... ופסיכולוגים טיפשים, לקחת אחריות, לשאול שאלות
אמיתיות, מה באמת מציק לך, חיבור
הרגש עם השכל - פרומו שאלה: למה אני לא
חווה שתפוז אחד זה שני תפוזים? אליעד: תשאל מה זה תפוז אחד ומה זה שני תפוזים, ואז תגיע להבנה שזה פונקציה של מקום, זה צורה שונה של מקום ... למעשה שההוויה היא כלום והצורה היא משהו. עדיין יש הפרדה בין הצורה להוויה, בסוף אתה מגיע להבנה שהצורה וההוויה הם אחד. יש רק ישות אחת. אם תבין זאת,
תחווה את זה. הצורה והלא צורה הם אחד. אם היית מבין שכול הצורות הם אחד, אז לא הייתה לך שאלה. היש תמיד ישנו, רק הצורה שלו משתנה. יש מקום ... למקום אין שום דבר כי הוא אין סופי. אני רוצה שתביני שכשאת מבקשת מהמוכר סוכרייה, את תביני שאת מבקשת כלום בצורת משהו. שאלה: אם הבקבוק הוא כלום, למה אני
חווה אותו כמשהו? אליעד: השאלה היא למה אתה
חווה את עצמך כמשהו? הפואנטה היא שבסוף אתה מבין שהכל אחד, ולא משנה איך תקרא לו. שבעין אתה רואה שהבקבוק והקיר למשל הם אחד. לדוגמא, יש כמה ... מציאות ללא הגדרות, שזה כלום. וזה אומר שזה החומר הראשון. שאלה: איך אני יודע אם ההבנה השכלית שאליה הגעתי שתפוז אחד = שני תפוזים היא נכונה? אליעד:
החוויה היא כאשר זה משתלט עליך, שאין לך בחירה להגיד שזה אחד או שתיים, זה מצב שאתה לא מסוגל לחשוב על משהו שונה מזה. יש כמה אפשרויות, אפשרות ראשונה שאתה לא משתמש בשכל עד הסוף, ואז אתה
חווה שזה אחד וזה שתיים, זה קיר וזה דלת. אך יש אפשרות נוספת שבה אתה משתמש בשכל עד הסוף ואתה מבין שזה נמצא באותו מקום, ואם אתה כל כולך חושב על זה, אז אתה
חווה את זה. אפשרות נוספת שאתה בכלל לא משתמש בשכל, ואז אתה גם לא מבדיל בין דלת לקיר. כאשר אתה משתמש בשכל עד הסוף, אין לך לאן לברוח, כי למקום היחיד שאתה יכול לברוח מהשכל, זה לאין שכל, אבל משם אתה מגיע
לחוויה של השכל. אם השכל שלך מרוכז כולו, מה היא מהות הדבר? אז הכל מתאחד אצלך, והמקום היחיד שאתה יכול ללכת זה מעל השכל, לאין שכל, אבל באין שכל זה גם אותו הדבר, ואז אתה גם
בחוויה. אתה למעשה בשכל
מאמת את האין שכל. שאלה: למה אני לא
חווה את זה? אליעד: למה אתה שואל את השאלות הפילוסופיות? כי לא
מציק לך כל כך המקום והזמן. האם יש עוד דברים
שמציקים לך חוץ מההסתכלות על הזמן והמקום. ההסתכלות על הזמן והמקום, היא הסתכלות פנימה, אבל האם לא מעניינים אותך דברים חיצוניים? רק כאשר כל כולך תסתכל פנימה, אז תוכל
לחוות מה קורה פנימה.
החוויה היא הסוף של ההסתכלות פנימה. אתה עסוק בחיצוני ולכן אתה לא
חווה את הפנימי. זה לא אומר לא להיות עסוק בחיצוני, זה אומר שתבין למה אתה לא
חווה את הפנימי. ולמה? כדי
לחוות מה היה לפני, אתה צריך להיות מאוד חכם, כל כך חכם עד שתבין את זה עד הסוף, ואז
תחווה את זה. ואתה מסתכל החוצה, כי אתה לא מספיק חכם. זה לא יעזור אם תגיד מהיום אני אסתכל פנימה. רק אם תהיה יותר חכם, אז ממילא תסתכל יותר פנימה. אם תהיה יותר
אמיתי כך תהיה הסתכלות יותר
פנימית. אי אפשר לזייף את זה. ולכן מה שנשאר לך זה להיות יותר
אמיתי בחיים שלך. אם למשל אתה נגר, תשתמש בשכל שלך להבין
טוב יותר את הנגרות. לנסות להיות הכי חכם בנגרות. תרצה להיות הנגר הכי הכי הכי חכם. ביחס למשאבים שלך, תעשה את המוצר הכי
טוב בעולם. הכי
טוב שאפשר, זה גורם לך לריכוז, להבנה ולמצות את כל המשאבים שלך. וזה יגרום לך להגדיל את השכל. שאלה: אי אפשר להיות הכי מומחה. אליעד: איך ...