אני רוצה לדוגמא להשפיע על מישהו להפסיק לעשן, אני רוצה להחדיר לו, קודם כל רציתי להתייעץ איתך לגבי העניין הזה. חשבתי אחת הדרכים שחשבתי לנסות זה להחדיר לו, להצמיד לו איזה משהו.

אליעד: אתה מוצא לו פתרון יחסי, פתרון מוחלט?

ש: מה זה יחסי, אני מניח שזה יהיה יחסי זה לא יהיה משהו, אני רוצה כאילו, אני רוצה למישהו שהוא יעשן לסדר לו את המחשבה הרעה שזה עושה לו שיגרום לו תחושה רעה שיפסיק לעשן.

אליעד: אוקי, אז מה עושים?

ש: עכשיו שאלתי אותך.

אליעד: אז מה השאלה, לא הבנתי.

ש: איך עושים את זה.

אליעד: תסביר לו כמה עישון זה רע וכל פעם שהוא יעשן הוא יחשוב שזה רע.

ש: לא אני רוצה משהו שלא ישים לב שאני הולך לשכנע אותו, אני רוצה לשתול לו מחשבה שלא ישים לב שעשיתי את זה.

אליעד: הבנתי הוא אמר כזה דבר, הוא רוצה לגרום למישהו להפסיק לעשן לצורך העניין והוא רוצה לעשות את זה על ידי זה שהוא יכניס לבן אדם השני מחשבה שכשהוא יעשן הוא לבד יבין שזה רע אבל הוא לא רוצה באופן גלוי להגיד לו "תקשיב לעשן זה רע" אז הוא יפסיק לעשן, "אתה גרמת לי להפסיק לעשן", לא הוא אומר "אני רוצה לעשות עליו איזה מניפולציה שאני בכלל סתם משהו, אני אכניס לו מחשבה כזאת שכשהוא יעשן הוא יהיה לו כל כך רע שהוא יפסיק לעשן אבל הוא לא ידע שאני הכנסתי לו את המחשבה הזאת".

ש: בדיוק, אגב זה נכון לכל דבר אחר, אני נותן מקרה ספציפי מקרי.

אליעד: דוגמא. מה עושים, מה אתה חושב? תקשיב אתה בעצם אומר שאתה לא רוצה לחשוף לבן אדם את הקשר בינך לבין המחשבה שלו אחר כך אתה הולך למחויבים. מה אתה אומר? שכאשר הוא יעשן וירגיש רע מכך שהוא יעשן אתה לא רוצה שיקפוץ לו שאתה דחפת לו את המחשבה לכן קודם כל אתה צריך לדעת שצריך שהוא יצטרך בשלב כלשהו להשתמש גם בדמיון שלו כי זה או שאתה תגיד לו "תקשיב עישון זה רע" או שתגיד על משהו אחר שהוא יבין שעישון זה רע. אז מה עושים? את מתחיל "באיזה דברים לדעתי יכולים לגרום לו להפסיק לעשן", קודם כל אתה רושם רשימה עבודת הכנה איך לתקוף, "איזה דברים לדעתי יגרמו לו שאם הוא יחשוב שבגלל העישון יגרמו לו, שאם הם יהיו קשורים אליו הוא יפסיק לעשות", קודם כל עושה רשימה. מה

ש: לדוגמא הבריאות, עם זה התחלת.

אליעד: דוגמא, לא משנה נניח, עכשיו מה שאתה צריך לעשות אחר כך זה, שני דברים צריך לעשות, אחד להפוך את הדבר הזה למחויב, זאת אומרת אם "בריאות" אתה צריך לגרום לו בצורה עקיפה להגיד שבריאות זה הדבר הכי חשוב בחיים ושלהיות חולה זה הדבר הכי גרוע בחיים, ושבן אדם חולה חבל שהוא חי ואתה לא מבין איך אנשים חולים לא מתאבדים, ויש אנשים שהם במצב כל כך גרוע שהם חולים הם לא מצליחים להתאבד, ואוי איזה סבל איזה חיים קשים שאנשים חולים ומה שגורם לזה, וכמה גרוע זה להיות חולה וכמה זה שבן אדם בריא וזה טוב לו. כמה זה גרוע חולה וכמה זה טוב בריא.

