לכל דבר יש שורש ומהות פנימית.
גם לרע יש שורש.
לרע יש מהות שנמצאת בכל דבר רע. אין שום דבר רע שאין בו את המהות הזאת.
המכנה המשותף הרחב ביותר שנמצא בכל רע באשר הוא, הוא שורש הרע.
מהו השורש של הרע? מהו אותו רע שכל הרע שבעולם הן רק צורות ביטוי שונות שלו?
תשובה:
שורש הרע הוא האגו של האדם.
כפי שכבר ביארתי, הרע הגדול ביותר שהאדם יכול לחוות אותו, הוא רע שכל מהותו היא קיומו של האגו.
פירוש:
מהו רע?
רע = כאשר הרצון של האדם שונה מ: הצורה של המציאות.
מי שיתבונן יראה, כי אין רע בעולם שאין לו סיבה.
לעולם האדם אינו יכול להרגיש רע בלי סיבה כלשהי.
אם אין שום סיבה למה להרגיש רע, אז האדם מרגיש טוב. זו ברירת המחדל של המציאות.
כשאין רע מרגישים טוב. ואין רע בלי סיבה.
תמיד בכל רע יש משהו שאותו האדם לא רוצה במציאות כפי מה שהיא.
הרע הגדול ביותר שאפשר להגיע אליו, שהוא השורש של הרע כנ"ל, הוא כאשר האדם מרגיש רע מעצמם זה שהוא עצמו נמצא.
ז"א האדם לא מרגיש רע בגלל הצורה החיצונית של המציאות, האדם מרגיש רע בלי קשר לשום דבר. האדם מרגיש רע מעצם זה שהוא נמצא במציאות.
ומדוע שאדם ירגיש רע מעצם זה שהוא נמצא במציאות?
תשובה: משום שהוא מרגיש חסר וחוסר שלמות תמידית.
כאשר האדם מחפש את השלמות, הוא מבין שכל זמן שהוא רוצה משהו, הרי שהוא אינו מרגיש את השלמות.
וכאשר האדם ממשיך להתבונן, הוא רואה שהוא כל הזמן רוצה משהו, ולא משנה מה המצב, האדם תמיד רוצה משהו.
או שהוא רוצה לשנות את הקיים, או שהוא רוצה שהקיים לא ישתנה. אך תמיד האדם רוצה משהו.
כאשר האדם מתבונן בזה, הוא מבין שלכאורה לעולם הוא לא יגיע אל השלמות המלאה באמת, אל המצב שבו הוא אינו רוצה / חסר דבר.
ואז האדם מתחיל להרגיש רע מעצמם זה שהוא קיים.
לא משנה מה יהיה המצב, הוא מרגיש רע.
זהו הרע הגדול ביותר שקיים, משום שהוא תלוי בהכי פחות סיבות חיצוניות.
אך גם הוא עדיין תלוי בסיבה כלשהי, והיא סיבת קיומו של הרצון העצמי של האדם.
מי שיתבונן יראה, כי זהו הרע הגדול ביותר שניתן להגיע אליו.
זהו רע שנובע מעצם זה שהרצון העצמי של האדם קיים. זהו רע שהאדם מרגיש אותו באופן רציף ללא שום הפסקה.
זהו שורש הרע, זהו השורש שממנו נובע כל הרע.
כי בסופו של דבר, כל הרע שבעולם כולו, נובע אך ורק משום הרצון העצמי של האדם.
אם אין אגו ואין רצון עצמי, לעולם לא רע, אלא רק טוב תמיד.
כך שכל רע שיש בעולם, שורשו הוא הרע הזה שנובע מעצם קיומו של האגו ושל הרצון העצמי.
אז מה עושים בנידון?
מי שיתבונן יראה, כי מי שנפטר משורש הרע, הרי שהוא נפטר מכל הרע האפשרי שיכול להיות.
אז איך מתמודדים עם השורש של הרע?
לכאורה, הפתרון המתבקש הוא, שהאדם יחליט שהוא מפסיק לרצות. אם אין רצון אין חסרון, ולכן רצוי להפסיק לרצות.
אך זה כמובן לא יעזור. משום שלא משנה מה יעשה האדם, גם אם הוא יחליט שהוא מפסיק לרצות, עדיין זה עצמו נובע מתוך האגו שלו ומתוך הרצון העצמי של האגו, שרוצה לא לרצות.
כך שבאמת האדם לא נפתר מהשורש של הרע, שהוא האגו כנ"ל.
אז מה עושים?
קיימות מספר דרכים להתמודד עם הנ"ל.
1 - באפשרותו של האדם לחפש ולמצוא את הטוב שיש בכל דבר.
כאשר האדם מוצא את הטוב שיש בכל דבר, זה עצמו גורם לו מעצמו להפסיק לרצות שום דבר.
כי מאחר שהאדם רואה ונהנה מהטוב שיש בכל דבר, ממילא הרצון העצמי שלו נעלם מעצמו, מאחר שבכל דבר יש שלמות מלאה וטוב אמיתי שאינו חסר דבר.
2 - על האדם לחפש את האמת ולהתבונן על המציאות בעין אמיתית.
להתבונן על המציאות באמת = ללא שיקולי אגו = לחפש את האמת האובייקטיבית של המציאות ללא שום אינטרס אישי = ללא שום סובייקטיביות = ללא שום קיבעון מחשבתי = ללא שום הנחות יסוד = לרצות אך ורק את האמת.
כאשר האדם מסתכל על עצמו ביחס לאמת של המציאות, ממילא הוא מבין שבאמת אין שום אגו בכלל, כי האדם הוא פחות משום דבר וממש כלום ביחס למציאות האין סופית.
הסיבה היחידה שהאדם סובל היא רק משום האגו והגאווה הדמיוניים שלו.
האדם שוכח את מקומו. האדם חושב בטעות שהוא מה שהוא לא.
כאשר האדם מתבונן במציאות האין סופית, על ידי זה הוא מגיע לענווה אמיתית וביטול אגו אמיתי. דהיינו, האדם מבין שהוא כלום באמת.
הגאווה של האדם נובעת רק משום שהוא אינו רואה את התמונה המלאה של המציאות...
050-3331-331