אנחנו עכשיו נדבר על נושא של "דבר שהוא מחויב לא גורם לסבל", אוקי מה זה אומר לך מה אתה רוצה להבין בזה?

ש: אני רוצה להבין בזה כמה דברים.

אליעד: כמה דברים לא מספיק אחד כמה דברים?

ש: לא אני אומר אחד כשאתה אומר שמחויב כי לא יודע יש עוד כל מיני דברים, הכוונה למחויב שאני מודע אליו או מחויב שאני לא מודע אליו?

אליעד: אני אסביר לך את הכוונה, לא אתה ניסית אני אסביר לך מה הכוונה "מחויב לא גורם לסבל" נניח לדוגמא הבאת דוגמא למוות נגיד לדוגמא שמת לך מישהו ואתה סובל מזה שהוא מת.

ש: אחרי הקבורה אני מבין שזה כאילו.

אליעד: "איך יכול להיות מחויב לי שהוא מת" סובל מזה שהוא מת כי היה פעם בחור קראו לו אליעד הוא אמר אם אתה תהיה בטוח שלא יכול להיות אחרת אתה לא תסבול. עכשיו בא ניקח דוגמא ספציפית בן אדם מת והמשפחה סובלת מכך שהוא מת עכשיו לכאורה הוא מת מה אתה סובל אתה יודע שהוא מת כי הוא מת. קודם כל תראה, קודם כל ברמה העקרונית צריך לבדוק האם אתה סובל מעצם זה שהוא מת או אתה סובל מדברים אחרים כגון לדוגמא מהגעגועים שאתה מתגעגע אליו מזה שחסר לך ממנו דברים מסוימים, למה כי תראה בן אדם אומר לך "אני לא סובל מעצם זה שהוא מת כי זה שהוא מת הוא כבר מת אין מה לעשות אבל סובל מזה שמתגעגע אליו" תגיד לו " אבל למה אתה סובל אבל הוא מת", "נכון אבל אולי אני יכול למלא את הגעגוע הזה בצורה אחרת".

ש: הגעגוע אליו כאילו לא אמור להיות מחויב אצלו.

אליעד: לא מחויב יפה כי אם היית בטוח שהוא מת ושאתה חייב להתגעגע טוב חייב זה מה יש. אני רוצה להסביר לך את זה עוד פעם תקשיב, כדי לסבול על משהו אתה צריך לרצות את ההפך שלו, כדי לסבול מכך שחותכים לך את היד אתה צריך לרצות שלא יחתכו לך את היד כדי לסבול על משהו צריך לרצות את ההפך שלו. עכשיו אם אתה תגיע למצב שאתה חושב מחויב שיחתכו לי את היד במובן כזה שאתה אפילו לא יכול לדמיין מצד שבו לא חותכים לך את היד לא תסבול מכך שחותכים לך את היד כי לא תוכל להעלות על דעתך אפשרות שונה מהמצב הקיים, כדי לסבול אתה צריך להגיע למצב שאתה אפילו לא מסוגל לדמיין מציאות שונה ממה שקורה.

ש: רגע לדמיין אובייקטיבית או סובייקטיבית?

אליעד: סובייקטיבית, מה זה לדמיין מי מדמיין אתה מדמיין זה סובייקטיבי.

ש: לא הבנתי סובייקטיבי אצל מי זה משתנה.

אליעד: כדי לא לסבול אתה צריך להגיע למצב שאתה לא יכול לדמיין את ההפך, עכשיו אני אחסוך לך אין לך אפשרות שאתה לא יכול לדמיין את ההפך לא משנה מה קורה לך אתה תמיד יכול לחשוב על ההפך שלו ולכן אתה תמיד סובל זה הכל.

ש: אז איך מטפלים בבן אדם?

אליעד: עכשיו לפעמים בן אדם מאמין, לפעמים בן אדם לא מספיק חכם והוא מאמין במאה אחוז ואם גורמים לו לחשוב, אני אתן לך דוגמא נגיד גבר בא ואומר שבחורה זרקה אותו והוא רוצה אותה אם הוא ישתכנע במאה אחוז שהיא לא רוצה אותו הוא משחרר, למה כי למה הוא כואב לו הוא אומר "אולי היא תרצה אותי עכשיו" אבל אם מסבירים לו במאה אחוז שהיא לא יכולה יותר לרצות אותו אז אוקי לא רע לו יותר יכול להיות שיהיה לו רע, הרע יכול להיות מהספק אולי היא יכולה בכל זאת לרצות.