ש: הבנתי.

אליעד: ועכשיו אתה צריך לחשוף אותו לאינפורמציה שהוא יבין שכשמישהו מעשן הוא נהיה חולה ואז לבד הוא יקפיץ "אה אז אם אני אעשן אני אהיה חולה וזה הכי רע בעולם" ואז הוא יפסיק לעשן. בקיצור אתה הולך כאילו צעד אחד אחורה, במקום להגיד לו באופן ישיר "תקשיב, לעשן זה רע כי...", אתה אומר "אוקי, אני רוצה שהוא יבין שלעשן זה רע כי לעשן גורם...", מה גורם לעשן? נזק בריאותי נגיד. אוקי, אז מה בעצם אנחנו צריכים לעשות, שני דברים, אחד לגרום לו להבין מעצמו שעישון גורם נזק בריאותי, שתיים שזה אפשר לחשוף אותו בצורה זאת או אחרת למידע, אפשר גם את זה להסביר, לדוגמא נגיד שאין לו מידע הוא לא יודע את זה, מה עושים? חושפים אותו למידע מקביל "הבריאות של האדם תלויה בחומרים שהוא מכניס לגוף, תלוי באיכות האוויר שהוא נושם, תלוי ברעלים שיש במזון וחברות המזון דופקות אותנו עם רעלים ומסממות אותנו, "מסממות עישון", והן גורמות לנו להתמכר, "להתמכר עישון", והן גורמות לנו להתמכר לרעלים שיש במזון, "גורמות לך להתמכר לסיגריות". אתה כאילו גורם לו להבין...

ש: זה גם כן סוג של מניפולציה.

אליעד: אבל זה מה שביקשת לא?

ש: לא, על כולנו.

אליעד: מה לא משנה, לא על ה - כולנו.

ש: לא, אתה יודע למה אני מתכוון?

אליעד: לא.

ש: שאני בא, אם אני אומר אותך לקחת, אותך אותך, וגם לא מסממים אותנו בזה.

אליעד: לא בסדר, הבנתי כן זה מחויב זה ככה, זה ידוע.

ש: כאילו אני לא אומר את זה לך בכלל, אין על זה וויכוח.

אליעד: כן, אתה כאילו מדבר על נושא אחר, אתה בכלל מתלונן על הצרות שלי, בעצם אתה מספר לו מה שקורה אצלו, בסדר נכון. ובנוסף לכל זה אתה מסביר לו כמה שאתה בכלל שוקל להפסיק לצרוך, אתה בכלל שוקל להפסיק לצרוך מוצרי מזון תעשייתיים ואתה חושב להתחיל לאכול רק טבעי, וכמה רעל דוחפים לנו באוכל, ולא יודע מה, וכמה זה גרוע הרעלים האלה הרעלים האלה הורסים לנו את החיים ואחר כך זה עושה לך מחלות, לפעמים מחלות סופניות. כאילו במקום המילה "עישון" תשים לו מילה אחרת, תשים "שומן", בסדר, לא יודע מה.

ש: ואז אתה מדליק סיגריה.

אליעד: אתה, אתה מבין, תידחף איזה מילה אחרת ותיתן לפעמים מילים שהוא אסוציאטיבית הן יתחברו לסיגריה. ואז אתה אומר לו "ואתה יודע הם לא עושים את זה רק פה, הם עושים את זה גם בעוד תחומים וזה גם כל התחומים ככה".

ש: בסדר, העניין הוא שמהצד הזה אני יכול גם "לזרגג" אותו מצד אחד להכניס לו חרדות גם.

אליעד: זה מה שאתה רוצה אבל.

ש: כן אני רוצה אבל שיפסיק לעשן.

אליעד: רגע, אז מה אכפת לך, אתה אומר שהוא לא יהיה בחרדות ממחלות ממוצרי מזון אחרים או אין לך עניין להפחיד אותו?

ש: אני מכניס אותו לאלף לחרדות.

אליעד: טוב טוב, אחרי שהוא יפסיק לעשן, קודם כל צריך שיהיה "מרוב פחד תפסיק לעשן" זהו, אחרי שהוא יפסיק לעשן עכשיו תגיד לו "טוב, תראה נו לא חייבים, בסוף מתים, בסוף פה, בסוף שם".

