אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 1 - פרומו הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 65 יש דבר שקוראים לו סוד הצמצום, שמי שיסתכל לתוך הפנימיות של המציאות, ויחפש את המהות הפנימית של כל דבר, יגלה שכול הדברים מתאחדים. בעולם שלנו כל דבר שונה משאר הדברים, ואין שתי ישויות שזהות ... אבל יכול להיות שיש אין סוף ישויות שלא שונות אחת מהשנייה ובכל זאת הן ישויות שונות. השכל שלנו אומר לנו שהיד שונה מהספר, במה? הם שונות במקום ובזמן. ... לדבר אחר, והם נמצאים באותו מקום ובאותו זמן, אז אנחנו אומרים שהם ישות אחת. זה מה שהשכל אומר, אבל מי אמר שזה נכון? בעיקרון, מה שאני אומר, שיש שכל אחר שבו יש כמה ישויות שונות שהם נמצאות באותו מקום ובאותו זמן, ... אומר שהם שונים? אבל זה לא אומר שהם לא שונים. אני אסביר, בעיקרון, למה אתה לא מסוגל להבין שיש כאן למשל 10 ספרים זהים, כי כשאתה אומר שהם 10 אז למעשה אתה ... שהם נפרדים ושונים, ואתה אומר גם שהם אחד, אז תחליט הם אחד או שהם 10 ספרים, האם זאת אחדות או נפרדות? האדם חווה שיש הבדל בין 10 ספרים לספר אחד, אבל זה בגלל שהוא מוגבל בשכל. כי בהבנה שלי לדוגמא, היא / וכל צורה אחרת במציאות, היא המהות של המציאות. יש כאן כמה דברים מוזרים, ראשית אני טוען שהיא כצורה, היא מהות המציאות. אם היא מוגבלת אז איך היא מהות המציאות? אבל דבר נוסף שאני טוען, שכול אחת מהצורות היא מהות המציאות. שזה אומר שיש ריבוי של אלוהים, ריבוי של אין סוף. השכל שלנו לא יכול להבין שזה גם נפרד וגם אחד בו זמנית. אבל זה שהשכל לא יכול להבין זה לא אומר שזה לא ככה. שתבינו שההבנה שאומרת ששני דברים שנמצאים באותו זמן ובאותו מקום הם אחד, הבנה זו היא צמצום, היא רק מצד השכל שלך, כי

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7 - פרומו הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את הגלגל, הנפרדות היא הראשונה. כי כל דבר יש לו את ההיפוך שלו, ואם תגיד שיש ראשון, אז יש לו את ההיפוך שלו. זה היבט אחד, מדוע הנפרדות היא הדבר הראשון. כי אם יש אחדות אז תמיד יש ההפך. ודבר נוסף שהסברנו, ששני המקיפים הכי גדולים הם, הזמן והמקום. שלא משנה איך תסובב את הגלגל תמיד יהיה מקום וזמן. הגענו לזה שיש שני מקיפים כך שהשורש הוא לא ... לעצמו. הזמן לא אין סופי כי הוא לא מכיל את כל הדברים. כך שהוא לא אין סופי מוחלט. הוא לא ממלא את סך כל המציאות. ומאחר שיש הבדל בין זמן למקום, אז זה אומר שהם לא אחד. ואם הם לא אחד, אז הם לא אין סופיות. וגם אם תגיד שהמקום לא מוגבל מבחינת מקום, והזמן לא מוגבל מבחינת זמן, אבל הם ... לא אין סופיים מוחלטים. כמו שאמרנו קודם שהנפרדות היא הקיום הראשון זה נכון, אבל רק מבחינה מסוימת, כי יש גם אחדות, ומצד האמת בסוף אין הבדל בין אחדות לנפרדות. מהצד שיש הבדל בין האחדות לנפרדות, אז האחדות היא הראשונה והנפרדות היא השנייה. אך מהצד שאין הבדל ביניהם, אתה יכול להגיד שהנפרדות היא הראשונה. להגיד שהנפרדות היא המצוי הראשון, זה להגיד שהנפרדות של הרגע הזה תמיד קיימת. מצד האמת, כמו שאנו אומרים שהאחדות תמיד קיימת, כך גם נכון אם נגיד שהנפרדות תמיד קיימת. מצד השכל הגדול יותר, אין הבדל בין נפרדות לאחדות, מה