יש דברים שגורמים לך ליהנות פשוט יש דברים שאתה עושה שגורמים לך ליהנות אתה משיג גורמים לך ליהנות, עכשיו הוא אומר מה גורם לך ליהנות האם מעצם השגת הדבר או משהו אחר תהליך נוסף שקורה כאשר אתה משיג את הדבר.

ש: תלוי דווקא בך לא.

אליעד: כן שנייה לפני כן יש ככה נגיד בן אדם קונה חולצה חדשה לדוגמא אז הוא נהנה, עכשיו הוא אומר האם ההנאה תלויה בעצם החולצה כאילו האם עצם זה שיש לך את החולצה זה גרם לך ליהנות או שיש משהו אחר שקורה כשיש לך אתה החולצה, ממה נובעת ההנאה האם מעצם השגת הדבר או ממשהו אחר שקרה לך בתת מודע כשהשגת את הדבר ממה זה נבע.

עכשיו מה שהוא אומר מההתבוננות שלו שהוא התבונן וראה שזה לא עצם השגת הדבר זה כנראה שיש שמה משהו נוסף ואיך הוא הגיע למסקנה הזאת כי הוא אומר אם זה מעצם הדבר עצמו אז אם עצם הדבר עצמו הוא טוב אז למה יש לפעמים בן אדם שנהנה מהדבר ובן אדם אחר שסובל נגיד לדוגמא ללמוד תורה נניח יכול להיות בן אדם שהוא מאמין שזה עושה לו מעוד טוב בן אדם שהוא לא מאמין הוא רוצה להתאבד כאילו זה העונש הכי גדול שאפשר לתת לו לשבת לקרוא את הספר, עכשיו אז מה האמת אם עצם הלימוד עצמו הוא עצמו נותן לך שמחה אז איך יכול להיות שהשני סובל.

עכשיו אז הוא אומר שכנראה שיש פה משהו נוסף שזו לא הצורה שהיא נותנת לך את ההנאה יש פה תהליך אחר שקורה, מה התהליך הוא לא אמר אבל יש תהליך אחר שהוא זה שגורם לך ליהנות. עכשיו ההוכחה היותר גדולה זה לא למה הוא נהנה וההוא לא נהנה זה למה אותו אדם עצמו פעם אחת הוא נהנה מהדבר ופעם אחת הוא לא נהנה מהדבר, גם בן אדם עצמו נגיד הוא קונה רכב חדש נהנה עכשיו אחרי זמן מסוים הוא פחות שמח אבל רגע אבל אם זה כל כך טוב אז למה אתה רוצה למכור אותו אז הוא אומר "לא אבל אני לא אוהב את זה", רגע אבל אם אתה לא אוהב את זה אז למה שמחת בהתחלה שקנית את זה.

כאילו אם זה היה הרכב הכי טוב אם הוא מקור השמחה שלך אז למה פתאום אתה רוצה למכור אותו ואם אתה אומר "לא אני לא אוהב אותו" פתאום "לא הוא לא מעניין אותי" נגיד אז הוא לכשעצמו אין לו "ערך תזונתי" מה שנקרא אז למה מלכתחילה שמחת שקיבלת אותו, אתה מבין ביחס לאדם עצמו יש שינויים האדם עצמו נהנה לראות איזו תוכנית ואחר כך הוא לא רוצה לראות את התוכנית ואחר כך הוא הוא עוד פעם רוצה לראות את התוכנית אבל איך יכול להיות אם התוכנית הזאת מעניינת למה פתאום זה לא עניין אותך, אם זה לא עניין אותך איך פתאום זה כן עניין אותך אלא מה אולי יש משהו אחר בכלל שהוא מחליט לך מה תעשה כאילו הוא מחליט לך ממה תהנה וממה לא תהנה זה בכלל לא קשור לצורות החיצוניות. מה אתה מבין?

ש: הייתה לי שאלה כזאתי בראש אולי הסביבה משפיעה על איזושהי נקודה למשל אני רואה איזו חולצה יפה איזה אוטו יפה.

אליעד: ואז נגיד כולם אומרים זה לא יפה.

ש: ואחרי זה אני כבר לא נהנה מזה הסביבה השפיעה עלי.

