מחשבות. האם ניתן למשש מחשבות באמצעות חוש המישוש? האם ניתן לראות מחשבות באמצעות חוש הראיה?

וגם, מאיזה חומר מחשבות עשויות? מהי המהות שלהן?

תשובה:

כן, אפשר למשש מחשבות ואפשר לראות מחשבות.

לא רק שאפשר לגעת במחשבות, אלא שהנגיעה בהן היא הרבה יותר ממשית מאשר כל דבר אחר שבו נוגע האדם באמצעות ידיו.

הסבר:

על האדם לשים לב לכך, כי מצד המציאות האמיתית, המצב הוא בכלל הפוך והשאלה בכלל צריכה להיות הפוכה.

ז"א מצד האמת במקום לשאול איך אפשר לגעת במחשבה, במקום זה צריך לשאול איך אפשר לגעת במה שחושבים עליו.

במקום לשאול איך ניתן לראות מחשבה, צריך לשאול איך אפשר לראות את מה שנמצא בתוך המחשבה.

הסבר:

מי שיתבונן יראה, כי המחשבה היא הרבה יותר ממשית ומוחשית מאשר כל דבר אחר.

האדם לא צריך להיות מסוגל לגעת ולמשש מחשבה, משום שכל מה שהאדם נוגע בו וממשש אותו, הוא עושה זאת באמצעות המחשבה בלבד.

כאשר האדם נוגע במשהו, האדם נוגע בו באמצעות המחשבה.

ז"א כל מה שנדמה לאדם שהוא נוגע באמצעות ידיו במשהו מסוים, הכל מתרחש באמצעות המחשבה.

אם האדם לא היה חושב על כך שהוא נוגע בדבר באמצעות ידיו, הרי שמבחינתו מעולם הוא לא נגע בדבר.

לדוגמא:

אדם שמרוכז מאוד באיזה נושא, החושים שלו כולם מאבדים את כוחם ונחלשים. מדוע? משום שכל הכוח של החושים הוא רק באמצעות המחשבה.

המחשבה היא זו שבאמצעותה האדם רואה, שומע, מרגיש וכולי.

לדוגמא:

כאשר מעבירים אל מול עיניו של האדם משהו בצורה מאוד מהירה, למרות שהעיניים ראו את הדבר, אף על פי כן האדם עצמו לא ראה את הדבר, משום שהמחשבה של האדם לא ראתה את הדבר.

כאשר האדם מרוכז במשהו ומדברים לידו, למרות שחוש השמיעה שלו שמע את הדבר, הרי שהאדם עצמו לא שמע את הדבר, כי המחשבה של האדם לא שמעה את הדבר.

גם כאשר האדם מרוכז מאוד באמצע משהו, הוא לא ירגיש רעב, לא ירגיש כאב וכיו"ב. מדוע? כי המחשבה של האדם חזקה יותר מהחושים.

נמצא אם כן, כי כל מה שהאדם חווה באמצעות החושים, הכל עובר דרך המחשבה.

המחשבה היא השער שדרכו ה"אני" של האדם חווה את העולם באמצעות החושים.

קיים "אני" שזה האדם. קיים העולם. וקיימת המחשבה שמקשרת ביניהם.

כל מה שהאדם רואה, הוא רואה באמצעות המחשבה.

הדבר נכנס לתוך המחשבה ואז רואה / שומע / ממשש אותו האדם.

הדבר שאותו ממשש האדם נמצא בתוך המחשבה של האדם.

למחשבות מסוג מסוים האדם קורא להן חוש הראייה, לחלק הוא קורא חוש השמיעה וכולי.

אך באמת, הכל מתרחש בתוך המחשבה.

לדוגמא:

בשעת החלום והשינה, האדם רואה / שומע / מרגיש / ממשש דברים וכולי ממש כמו בעולם "הממשי", והכל באמצעות המחשבה בלבד.

גם כאשר האדם ער, הכל מתרחש באמצעות המחשבה בלבד.

כאשר האדם מדמיין בצורה מאוד חזקה משהו (דמיון מודרך) הגוף של האדם מגיב כאילו זה מתרחש במציאות. מדוע?

משום שאין הבדל בין דמיון מודרך לבין המציאות עצמה. כל האירועים מתרחשים בתוך המחשבה.

כך שמצד האמת, המחשבה היא יותר ממשית עבור האדם מאשר כל דבר אחר.

המחשבה של האדם ממשית עבור האדם כמו ה"אני" שלו.

האם שייך לומר האם ניתן למשש את ה"אני"?

הרי ה"אני" של האדם הוא הדבר היותר ממשי שקיים עבורו, יותר מאשר כל דבר אחר.

גם העולם שבתוך המחשבה וגם המחשבה עצמה, קיומם תלוי בקיומו של ה"אני".

ז"א בלי "אני" אין דרך לחשוב על משהו.

כך שה"אני" יותר ממשי מאשר כל מה שקיים.

כמו כן לגבי המחשבה.

בלי המחשבה, האדם לא היה יודע על קיומה של המציאות.

המחשבה היא זו שמקשרת את המציאות אל האדם.

כך שהדבר היחיד שהאדם צריך להתבונן בו הוא, האם ניתן "לגעת" במה שהאדם חושב שהוא נוגע בו.

ה"אני" של האדם אינו יכול לגעת בשום דבר ממשי ומשום כך המחשבה מקשרת בין ה"אני" של האדם, לבין מה שנדמה לאדם כממשי.

המחשבה של האדם כ"כ חזקה, שהיא גורמת לאדם לחוות את מה שבתוכה כמשהו ממשי.

ז"א למחשבה כוח כ"כ גדול, עד כדי כך שהיא גורמת לאדם להרגיש בוודאות את קיומם של הדברים שבתוכה, כמעט כמו שהאדם מרגיש את הקיום העצמי שלו.

בדיוק כמו בחלום בשעת השינה, ה"אני" החולם של האדם, מרגיש באופן ממשי לחלוטין...