...
מחויבות אישית, מסגרות בחיים, הצבת גבולות, פחד להתחייב, להציב גבולות, פחד
ממחויבות, חופש אישי, חוסר מוטיבציה ובו יתבאר העניין של גבולות אישיים ושל הצבת גבולות. ויתבאר, למה האדם צריך להציב גבולות? וכמה האדם צריך להציב גבולות? ולמה קשה לאדם להציב גבולות? ... גם העניין של מסגרות בחיים ושל
מחוייבות אישית של האדם. ויתבאר, למה קשה לאדם להתחייב לכל מיני דברים? ולמה האדם מפחד להתחייב? ומהו החופש האישי שהאדם מחפש אותו? וכיצד לאזן אותו עם זה שהאדם צריך להציב גבולות ולהתחייב ... חופש אישי לעשות כרצונו, אלא הוא
מחוייב לעשות, גם דברים נגד רצונו. ולעבד אין חוויה של בחירה חופשית, כי לא מתחשבים ברצון החופשי שלו, אלא מחליטים עבורו מה הוא יעשה. וברגע שהאדם מרגיש שהוא לא יכול לעשות כרצונו החופשי, ... לו לעשות. והאדם צריך שתהיה לו
מחויבות אישית, לעמוד בחוקים של העולם הזה, כדי להמשיך להשתתף במשחק החיים של העולם הזה. כי בלי חוקים של המשחק, אין משחק. כי אם כל אחד יעשה כרצונו, לא יוכל להתקיים המשחק לאורך זמן. ... רוצה לעשות איזה דבר, ויש לו
מחוייבות אישית להגביל את עצמו ולא לעשות את הדבר, הרי שזה פוגע בחופש הבחירה של האדם. כי האדם מרגיש שאין לו בחירה חופשית מלאה לעשות כרצונו, אלא הוא מוגבל לפעול בהתאם למסגרות של חוקי ... לקשר זוגי, דהיינו, יוצר לעצמו
מחוייבות אישית כלפי בן הזוג / בת הזוג, ואח"כ כאשר הקשר הזוגי מתפתח יותר, אז לפעמים האדם מקבל "רגליים קרות" ומפחד
ממחוייבות ומפחד להתחייב כלפי בן הזוג / בת הזוג. וזה משום, שמצד אחד האדם מבין, שבלי
מחוייבות אישית כלשהי, הוא לא יוכל להיות בקשר זוגי. אבל מצד שני האדם לא רוצה יותר מידי תחושה של
מחוייבות, שהוא חושב שהיא תיקח לו את החופש האישי שלו. וזה שהאדם מפחד להתחייב, זו גם אחת מהסיבות, לכך שהאדם חווה חוסר מוטיבציה לעשות דברים כאלו ואחרים. כגון לדוגמא חוסר מוטיבציה ללמוד ... נובעים, מכך שהאדם לא רוצה לחוות
מחוייבות כלפי העבודה שלו וכלפי הלימודים שלו. דהיינו, אין לאדם מוטיבציה לעבוד או ללמוד, גם משום שהוא חווה שהוא מוכרח ללמוד ולעבוד. ולכן האדם חווה שהעבודה שלו לוקחת לו את החופש, ואז ... לאדם חשק לעשות דבר שנובע מתוך
מחוייבות. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להתמודד עם הפחד שלו
ממחוייבות? וכיצד יכול האדם להציב גבולות לעצמו, למרות שהם כאילו לוקחים לו את החופש האישי שלו? והתשובה לכך היא, שראשית כל יש להכיר בכך, שאין שום אפשרות להיות קיים בעולם הזה, בלי
מחויבות כלשהי. וכדי שהאדם יהיה קיים, מוכרח שהוא ירגיש שיש משהו שהוא
מחוייב אליו. כי בלי שום
מחוייבות כלשהי, אין שום משמעות לקיום העצמי של האדם. כי הקיום, הוא בגלל תחושת החיסרון, שהיא תחושת הצמצום, תחושת הרצון, תחושת ההזדהות, תחושת
המחוייבות וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. אבל, קיימת דרך עבור האדם, שתאפשר לו להציב גבולות לעצמו, ולהיות מסוגל לקחת אחריות אישית, ולהתחייב
במחוייבות אישית, בלי לפחד
ממחוייבות כלשהי. והיא, על ידי זה שהאדם משחרר את עצמו באמת ובשלמות, מכל
מחוייבות מחשבתית כלשהי. ז"א כדי להיות מסוגל להתחייב, לשם כך עליך להרגיש חופשי. ומי שרוצה להיות מסוגל להציב גבולות לעצמו ולהיות מסוגל להשתלב במסגרות בחיים, עליו להשתחרר בשחרור פנימי אמיתי, מכל
מחויבות מחשבתית כלשהי. ולהשתחרר מכל
מחוייבות מחשבתית כלשהי, פירושו, שהאדם משחרר את עצמו, מכל דפוסי החשיבה שלו באשר הם. כי האדם יש לו הרבה אמונות שונות. אמונות מאוד עמוקות, אמונות שנמצאות בעומק תת המודע של האדם. כמו ... כל הזמן להרגיש חופשי ולפחד
ממחוייבות. משום שהוא מרגיש כבול בבית כלא, והוא רוצה לצאת לחופשי ולהרגיש כמה שיותר חופשי, ולא להתחייב לשום דבר. והאמונות של האדם, הן
המחוייבות הגדולה ביותר שלו. שהאדם
מחוייב לחשוב בדרך כלשהי, ולא יכול לחשוב אחרת. ומי שרוצה להשתחרר מכל
מחוייבות שהיא, הוא מוכרח להשתחרר
מהמחויבות הגדולה ביותר שלו, שהיא
המחויבות שלו לצורת החשיבה שלו, לשכל האישי שלו, לאמונות שלו וכולי. ומי שיצליח לצאת לחופשי
מהמחויבות האישית העמוקה ביותר שלו, שהיא
המחוייבות שלו לאמונות שלו, האמונות שאומרות שהעולם לא מושלם כפי מה שהוא, מי שיצליח להשתחרר מה