בעיות של עשירים - מה הן בעיות של עשירים באמת? אם עשיר הוא זה שיש לו כסף, אז עשיר אמיתי הוא זה שמרגיש שיש לו כסף. כי יכול האדם להיות עם הרבה כסף ממשי, ולהרגיש שאין לו כסף וכל היום להשתוקק לכסף. ויכול גם האדם להיות ללא כסף, ועדיין להרגיש שיש לו הכל ושלא חסר לו דבר. כך שעשיר אמיתי, הוא זה שמרגיש שיש לו כסף. וגם כאן יש כמובן רמות שונות. כי מאחר שהכסף נצרך כדי לשרוד בעולם, ממילא הכסף מעסיק את כולם בצורה כלשהי. וככל שהכסף מעסיק פחות את המחשבה של האדם, כך הוא עשיר יותר גדול. וא"כ אפשר לומר, כי עשיר אמיתי, הוא זה שהכסף לא מעסיק את מחשבתו כלל (ובלי קשר לאם בפועל יש או אין לו כסף). והנה, גם לעשיר אמיתי שהכסף לא מעסיק את מחשבתו כלל, גם לו יש בעיות כספיות שהן בעצם צרות של עשירים. ונסביר: כדי לחיות בעולם, לשם כך צריך האדם שיהיו לו רצונות, שאיפות, מטרות וכולי. וגם מי ששמח בחלקו באמת, הרי שגם הוא צריך שיהיו לו רצונות כלשהם, כדי שהוא יוכל להתנהל כאן בעולם. ויש שני סוגי בני אדם. יש בני אדם שה

... שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ... ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי לדעת או לא לדעת, זה טוב ורע באותה המידה ממש. והשאלה היא, לא האם אתה יודע או לא יודע. אלא השאלה היא, האם יש מריבה וקונפליקט, בין מה שאתה יודע. והאם הידיעה או אי הידיעה, האם הן ... כדי להתרפא. שזה שהוא יודע שהוא חולה, זה לא גורם לו להרגיש רע. משום שהוא יודע בדיוק, מה התרופה למחלה ... או לדוגמא, אדם שיודע שהוא חולה, אבל הוא לא יודע שהוא רוצה להיות בריא. שהוא סובל פחות, ממי שיודע שהוא חולה, וגם יודע שהוא רוצה להיות בריא. כי מי שיודע שהוא חולה, ויודע שהוא רוצה להיות בריא, והוא לא יודע איזו תרופה לקחת, אז ... פנימית, בין הידיעות שהוא יודע אותן, והן גורמות לו להרגיש רע. או לדוגמא אדם שלא יודע שהוא חולה, אבל הוא כן יודע שהוא רוצה להיות בריא ולא להיות חולה. ובנוסף, הוא יודע ... יכול להיות חולה, או שהוא אולי חולה, היא גורמת לאדם להרגיש רע, כי היא מנוגדת לידיעה של האדם, שהוא לא רוצה להיות חולה. והרעיון הוא, שהאדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא יודע. כי אם האדם יודע שדבר כלשהו הוא טוב, והוא יודע שהטוב הזה קיים, אז האדם רוצה את המציאות, והוא מרגיש טוב. ואם האדם יודע על דבר כלשהו שהוא רע, והוא יודע שהרע הזה קיים, אז האדם לא רוצה את המציאות, והוא מרגיש רע. וזה לא ממש משנה, האם האדם יודע או לא ... הטוב הזה, אז בעצם זה גורם לכך, שהאדם מצד אחד יודע שהוא רוצה דבר טוב כלשהו. ובו זמנית הוא גם יודע, שאין לו את הטוב שאותו הוא רוצה, כפי מה שהוא רוצה. ומי שלא יודע, גם הוא יכול לסבול, ממה שהוא כן יודע. כגון לדוגמא שהאדם לא יודע שיש לו איזו בעיה, אבל הוא כן יודע שהוא לא רוצה שתהיה לו את הבעיה הזאת. וגם יכול להיות, שהאדם שלא יודע, יסבול, דווקא בגלל שהוא לא יודע. כגון לדוגמא, אדם שיודע שיש לו איזו בעיה, אבל הוא לא יודע מה הפתרון שלה. שהוא סובל, או בגלל שהוא יודע שיש לו בעיה, או בגלל שהוא לא יודע מה הפתרון לבעיה שלו. ונמצא אם כן, כי זה בכלל לא משנה אם האדם יודע ... בין כל הדברים שאותם האדם יודע. שלא יהיה מצב, שהאדם יודע שרע לו, בלי לדעת מה הפתרון לכך. ולאו דווקא שהאדם יודע שרע לו, אלא אפילו שהאדם חושב שאולי

... טוב / לדעת שהכל טוב - מה ידיעה מלאה ואמיתית שהכל טוב? לדעת שהכל טוב. לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית. כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר. לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ימשיך לרצות. או לרצות שיהיה לו טוב יותר, או לרצות שלא יהיה לו פחות טוב. בכל מקרה, תחושת החסר והרצון התמידי תמיד ימשיכו להציק לאדם, גם אם יהיה לו את כל מה שהוא רוצה. רצון = חסר שונה מ: שלמות רגשית. המצב היחיד שבו האדם משתחרר מהרצון ומהחסר, הוא המצב שבו הוא יודע בידיעה שלמה שהכל טוב. כאשר האדם יודע שהכל טוב, הרי שממילא הוא מפסיק לרצות יותר טוב, כי אין יותר טוב והכל תמיד הכי טוב בשלמות שאין שלמות אחריה. וכמובן שהוא גם לא מפחד מכך שיהיה לו פחות טוב, מאחר שאין פחות טוב והכל טוב בשלמות תמיד. כאשר האדם יודע שהכל טוב = אין יותר / פחות טוב = אין יותר / פחות רע = הכל טוב תמיד באמת. כאשר האדם משתחרר מהרצון שלו לחלוטין, אז הוא מרגיש טוב באמת. מהי ידיעה שלמה שהכל טוב? מי שינסה לדעת שהכל טוב כדי להרגיש טוב, הרי שזה עדיין לא יהיה מושלם. ז"א כל זמן שהידיעה שהכל טוב, אינה נובעת מידיעת האמת הבלתי תלויה שהכל טוב, אלא רק מתוך אמונה בכך שהכל טוב, הרי שזו ידיעה שאינה שלמה. אם האדם לא יודע שהכל טוב, ומשום כך הוא רוצה לחשוב שהכל טוב כדי להרגיש טוב, אז כמובן שזה יותר טוב להאמין באמת שהכל טוב, מאשר לחיות בטעות ולחשוב שיש רע כלשהו. אך יחד עם זאת, זאת עדיין לא ידיעה שלמה שנובעת מידיעת האמת. ידיעה שלמה = כאשר כל התודעה של האדם, יודעת אך ורק את הידיעה שהכל טוב, ללא שום ידיעה נוספת. פירוש: כל זמן שהאדם יודע שהכל טוב + עוד ידיעה כלשהי, הרי שהידיעה שהכל טוב אינה ידיעה שלמה. כאשר האדם יודע שהכל טוב + יודע את ה"אני" שלו, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. מאחר שהאדם אינו יודע עדיין שהכל טוב בלב שלם. ידיעה שלמה היא