עכשיו אם בא בן אדם ואומר "תראה רע לי" אני אומר לו ז"את אומרת שאתה חושב שהיא יכולה לרצות אותך אבל למה אתה חושב שהיא יכולה לרצות אותך" ואז הוא יגיד לי "כי..." אני אגיד לו אז לך תבדוק את זה ואם הוא אומר "כן בדקתי עשיתי, בדקתי זה לא עבד" אני אומר לו "אוקי אז מה אתה חושב שהיא יכולה לרצות אותך או לא?". עכשיו לא משנה מה האמת, מה האמת שהיא תמיד יכולה לרצות אותו האמת היא שהיא תמיד יכולה לרצות אותו והאמת היא שלא משנה כמה שהוא יגיד שהוא שכח אותה הוא עדיין זוכר אותה עוד לפני שהוא הכיר אותה הוא כבר סבל מזה שהיא לא רוצה אותו כי אתה תמיד סובל בכל מקרה בפוטנציאל מזה שלא כל האישות רוצות אותך אלא מה שבאופן יחסי הוא חושב שהיא לא יכולה לרצות אותו ואז הוא שוכח אותה.

ש: אז איך באמת אתה מטפל בא נגיד, איך באמת אפשר לטפל בו?

אליעד: כלום אני או שאני משכנע אותו שזה לא אפשר ואז ממילא הוא לא רוצה את זה או שאני משכנע אותו שזה אפשר ואז הוא עושה את זה. מה האמת, האמת האמיתית שכל דבר אפשר ואתה תמיד תסבול קצת מכך שלא השגת את הדבר אם אתה רוצה פתרון אז אתה צריך ללכת לחשיבה האבסולוטית שבא אין הבדל ואז ממילא אין שום חיסרון אבל באופן יחסי אנשים כשהם בטוחים שמשהו לא אפשרי לפתור הם לא מנסים לפתור ואם הם מנסים לפתור אז אני אומר לו "איך יכול להיות אבל אין לזה פתרון" ואז או שהוא חושף את הפתרון.

ש: או?

אליעד: או שהוא נכנע שאין פתרון, אני חושב שיש פתרון תמיד אבל אני לא אתעקש להגיד לבן אדם "יש פתרון". הוא אומר "רע לי על משהו" עכשיו אני חושב שיש פתרון לא משנה מה הבעיה יש פתרון, הבן שלך מת אתה רוצה להחזיר אותו אפשר, "מה איך אפשר?", "אוקי אתה צודק נכון אי אפשר הוא מת נכון תשחרר זה החיים הוא מת" אם הוא יגיד "לא אני לא מוכן לא אכפת לי שהוא מת, אני רוצה להחזיר אותו" אני אגיד לו "אבל אי אפשר" הוא יגיד "לא אכפת לי שאי אפשר אני רוצה שאפשר" אני אגיד לו "מה השתגעת אבל הוא מת אי אפשר להחזיר אותו" הוא יגיד לי "כן השתגעתי אני רוצה להחזיר אותו למרות שהוא מת", "אוקי אפשר לדבר איתך עכשיו, בא תנסה לחשוב למה אתה חושב שהוא מת", "אני ראיתי אותו מי אמר אולי הוא לא מת, "מה זה משנה אם הוא מת" להתחיל לשים כל מיני דברים שנראים לא הגיוניים אבל זה רק אם הוא בוחר להשתגע אבל אם הוא אומר "לא מה פתאום, טוב הבנתי הוא מת" אז אתה גם לא רצית קודם אותו כל כך אם קודם היית רוצה אותו לא היית אומר "הוא מת וזהו", מה זה "הוא מת וזהו" אני אחזיר אותו למרות שהוא מת.

מה האמת שכל דבר אפשר לפתור אותו השאלה אם אתה רוצה, עכשיו אני לא אכריח את הבן אדם לפתור את הבעיה שלו אם הוא לא רוצה לפתור את הבעיה ומספק אותו שהוא באופן יחסי חושב שאין פתרון והוא משחרר "סבבה סע לשלום" אבל אם הוא יגיד "לא מעניין אותי כלום אני רוצה פתרון למרות שאי אפשר" אני אפתור לך את הבעיה. נגיד שבא בן אדם ואני אומר לו "תקשיב תמיד יש חיסרון" זאת גם אחת מהתשובות "טוב תראה בכל מקרה יש חיסרון תתקדם קדימה" רוב האנשים מבינים שתמיד יש חיסרון ומתקדמים קדימה, הוא אומר "מחויב לי שתמיד יש חיסרון, נכנעתי תמיד יש חיסרון זה מה יש" אתה מבין אבל יש בן אדם שהוא אומר "לא אכפת לי תמיד יש חיסרון, אני רוצה פתרון למרות שתמיד יש חיסרון", עכשיו אם הוא ישכנע אותי שהוא באמת רוצה פתרון הוא יקבל את הפתרון.

ש: אבל אם מישהו סובל ורוצה את הפתרון כאילו?

אליעד: הוא לא באמת רוצה...