

והלך כמה וכמה שנים לבקשו. אל תחשבו שהוא ישר נתן לו בג'י פי אס מיקום, לקח לו כמה וכמה שנים לבקשו. ומצא שוב אדם גדול כנ"ל... ושאל אותו גם כן כנ"ל השיב לו מי אתה והשיב לו שאחיו שלח אותו אליו. מה זאת אומרת שאחיו שלח אותו אליו? הכוונה היא שיש שכל שמוביל אותך לשכל אחר. ויש שכל גדול שאתה מגיע אליו והשכל הזה אומר אין פתרון, אבל אז עם אתה מתעקש השכל הזה שולח אותך לשכל יותר גדול. שאומר לך תקשיב, יש לי פה שכל עוד יותר גדול אולי אם תחשוב בשכל העוד יותר גדול ומתוחכם, אולי אם תכנס יותר עמוק, יותר פנימה אולי שמה תמצא את הפתרון.

והוא דחה אותו גם כן, כי בוודאי אינו בנמצא. והוא הפציר אותו גם כן, ואמר לו האדם הזה לשני למלכות, הנה אני ממונה על כל העופות תקרא אותם אולי יודעים הם. וקרא לכל העופות ושאל את כולם מקטן ועד גדול והשיבו שאינם יודעים. אמר לו אתה רואה שבוודאי אינו בעולם, אם תשמע לי שוב לאחוריך כי בוודאי איננו. זה הקול הפנימי שאומר לך: תקשיב אין פתרון, חבל לך על הזמן, תתקדם קדימה.

והוא, היינו השני למלכות, הפציר אותו ואמר שבוודאי יש מקום בעולם. שימו לב שהוא מבחינתו היה על הבוודאי יש. בוודאי יש, ואני אמצא.

אמר לו האדם השני הזה לשני למלכות: להלן במדבר נמצא שם אחרי שממונה על כל הרוחות, והם רצים בכל העולם, אולי יודעים הם. שימו לב ששניהם בעצם עשו לו סוג של מבחן. קודם כל אמרו לו אין. אח"כ אמרו לו טוב בוא נקרא לכולם, רק לדעתי אין, אולי יש. אח"כ קראו לכל החיות ולעופות - ואין. הם בחנו אותו, לבדוק כמה הוא באמת רציני. ועכשיו בעצם אמר לו, לך תשאל את כל הרוחות. למה? כי גם עופות אולי לא מגיעות לכל המקומות בעולם. אבל הרוח הרוח נמצאת בכל העולם.

אולי יודעים הם? והלך כמה וכמה שנים לבקש. עכשיו הוא היה צריך ללכת לחפש את האח הנוסף. ומצא עדם גדול גם כן כנ"ל. ונשא גם כן אילן גדול כנ"ל. הכוונה היא שאתה כל פעם עובר משכל אחד לשכל עוד יותר מוזר. לתפישה, אתה אומר אולי אם אני אחשוב ככה אני אהיה מאושר, אולי אם אחשוב כך אהיה מאושר, אולי אני צריך לחשוב כך - ואין פתרון, לא אולי ככה, אין פתרון, אולי כך - ואין פתרון. ושאל אותו גם כן, והשיב ללו כל המעשה ודחה אותו גם כן. והוא הפציר אותו גם כן, ואמר לו האדם השלישי ואמר לו למענך, אם אתה מתעקש אני אקרא ויבואו כל הרוחות ואני אשאל אותם. וקרא אותם ובאו כל הרוחות ושאל את כולם ולא ידעו שם אחד מהם מהר של זהב ומבצר של מרגליות.

ואמר לו האדם השלישי לשני למלכות, הלא אתה רואה ששטות סיפרו לפניך. עכשיו, כשהבן אדם הזה אומר לו, שטות סיפור לפניך, מי זה שטות סיפרו לפניך? הוא אומר לו הבת מלך עבדה עליך. מי זה שטות סיפרו לפניך? הבת מלך עבדה עליך. עכשיו, שאם יש בתוך הבן אדם קול שאומר תקשיב, אין דבר כזה. הוא בעצם אומר לו, שהקול שלך עובד על עצמך. כי הרי מי שלח אותך לחפש? הרי יש בתוך הבן אדם תשוקה להגיע למוחלט, להגיע להיות אלוהים, לשלמות. ויש בתוכך קול שאומר לך, עזוב הוא עובד עליך. מה עובד עלי? אני מרגיש כל בוקר חיסרון. מה עובד עלי? כאילו זו תחושה פנימית כזאת שאומרת לך: פה המקום הזה הוא לא טוב.