אליעד: כן אבל השאלה באמת האם זאת הסביבה האם באמת זאת הסביבה למה כי יכול להיות מצבים.

ש: ממבט ראשון אני אוהב את זה ואחר כך.

אליעד: אבל איך זה יכול להיות מה אתה לא החלטי תחליט אם אתה אוהב את זה תישאר אם זה אם לא למה אתה זורק את זה, עכשיו אולי נגיד שזאת הסביבה אבל למה זה לא מחויב שזאת הסביבה כי יש מצבים שהסביבה אומרת לך על משהו שהוא לא יפה ואתה דווקא כן רוצה אותו אמרו לך נגיד הסביבה אומרת "אנחנו נגד" וזה אפילו עושה לך את זה יותר שהסביבה אומרת לך לא ואתה אומר "דווקא בא לי", יש מצבים שהסביבה אומרת "זה מאוד יפה" ואתה אומר "עזוב זה המוני מדי, לא אני רוצה משהו ייחודי כזה" אז זה לא בגלל הסביבה.

ש: אבל כל ההנאות הרגעיות האלה זה אומר בעצם שיש חוסר החלטיות מוחלט בעצם כי בן אדם לא מסתפק במשהו אחד.

אליעד: אפילו החיים לכשעצמם בן אדם נגיד כמעט עשה תאונה וניצל אז הוא שמח, למה הוא שמח כי החיים שלו ניצלו כאילו הוא מאוד רוצה לחיות אבל אפילו "המאוד רוצה" לחיות בגילאים מתבגרים לאו דווקא כשילדים מתבגרים כאילו כשאתה מתחיל להיות יותר מבוגר הרבה פעמים הרצון לחיות גם כן נעלם לך כי אתה כאילו מרגיש כבר סוג של מיצוי או משהו כזה אז מה זה בעצם אומר זה אומר שיש כאילו עוד איזושהי מערכת תת קרקעית מאחורי התחושות שהיא מנהלת לך את התחושות זה לא קשור ספציפית לדבר עצמו.

זה מה שרבי נחמן אמר "אין לו לאדם לדאוג, אם יהיו לו מעות או לא" בן אדם לא צריך לדאוג אם יהיה לו כסף או לו כי "בין כך או בין כך יבלה את ימיו בשווה" אתה בכל מקרה תרגיש אותו דבר כאילו יש בתוכך מנגנון שהוא מחליט לך מתי להיות מאושר ומתי להיות שמח וזה לא קשור ספציפית למה שיש לך או למה שאין לך. עכשיו במה זה תלוי זה תלוי במה שאתה רוצה אם אתה רוצה את הדבר טוב לך אם אתה לא רוצה אותו לא טוב לך זה בכלל לא משנה מה זה, אם אתה רוצה את הדבר טוב לך אם אתה לא רוצה את הדבר רע לך וזה בכלל לא משנה מה הדבר זה לא משנה מה הדבר אז אם אתה רוצה אותו זה טוב לך ואם אתה לא רוצה אותו זה רע לך.

עכשיו השאלה הנשאלת ומי מחליט מה אתה רוצה מי מחליט לך אם תרצה או לא תרצה אבל זה כבר עניין אחר בכל מקרה מה שהוא ניסה לומר, הוא ניסה להעביר את הפוקוס להגיד שבהתבוננות שלו הוא כאילו ראה שבסופו של דבר זאת לא בהכרח הצורה שהיא עושה את ההנאה אלא משהו תת הכרתי שהוא יוצר לך את ההנאה מהדבר לא השגת הצורה עצמה. זה מה שהתכוונת להגיד מה הבנת אתה?

ש: יש כאילו את הפעולה הצורה החיצונית שאנחנו עושים בשביל מטרה מסוימת אז בעצם לא הדבר עצמו הוא זה שנותן לו את הסיפוק אלא את זה שהוא רוצה את זה את הדבר.

אליעד: לא קודם כל זה שיש איזשהו תהליך נוסף.

ש: כן שיש תהליך נוסף והתהליך הנוסף שבאותו רגע הוא רוצה את זה.

אליעד: לדוגמא לצורך העניין כן עכשיו השאלה היא אם זה בסוף מי מחליט לך אם אתה רוצה או לא רוצה, נגיד לדוגמא...