שואל: איך יוצאים מדיכאון ואיך אוהבים את מה שיש?

אליעד: שאלת 2 שאלות הפוכות. אם אתה אוהב את מה שיש אז אתה אוהב גם את הדיכאון, למה לך לצאת ממנו? "לאהוב את מה שיש" זה כולל את הדיכאון מבחינתך? אם אתה רוצה לאהוב את מה שיש אז תאהב גם את הדיכאון, אבל, אם אתה רוצה לצאת מדיכאון, אז תאהב את מה שיש. כלומר, איך יוצאים מדיכאון? ע"י זה שאוהבים את מה שיש. לכן עליך לשאול: " איך אוהבים את מה שיש? ". כי אם תאהב את מה שיש, ממילא, לא תהיה בדיכאון.

אליעד: לגבי כל דבר, יש לנו 3 אופציות להתייחסות אליו - לאהוב אותו, לשנוא אותו, או לא לאהוב ולא לשנוא אותו. מה תרצה? לאהוב את מה שיש? לא לאהוב ולא לשנוא את מה שיש? או לשנוא את מה שיש?

שואל: לאהוב את מה שיש.

אליעד: ומה הסטטוס שלך כרגע? שאתה שונא את מה שיש? או שאתה לא אוהב ולא שונא את מה שיש?

שואל: לא אוהב ולא שונא את מה שיש.

אליעד: אם אתה לא אוהב ולא שונא את מה שיש, זאת אומרת שמבחינתך זה יכול להימשך... מה האמת מבחינתך לגבי המצב כרגע? אתה אדיש (לא אוהב ולא שונא) כלפי מצבך כרגע? אם כן, אז מה הבעיה בעצם?

שואל: הבעיה היא שאני רוצה לאהוב את מצבי כרגע.

אליעד: למה לך לרצות לאהוב את מצבך כרגע? אתה הרי אדיש כלפי מצבך כרגע...

שואל: כי אני מרגיש ריקנות ולכן אני סובל.

אליעד: אם אתה מרגיש ריקנות וסובל זה אומר שאתה לא אוהב את המצב הקיים, כלומר, אתה שונא את המצב הקיים. אם היית באמת אדיש כלפי משהו, אז לא היית מנסה לשנות אותו.

שואל: טוב, אז כנראה שאני באמת שונא את מצבי כרגע...

אליעד: אתה נמצא כרגע במצב שאתה שונא את מה שיש, ואתה יכול לעבור ל - 2 המצבים הנותרים - לאהוב את מה שיש או להיות אדיש לגבי מה שיש (לא לאהוב ולא לשנוא). לגרום לעצמך "לאהוב את מה שיש" ו - "להיות אדיש לגבי מה שיש" הן שתי טכניקות שונות. אם תרצה להגיע למצב של "לאהוב את מה שיש", כלומר, אם תרצה להמיר את השנאה שלך לאהבה, עליך לעבור בתהליך דרך ה - "לא אוהב ולא שונא" (כאילו שזו נמצאת באמצע הסקאלה והאהבה והשנאה בקצות הסקאלה). ואם תרצה להגיע למצב של "להיות אדיש לגבי מה שיש", עליך להמיר את השנאה שלך לאהבה ואז תוכל "לא לאהוב ולא לשנוא" (כאילו שזו נמצאת מחוץ לסקאלה והאהבה והשנאה בקצות הסקאלה).

אם אתה רוצה "לאהוב את מה שיש", עליך לשאול את עצמך: "למה המצב כרגע הוא טוב?" ואם אתה רוצה"לא לאהוב ולא לשנוא" (להיות אדיש לגבי מה שיש), עליך לשאול את עצמך: "למה המצב כרגע הוא רע?" (כלומר, הטלת ספק במה שאתה חושב שהוא רע).

באופן אנאלוגי, ניתן להסביר זאת כך - אם אתה רוצה להגיד למישהו, שהוא חייב לך כסף, מה עליך לעשות? לשכנע אותו באופן פוזיטיבי למה הוא חייב לך. ואם מישהו אומר לך, שאתה חייב לו כסף, מה עליך לעשות? לשאול אותו: "למה אני חייב לך?". כלומר, אם אתה רוצה להוציא ממישהו כסף, אתה צריך לשכנע אותו באופן פוזיטיבי שהוא חייב לך, ואם מישהו רוצה להוציא ממך כסף, ואתה רוצה להתגונן מפניו, תשאל אותו: "למה אתה אומר שאני חייב לך?", "תוכיח לי שאני חייב לך". לדוגמא - אם עוקצים אותך יתושים, ואתה רוצה ליהנות מזה, תשאל את עצמך: "מה טוב בזה?", "אילו דברים טובים יש בזה?" כי אם לא תמצא מה טוב בזה, אז לא תוכל לאהוב את זה. אבל, אם אתה לא מעוניין בליהנות מזה, ורצונך הוא רק להשתחרר מהסבל שנגרם מזה, עליך לשאול את עצמך שוב ושוב: "למה זה רע?", "אז מה אם זה ככה?", "זה בהכרח רע?". כל פעם שתקבל תשובה לשאלה כזו, תשאל את עצמך שוב: " ולמה זה רע?" וחוזר חלילה, עד שבסוף זה לא יהיה לך רע (אבל גם לא טוב). כלומר, אם על כל דבר רע תאמר "אז מה!", אזי, לא תשנא ולא תאהב את הדבר (אי אפשר לאהוב משהו על סמך זה שתגיד כל הזמן "אז מה!" על הרע שבו, כי לא יהיה איכפת לך מהטוב שבדבר, אם אתה שולל כל הזמן את הרע שבו).