שאתה רואה שקיים כאן, הוא תמיד היה, הווה ויהיה קיים. כאשר אנו מנסים להבין את הטקסט, המטרה היא שאולי תתבונן ותראה שתפיסת המציאות שלך היא לא מדויקת. כשאתה אומר, אני זזתי מפה לשם, תתבונן, מי אמר שזזת מפה לשם? אולי אתה גם פה וגם שם ורק אתה לא יודע? לשאול, מה היה לפני הזמן? ומי יצר את הזמן? אלו שאלות ... לפני שהוא היה. בעיקרון תחקור על הזמן והמקום כרגע, לא מה היה פעם. ומי שיתבונן יראה שהזמן והמקום לא מחויבי המציאות, כל המרחב הענק של המקום והזמן לא חייב שיהיה קיים. למשל האדם חולם חלום, עם מקום וזמן, ולמעשה כל הקיום של החלום תלוי במי שחולם את החלום. אם הוא החליט להתעורר אז כל המקום ... גדול, אבל תזכור שאתה נמצא בשום מקום. תנסו לחוות את המקום והזמן משני פרספקטיבות. הזמן והמקום הם לא מחויבי המציאות, כי הזמן מוגדר ומוגבל על ידי המקום, והמקום מוגדר מוגבל על ידי הזמן. אם לא היה זמן לא היית יכול לנוע במקום, אפילו לא במחשבה, אז אין לך אפילו מקום. ואם לא היה מקום גם לא ... שהוא לא יודע, תכלית הידיעה שלא נדע. כמו שיש תשובה על שאלה מסוימת, כך יש תשובה שאני לא מבין. יש לשים לב שהאחדות לא מהווה את הנפרדות, אלא היא ההוויה שלה. אי אפשר להגיד שהכלום יוצר את העולם, אבל אפשר להגיד שהכלום הוא ההוויה. אנחנו לא מדברים על מה שהיה לפני הזמן, אנחנו מדברים על, מה זה זמן? מה יש יותר, צבע או צבע שחור? צבע. אז אם אנחנו אומרים שהמקום והזמן ... יודע. אחר קח את הנפרדות כולה, תערבב אותה עם הלא נפרדות, מה קבלת? לא יודע גדול יותר. כול הצורות של ההפכים מתאחדים בשורשם. אם האדם לא היה יכול לחוות, אני לא רוצה משהו, הוא לא היה יכול לחוות, אני רוצה משהו. ניקח למשל רצון ואין רצון, ונבדוק ממה הם עשויים? זה כמו לשאול ממה עשוי הזמן ... לדעת מי אתה, תיקח את כל שאר הדברים שהם לא אתה, תחבר אותם לישות אחת, מה קבלת? לא יודע, מזה אתה עשוי. בשכל אתה מבין שאתה לא יודע, וגם בלי שכל אתה לא יודע. בשניהם מגיעים לאי ידיעה. יש אני ויש אין אני, זה זמן ומקום, יש זמן ומקום אני, ויש זמן ומקום של אין אני, חבר את שני ההפכים לישות אחת, מה קבלת? מהות, ומה זה מהות? לא יודע. אז אתה עשוי מלא יודע. ולכן האדם לא מצליח להבין שום דבר עד הסוף, למה? כי הסוף הוא לא יודע. עכשיו השאלה היא, האם אתה מכיל את הלא יודע? כי אם אתה לא מכיל את הלא יודע, אז אתה ממשיך לחפש. אבל אם אתה מצליח להכיל את הלא יודע, ... ואז אתה מבין שזה החיבור של שניהם. כשאתה מגיע לנקודה הסופית שלך, אתה מפסיק עם החיפוש. במהות כל הישויות מתאחדות לישות אחת ממש. למשל אדם שואל למה זה קרה לי? הוא צריך לקחת את כל הסיבות למה זה קרה לו, ואת כל הסיבות למה זה לא קרה לו, לחבר אותם ואז הוא יבין למה זה קרה לו, זאת הסיבה לכל ... כמו מדוע העץ נפל? למשל עץ נפל, מה זה? היה שינוי במקום. למה היה שינוי במקום? למה העץ נפל מפה לשם? אז נרצה להבין קודם, מה זה עץ. מה זה עץ? חיבור של מקום וזמן. אם תיקח את כל האירועים ברגע אחד, ותכניס אותם לנקודה אחת, מה קבלת? כלום. זה נקרא צמצום מקום. קח את כל הזמן ודחוס אותו לרגע ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 2 - פרומו הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 65 אליעד: מה בעצם מקיף את כל הדברים בעולם? שאלה: זה שהם ישנם. אליעד: מה זה מבחינתנו ... יודע שהשמש זורחת, ונתבונן, מה היא בעצם ידיעה? נראה שהאדם יודע המון צורות שונות של שום דבר. כול מה שאתה יודע, זה שאתה מצליח לחשוב בראש שלך על שום ... מהיש, אז לא יתכן שזה גם יש וגם אין. כי בשכל שאתה אומר אין, אתה מתכוון שלא יכול להיות משהו, אבל מהשום דבר יצא משהו, ולכן יש פה פלא. מקודם הסברנו ... ממני לעבור, השולחן מצמצם אותי, אני רוצה להבין מה זה שולחן, מה זה? לראות ממה מורכב השולחן, ואחר לראות ממה מורכב כל הדברים שמרכיבים את השולחן, וזה ... ובסוף מגיעים לכלום. מהיבט מסוים יותר קל להבין שמכלום התהוו כל הצורות מאשר להבין שמשלושה דברים התהוו כל הצורות. אבל אם אתה אומר שלושה דברים, אז אתה מוגבל לחוקיות של ההיגיון. אם הבנת ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 6 - פרומו הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 69 אין אלוהים מצוי ראשון אלא יש את המקום והזמן, שמקיפים את הנפרדות. והנפרדות היא שורש הכל, ותמיד תהיה נפרדות. כי כל ישות תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות תמיד קיימת. גם העדר של המקום והזמן מצריך את ... וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. אם בנקודה אחת יכולים להיות אין סוף דברים, כל שכן באין סוף מקום וזמן. אם אנחנו מגיעים למסקנה שמחויב המציאות הוא רק אפשרי, אז זה אומר, שמה שמחויב לך, למשל שולחן מחויב לך, ... כרגע, והאדם הוא רק אחד מהם. והאדם כל פעם חווה רצף, לפי המקום והזמן שבו הוא נמצא. אבל שום רצף הוא לא יותר הגיוני ולא פחות הגיוני. אז איפה אלוהים בסיפור? אין מי שברא ואין מי שעשה, זה תמיד קיים. וגם אלוהים לא יכול להיות הראשון, כי גם הוא נבדל במקום ובזמן משאר הדברים ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 5 - פרומו הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 67 כול הדברים בעולם נפרדים זה מזה במקום ובזמן, כי שני המקיפים ... חייב להיות קיים. ומכאן שיש שני מצויים ראשונים, שזה הזמן והמקום, בתודעה שלך אתה לא יכול בלעדיהם. וזאת ההוכחה שיש שני אלוהים, והשמות שלהם זה הזמן והמקום. זאת ההוכחה שאין אלוהים, כי מצד אחד אתה אומר, שאם תגיד שיש אלוהים, אז זה שניים - זמן ומקום, ומצד שני אתה מוכיח שאם יש אלוהים אז הוא בעצם כלום, אז הוא לא קיים. ומצד נוסף אתה מבין את קדמות העולם, שהוא תמיד קיים. מצח הנחש אומר שזה תמיד קיים, אין התחלה, זה תמיד קיים. אתה יכול להגיד שיש מהות ל"תמיד קיים", אך אתה לא יכול לסתור את זה, שזה תמיד קיים. ואם אתה שואל, מי ברא את העולם. התשובה היא, שהוא תמיד קיים. להבין שיש אלוהים, זה להבין שזה אחד, אבל עדיין יש רצף זמן אין סופי. בזמן ובמקום האין סופים, יכולים להתרחש אין סוף האפשרויות. יש מקום אין סופי וזמן אין סופי ובתוכו יתכנו כל האפשרויות ואתה אפשרות אחת. לפי השכל, אם אנו מבינים שיש שני מקיפים אין סופיים, שהם הזמן והמקום, אז זאת ההוכחה למעשה ... זמן ומקום. למעשה תמיד קיים הפוטנציאל של הנפרדות, ואם הפוטנציאל של הנפרדות קיים, אז תמיד יהיו קיימים זמן ומקום. נגיד שרק אלוהים קיים. אבל בגלל שיש אפשרות שאלוהים יברא