כמו שהבת מלך אמרה לו, יש פה מלכים, ושירים ומוסיקה, הכל אבל המקום הזה לא טוב, אני רוצה לצאת מפה. כאילו הבן אדם יש לו הכל בחיים אבל הוא מרגיש את החיסרון התמידי, והחיסרון התמידי כאילו אומר לו: למה חסר לך? ואתה אומר לו כי אני רוצה משהו אחר, רוצה את הכאילו הרצון הזה הוא יותר חזר מהאין דבר כזה.

עכשיו שימו לב. ואמר לו האדם השני לשלישי למלכות, הלא אתה רואה כי שטות סיפור לפניך. והתחיל לבכות מאוד ואמר אני יודע שישנו בוודאי. אז מה הוא יכל לעשות, לא יכל לעשות כלום כי כל בעלי החיים ראו שאין שלא ראו. כל הציפורים אמרו שלא ראו וכל הרוחות שיש בכל מקום, תחשבו בהיגיון, אם יש רוח שכל הרוחות בעולם אומרות לך תקשיב, עברנו בכל העולם חיפשנו, לא ראינו. מה תעשה?

והתחיל לבכות, מאד. ואמר, אני יודע שישנו בוודאי. שמי לב בדימוי, הוא אמר, אין לי מושג איפה זה, אבל אני יודע שיש. זה מה שאני הסברתי הרבה פעמים, שגם אם אין לך פתרון אל תגיד אני לא מוצא. כי זו לא האמת. לא מוצא, גם אם אין לך מושג איך תגיד את האמת. אותו הדבר, אם אתה רוצה משהו ואין לך מושג איך להשיג אותו אל תגיד: אם אני לא יודע איך להשיג אותו אז אני לא רוצה. לא, לא לא. כל זמן שבתוכך יש את הרצון, זה אומר שבתוכך יש המקום שחושב שזה קיים.

ש: שזה אפשרי.

אליעד: כן.

גם אם כל העולם אומר לך אין אפשרות, אתה מרגיש שאתה עדיין רוצה. אז אל תשקר ותגיד אני לא רוצה.

ש: מה בן אדם אמור לעשות עם דבר כזה? הוא אמרו ללכת על זה?

אליעד: הוא אמור לבכות מאד. זה מה שכתוב. מה תעשה? שב תבכה. תבכה. מה הוא יכול לעשות? מה הוא יכול לעשות חוץ מלבכות? מה הוא יכול לעשות? אבל הוא לא היה טוב נו בסדר. יש אנשים שלצאת לידי חובה להשקיט את המצפון אומרים: טוב, נחפש במדבר אין, פגשתי את האיש הוא אמר לי שאין, הרוחות אמרו שאין, הציפורים אמרו שאין, הבעלי חיים אמרו שאין - בא נחזור. לא - אני רוצה להוציא את הבת מלכה הזו בכל מחיר. בתוך כך מה לדעתכם יקרה? מה אתם חושבים שיקרה? עכשיו תקשיבו מה קרה.

בתוך כך ראה שבאה עוד רוח אחד. כאילו כל הרוחות הגיעו ולא מצאו, פתאום עוד רוח אחד הגיע. וכעס עליו הממונה הנ"ל. מדוע נתאחרת, הלא גזרתי שיבואו כל הרוחות ולמה לא... השיב לו שנתעכבתי מחמת שהייתי צריך לשאת בת מלכה אל הר של זהב ומצבר של מרגליות.

כאילו, גם כל הרוחות בעולם אמרו לך - אין, יכול להיות שיש עוד רוח אחת שהיא לא הופיע פה ובמקרה ם תחכה לה במקרה היא זו שיש לה את הפתרון. כלומר, התשובה האחרונה שתקבל היא הפתרון. בדיוק הרוח האחרונה שהגיע אמרו מה היית עסוקה? לא תגיע אמרה לו, טוב, הייתי באיזו משימה. אלא אני במקרה נשאתי בת מלך להר של זהב ומבצר של מרגליות.