בעיקרון

כדי לאהוב משהו, צריך למצוא סיבות למה זה טוב.

כדי לשנוא משהו, צריך למצוא סיבות למה זה רע. (הטלת ספק ברע שבדבר)

כדי לא לאהוב ולא לשנוא משהו, לא צריך למצוא סיבות למה זה טוב, אלא, מספיק שלא יהיו סיבות למה זה רע.

שואל: אני יודע מה טוב בזה, אבל אני עדיין לא אוהב את זה.

אליעד: כי אתה לא מוצא מספיק מה טוב בזה. משמע, אתה יותר יודע מה רע בזה.

אלה 2 מהלכים שונים, כמו בבית משפט - או שאתה רוצה להוכיח שחייבים לך, או שאתה רוצה להוכיח שאתה לא חייב. או שתביא הוכחות, ותוכיח באופן פוזיטיבי שחייבים לך (סיבות ל"למה זה טוב?"), או שלמשל כשאתה בבית המשפט, יאמרו לך - "אתה חייב!" מה תאמר בתגובה? אתה תענה לו (למי שתובע אותך) : "תוכיח לי שאני חייב!" (סיבות ל"למה זה רע?", הטלת ספק ברע שבדבר). כל טענה שהוא יביא לך אתה תאמר לו: " לא נכון! " עד שתצא חפותך. כשאתה בבית משפט, ואומרים לך שאתה חייב, אתה לא צריך להוכיח שאתה לא חייב (מסובך), אתה בעצם צריך להפריך את הטענות שאומרות שאתה כן חייב (סיבות ל"למה זה רע?") - זה יותר פשוט.

דוגמא נוספת - אם יש בחורה שאתה רוצה לרצות אותה, אתה צריך לשאול את עצמך: " מה טוב בה?". ואם יש בחורה אחרת, שאתה רוצה אותה ויש בה גם דברים שאתה לא רוצה, ואתה רוצה פחות לא לרצות אותה, אז כל דבר רע שיש בה - אתה תגיד: "מה זה משנה?", "זה באמת קריטי?" (הטלת ספק). תלוי מה רצונך - להגביר את האהבה, או להנמיך את השנאה.

בסופו של דבר, כדי לאהוב משהו, לא מספיק שתמצא מה טוב בו, אלא, אתה צריך שיהיה רוב ניכר לטוב על פני הרע במשהו הזה. אם תיקח דף ועט, ותרשום מה טוב בדבר אבל אתה עדיין לא מרגיש שאתה אוהב אותו, סימן שהפער הוא לטובת הרע. נגיד אני אשאל אותך: " כמה אתה חושב שהדבר רע באחוזים?" ואתה תענה לי: "98 אחוז", אזי, כדי לאהוב אותו אתה צריך להרגיש שהוא 98 אחוזים טוב - ואז למצוא עוד סיבות למה הוא טוב. כלומר, לפתוח פער לטובת הטוב.

נגיד לדוגמא שיש לך מחשבה טורדנית שמציקה לך, וזה מכניס אותך לדיכאון, יש 2 אפשרויות - לגרום לעצמך לאהוב אותה, או לגרום לעצמך לא לשנוא אותה (=לא לשנוא ולא לאהוב). איך תאהב אותה? ע"י שתשאל את עצמך: "מה טוב בזה שיש לי את המחשבה הזאת?", "מה הדברים הטובים שיוצאים לי בחיים מכך שיש לי את המחשבה הזאת?". ככל שתמצא יותר דברים טובים, ככה תאהב יותר את המחשבה הטורדנית. אפשרות שניה היא להגיד לעצמך: "אנ'לא מוצא מה טוב במחשבה הזו", ועל כן אתה תסתפק בלא לסבול ממנה, כלומר, להיות אדיש כלפיה. לשם כך עליך לשאול את עצמך: "מהם הדברים הרעים שנגרמים לי מהמחשבה הזאת?" ועל כל דבר רע שתמצא תטיל ספק ותשאל - "אז מה?", "מה זה משנה?", "זה משנה?", "מי קבע שזה משנה?", "אולי זה לא משנה?", "למה זה משנה?" וכו'... עד שבסוף זה לא יהיה משנה לך... אלה חוקי המשחק, ככה זה עובד.

ומה האמת באמת? מה טוב באמת? ומה רע באמת?

תשובה - האמת היא, שאין בכלל הבדל בין טוב לרע, אבל זה כבר נושא אחר...