את העולם, אז הזמן והמקום תמיד קיימים. האם אלוהים יכול לברוא את העולם? כן, היה לו פוטנציאל אין סופי, ופוטנציאל אין סופי פירושו מקום וזמן. כשאנחנו הולכים פנימה יותר, אנו רואים, ומאחר שהפוטנציאל הוא נפרדות, אז באחדות הסופית אין אפילו פוטנציאל של נפרדות. האחדות האמיתית היא לפני הפוטנציאל. שאלה: לפי מה שאנו אומרים, הנפרדות היא מחויבת המציאות. אליעד: יפה, זה מה שאנחנו אומרים פה, למה? כי תמיד קיימת האפשרות שיהיה קיים עולם, ... משמעותי בעיניך, אם תאבד את המשמעות, אז הכל יראה לך לא משמעותי. כי אין דבר כזה משמעות, משמעות זה ביחס למשהו. המהות של המציאות גם היא לא מחויבת, למה? כי גם המהות של המציאות היא צורה מהלבוש שלה. המהות של המציאות היא צורה, ביחס לצורה. יש מהות ולבוש - ושתיהן צורות. ואם כן המקיף הגדול ביותר הוא לא המהות, למה? כי המהות היא לא הלבושים. ומאחר ויש שתיים אז זה לא הראשון. וגם האחדות היא לא אין סופית, כי היא נפרדת, מהנפרדות. ומי שהגיע ל

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 3 - פרומו הספר להיות אלוהים, פרק א' עמוד 66 ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו מרכיבים את הכל. אז השאלה היא מה הם אותן ... בפני עצמו, אז מה זה אומר? שהכלום הוא הדבר הבסיסי. האם יש משהו שתהיה מסוגל לחשוב עליו, ולהבין מהו, בלי שתצטרך לחשוב על עוד דברים. למשל אומרים לך שולחן אתה חווה משהו, אומרים לך כיסא אתה חווה משהו ... מורכבות כל הצורות? שכול אחד יחפש, מהו הדבר שקיומו לא תלוי בשום דבר אחר? כשאני ניסיתי להבין את עצמי, שאלתי, מי זה אני? האם אני קיים או לא קיים? ואז אמרתי לעצמי, בא נבדוק מה בטוח קיים ומשם אני ... ששונה ממנו, אז זה אומר שיש מצוי נוסף ללא הגדרה שהוא הראשון. בפשיטות לא יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן, כי אם העולם היה עשוי משולחן אז לא היו כסאות. אבל יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן אם אין משמעות לשולחן. ולכן מה שמהווה את הכל חייב שהוא לא יהיה מוגדר. שום דבר מוגדר לא ... ואת הצורה. יש משהו יותר פנימי מהמהות ומהצורה, שאין בו הבדל בין מהות לצורה. למעשה הגענו להבנה שהמהות הראשונה של כל הדברים היא שאין הבדל בין יש לאין. אנחנו אומרים שגם הכלום הוא מוגדר, כי הוא לא מה ... יותר מהות וצורה, לכאורה סיימנו. אבל גם זו הגדרה. להגיד על משהו שהוא החיבור של היש והאין כאחד, זוהי גם הגדרה, כי הוא נפרד ממה שזה לא הוא. המהות של הכל תמיד שונה ממה שזה לא היא. ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר, שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שברא אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. אף על פי כן הכל אחד, ומהות המקיפים היא אחת וגם נפרדת בו זמנית. ולכן אין הבדל בין היש ואין כאחד, לבין מה שמרכיב אותו. אפשר להגיד שיש אין סוף מהויות, אבל אם הבנת שהמהות זה היש והאין כאחד, אז כל המהויות זה אותו אחד. למעשה יש אין סוף אלוהים, אבל אין הבדל ביניהם. שאלה: למה? אליעד: מה זה אלוהים? אין הגדרה. אז אם כל האלוהים הם ללא הגדרה, אז אלוהים הוא אחד, למרות שיש אין סוף אלוהים. יבוא אדם ויגיד, אתה הוכחת לי שהיש והאין זה אחד, אבל