ש: אני חשבתי על עוד איזה כיוון דרך השאלות של "הלמה", באיזשהו שלב הבן אדם מבין לדוגמא שהוא עושה את זה נניח משעמום אבל מה כשאתה עושה את זה משעמום כאילו זה מחבר לך, כאילו זה סוג של התבוננות שגורמת לך אי נוחות מסוימת. כשלדוגמא אני יכול להצמיד את זה אבל להגיד "אתה רואה כשאתה מעשן אתה משועמם", להכניס אותו למחויבות.

אליעד: לא נכון אבל. קודם כל אתה אמרת שאתה לא רוצה בצורה גלויה להגיד לו. אני שאלתי למה אתה רוצה, אני אתן דוגמא נוספת. אתה יכול להגיד "אני רוצה שהוא יפסיק לעשן כי הוא ירגיש רע מכך שהוא בורח מתחושת השעמום שלו לסיגריות", אז מה אתה צריך לעשות? להסביר לו כמה זה אנשים שבורחים מהתמודדויות באופן כללי וכמה זה רע אנשים משועממים שמוצאים פתרונות כאלה ואחרים, ולגרום לו להבין שאנשים מעשנים כי הם משועממים. ואם תשכנע אותו שלברוח מהתמודדות זה לא טוב, "אנשים שבורחים מהתמודדות מהשעמום שלהם, אנשים שבגלל השעמום שלהם עושים ככה ועושים ככה, ותראה כמה רע בן אדם עושה לעצמו בגלל השעמום והשעמום הורס אותו, בן אדם צריך למצוא עניין בחיים ולפתוח דלתות בפנים, ושעמום זה גרוע וצריך לפתור את זה בתוכך ואסור לך להיות תלוי בדברים אחרים".

תלביש את החסרונות היחסיים שיש, בן אדם פותר את השעמום בסיגריה עכשיו זה חסרונות עלויות, אז את אותם דברים במוח תציף לו על משהו אחר. אז איכשהו הוא יבין כבר "רגע ומה אתה עושה בשביל כשמשעמם לך? מה אתה מעשן, אתה יודע כמה זה גרוע?", דוגמא, אתה מבין. נגיד אתה כאילו תתבונן איפה אצלך אתה עושה דברים כאלה גם בצורה סבירה כזאת.

ש: אפשר לשאול שאלה בקשר לזה?

אליעד: כן.

ש: נגיד ואפילו ברמת הפוטנציאל אתה מבין שאין לך יותר אפשרות להשיג סיגריה, נגיד אתה על אי בודד אין סיגריות, אתה עדיין תרצה את הסיגריות?

אליעד: אתה יכול לדמיין סיגריה.

ש: בסדר לדמיין סיגריה.

אליעד: אתה הרבה יותר פחות תרצה אבל עדיין תרצה. תשובה, אם אתה על אי בודד אין אוכל, אתה לא חושב יותר על אוכל?

ש: על אוכל כן.

אליעד: אבל אין אוכל איך אתה חושב עליו אם הוא לא נמצא?

ש: על הסיגריות.

אליעד: מה ההבדל?

ש: העוצמה היא שונה לגמרי.

אליעד: בסדר אבל תלוי כמה אתה רוצה את הסיגריה מלכתחילה, תלוי כמה אתה תלוי בסיגריה יש בן אדם שמוכן לא לאכול בשביל סיגריה, היה "באח הגדול" שהוא אומר "אני רוצה קופסת סיגריות במקום אוכל", נכון?

ש: השאלה אם המוח מבין שאין אפילו ברמת הפוטנציאל אפשרות.

אליעד: המוח לא יכול להבין את זה.

ש: למה לא?

אליעד: אם המוח מבין שאפילו ברמת הפוטנציאל אתה לא יכול למצוא אוכל ואז מה הוא עושה? הוא אומר "ואולי פתאום מהשמיים ירד לי פה מים".

ש: לא, אז הוא מחכה המון.

אליעד: אבל זה לא נכון, רגע זה נכון, באופן יחסי "מחכה" נכון אבל בתת מודע הוא אומר "ואולי פתאום יקרה לי נס אולי...