ושמח מאד ושאל הממונה את הרוח, מה יקר שם? היינו איזה דברים שם הם ביוקר וחשיבות. ואמרה שכל הדברים שם הם ביוקר גדול. שמה הכל חשוב. תכף תבינו למה. ואמר הממונה לרוחות לשני למלכות באשר שזה זמן גדול שאתה מבקשה וכמה יגיעות שהיו לך ואולי יהיה לך מניעה עתה מחמת ממון. על כן אני נותן לך כלי ותושיט ידך לתוכה תקבל משם מעות. הוא בעצם אמר לו, עכשיו בגלל שאתה כל כך חיפשת את הבת מלך אני אתן לך משהו מסויים שלא יהיה חסר לך כסף, שלא תגיד שאתה לא יכול להוציא את בת המלך כי חסר לך כסף. אז מה הוא נתן לך? נתן לו כלי ואמר לו כל פעם שתכניס את היד תוצאי משם כסף. עכשיו מה זה הכלי הזה? שכל מסויים. אמר לו כל דבר שיהיה חסר לך, תחשוב בצורה מסויימת זה ימלא לך אותו.

וגזר על הרוח הנ"ל שיוליך אותו לשם. באה רוח סערה ונשאה אותו לשם והביא האותו אל שער.

עכשיו, שימו לב. מי לקח את המלך להר של זהב ומבצר של מרגליות? הרוח. הרוח האחרונה. זאת אומרת, שהוא היה חייב לעבור את הסיפור עם האיש הראשון עם החיות, עם העופות ועם הרוחות ולחכות לרוח האחרונה והרוח האחרונה היא תביא אותך למקום. והביא אותו לשם. והיו עומדים שם חיילים שלא הניחו להכנס לעיר. שמתם לב, קודם החיילים נתנו לו להכנס. עכשיו הוא הגיע לחיילים הקשוחים שלא נותנים לך להכנס. והושיט ידו אל הכלי, ולקח מעות ושיחד אותם. ונכנס אל תוך העיר. אוקי בקיצור עשה להם מניפולציה של שכל ונכנס לעיר פנימה.

והיתה עיר נאה. והלך אל גביר ושכר לו מזונות, כי צריך לישון שם. כי צריך לשום שכל בחכמה להוציאה. ואיך שהוציאה לא סיפר. אבל בסוף הוציאה.

מה רבי נחמן אמר? רבי נחמן אמר: אני לא אספר לך איך הוא הוציא אותה, לא אספר לך מה קרה בדיוק. טוב, איך הוא הוציא אותה? מה היה במהלך? אבל אני כן אספר לך כזה דבר. קום כל כי צריך לשהות שם, אל תהיה פזיז, זה לא זבנג וגמרנו. צריך לשהות שם. נכנסת לאיזה מהלך: תתבונן בו. זה לא בבת אחת.

כי צריך לשום שכל וחכמה להוציאה. אתה צריך להפעיל את המח, יש פה פרדוקס זה כמו חידת היגיון שהיא מהמרת על החיים שלך. כמו בסרטים שיש איזו פצצה וצריך לפרק אותה, אומרים לך אם לא תפרק את זה עכשיו או נותנים לך איזה מבוך לפתור: אתה יודע אבל אם אתה לא פותר את זה נכון ב 13 שניות, ההוא מת. זה על החיים שלך. המשחק הוא על חשבונך.

מה שרבי נחמן בעצם בה להגיד זה כזה דבר: יש פה תהליך שכלי, פרדוקסלי, שהוא לא הגיוני, כי בשום מקום אף אחד לא ראה הר של זהב ומבצר של מרגליות, וצריך לשום שכל וחכמה להוציאה. אתה צריך להפעיל את המוח שלך עד שתוציא אותה, וצריך לשהות שם. צריך לשב, להתבונן, לחפור, לחקור, עד שתוציא.

ואיך שהוציאה לא סיפר. לא סיפר...