מה שהוכחת לי זה היה דרך השכל שלך, אולי אתה טועה. אז אגיד לו תציע אלטרנטיבה אחרת. ואז בכל דרך שהוא יבחר הוא יגיע לאותה מסקנה. למשל אפילו אם הוא יגיד שכול מה שהשכל אומר זה טעות, אז גם כאן הגעת להבנה שאתה לא יודע שום דבר, ולכן הגעת לאותה מסקנה. אנחנו הראנו שהמהות של הכל זה היש והאין כאחד. כשאת שואלת האם אני קיימת? התשובה היא שאין הבדל בין יש לאין. למעשה המהלך מוביל שתבין שאין הבדל בין ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 4 - פרומו מהספר להיות אלוהים - חלק א' עמוד 67 כול הדברים שיש בעולם הם נפרדים זה מזה, אתה יודע מה ההבדל ביניהם? הזמן והמקום. בסוף התהליך יש אין סוף מקום ... הספר הזה של עכשיו, אם אני אשאל אותך, מה אתה יודע עליו, אתה תספר עליו סיפור, אבל אחרי רגע, יש עליו סיפור אחר, כל רגע המציאות משתנה. בעיקרון זה שני ישויות נפרדות. מהיבט מסוים אני מסכים איתך שזה אותו הדבר, ניקח למשל סרט וידאו, ונראה בו עיגול, ותמונה שנייה גם של עיגול, האם זה אותו עיגול? מצד אחד זה אותו עיגול, ומצד שני זה עיגול חדש. כך המציאות הזאת היא כמו סרט, יש בה המון פריימים, מצד אחד זה באותו מקום ומצד שני זה אחד חדש. זה כאילו הספר התיישן בשנייה אחת, משהו השתנה ... את המקום צריך להכניס לרגע מסוים, בלי רגע, אין מקום. כך ששניהם קשורים אחד לשני. כדי שלדבר מסוים תהיה משמעות, חייב שיהיה במציאות עוד דבר. למה? כי אם יש רק דבר אחד, אז אין לו משמעות כלל. אם היית יכול לחשוב רק על כסא, אז לא הייתה משמעות לכסא. ואם היה בעולם ... לפחות שתיים, אבל גם לא יכול להיות מצב שאין שתיים. מכאן הכלום הוא לא האחד המוחלט. גם לאין יש ההפך שזה היש. אם אתה אומר שאלוהים הוא לא מוגבל, אז זה כבר לא אחד, כי הוא גם לא מוגבל. גם הרצון תופס מקום וזמן, איזה מקום ואיזה זמן הוא תופס? הרצון שונה מהאין ... יכול לחשוב על אין הווה. אבל מה אני טוען, שרגע אחד של זמן, ונקודה אחת של מקום, אין להם משמעות של זמן ומקום. כלומר, שאם המציאות כולה הייתה קיימת רק רגע אחד, אז לא היה שום שינוי ולא היה עבר ועתיד כלל. ואם המקום היה רק נקודה אחת, אז אין מרחב ולכן אין ... תדע לך שמצד האמת יש אחד כמוך שחווה צורה אחרת. אם תבין שהזמן והמקום הם אחד, אז תבין שבכל מקום וזמן יש את הכל. כי אם כל העולם נמצא בשום מקום, אם כל החדר הזה נמצא בנקודה אחת, אז איפה שאתה נמצא גם אני נמצא. אם מה שקרה אתמול ומה שיקרה מחר, קורה באותו רגע, ... קרה או יקרה. אם האדם מתבונן לתוך הזמן, ומבין שהזמן הוא אחד, ומקום אין סופי הוא גם אחד, אז הוא יבין שמצד האמת הפנימית של המציאות, השמש ואתה נמצאים באותו מקום. למה? כי כל המקום כולו נמצא בשום מקום. כשאדם שואל את עצמו, למה אני לא אוכל עכשיו תפוח? התשובה ... שהתודעה שלי חווה את קיומי ואת הגוף וגם את כאב הראש. אתה צריך לבטל את כל החוויות עד שהתודעה לא חווה שהיא קיימת. עד שהאלוהים שבך לא יחווה את הנפרדות, שלא יחווה שהוא קיים כנפרד, ולא יחווה את הגוף ולא יחווה את כאב הראש. ככול שהאדם מבין יותר שהכל אחד, ביותר עוצמה, ביותר הבנה, שהדברים לא שונים אחד מהשני, וגם שונים אחד מהשני, ככול שהאדם מבין יותר טוב מה שקורה פה במנגנון, ככה החוויה שלך משקפת את ההבנה שלך. ...