וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה, כיצד ניתן להסתיר מידע מאדם אחר, דווקא על ידי זה שחושפים בפניו, מידע שקשור למידע שאותו רוצים להסתיר ממנו. ואבאר איך לעשות זאת בצורה נכונה? ואיך לא לטעות ולהחשיד את עצמך בטעות? ואיך ליצור הטעיה אצל האדם השני? ואיך לנצח בלוחמה פסיכולוגית באמצעות שתילת דיסאינפורמציה? ועוד.

והרעיון הוא, כי לפעמים ברצונך להסתיר מידע כלשהו, מאדם אחר, מסיבה כלשהי. ולפעמים יש לאדם האחר חשדות לגבי המידע שאתה רוצה להסתיר ממנו. ולפעמים האדם השני, באמת חושד בך שאתה מסתיר ממנו מידע, את המידע שאותו הוא רוצה לדעת. ולפעמים האדם השני חושד, שאולי יש לך אינטרס להסתיר ממנו את המידע שהוא רוצה לדעת.

ולכן, ניתן לעשות פסיכולוגיה הפוכה ומניפולציה, שמהותה היא, שעל ידי זה שאתה חושף בפניו מידע שקשור לדבר שאותו הוא רוצה לדעת, מידע שאתה כן מוכן לחשוף בפניו, על ידי זה אתה שותל לו מחשבה ומשדר לתת המודע שלו, את המחשבה שאומרת, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו מידע לגבי אותו העניין.

או במילים אחרות, באפשרותך לחשוף בפניו את כל המידע שהוא רוצה לדעת, ורק להשמיט / להחסיר / להחליף פרט אחד קטן, שאותו אתה לא רוצה לחשוף בפניו. ובאפשרותך גם לעשות זאת בצורה "טבעית", שבה אתה מיוזמתך מספר לו, את מה שאתה רוצה שהוא ישמע, כדי שהוא ירגיש שאתה לא מנסה להסתיר ממנו שום דבר.

וכאשר אתה מיוזמתך מדבר עם האדם השני, על הנושא שהוא חושב שאתה מנסה להסתיר ממנו, על ידי זה בתת המודע של האדם השני, נשתלת המחשבה והאמונה שאומרת, שאם אתה מספר לו על הדבר, כנראה שאתה לא מנסה להסתיר אותו ממנו. ואז ממילא האדם השני, פחות חושד בך, לגבי הדבר שאתה רוצה להסתיר ממנו.

ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא, שכאשר יש סיפור על נושא כלשהו, אז לא רק שבאפשרותך לגלות מידע על חלק מאותו הנושא, כדי להסתיר מידע על חלק אחר מאותו הנושא, על ידי זה שאתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו מידע לגבי אותו הנושא, אלא באפשרותך גם לגלות בפניו מידע חלקי אמיתי לגבי אותו הנושא כנ"ל, ולהוסיף אליו גם מידע שגוי או להציג את המידע שאותו אתה מגלה, בצורה כזו שתגרום לשומע להשלים את התמונה של הסיפור בראש שלו, בצורה שונה מהמציאות כפי מה שהיא.

כי כאשר אתה מספר למישהו משהו, המוח של האדם משלים את הסיפור שהוא שמע ומשלים את הפרטים שאותם הוא לא שמע ושעליהם הוא רוצה לדעת. ובאפשרותך לספר חלקים אמיתיים מהסיפור ולהוסיף אליהם מידע שגוי, או על כל פנים לספר את החלקים האמיתיים בצורה כזו, שתגרום למוח של השומע, להשלים את הסיפור בדמיון שלו, בצורה שבה הוא יסיק מסקנות שגויות, לגבי המידע שאתה מנסה להסתיר ממנו.

שזה שוב פעם אומר, שאם אתה לא רוצה שירמו אותך, אז כאשר אתה מגיע למסקנה כלשהי, עליך לבדוק כיצד הגעת אליה? האם באופן ישיר או באמצעות הסקת מסקנה כלשהי? והאם אימתת באופן מלא את המידע שגרם לך להגיע למסקנה שהגעת אליה? או שמא המסקנה שלך מבוססת על אמונה כלשהי, שיכולה להיות הטעייה כנ"ל.

ועוד אוסיף ואומר, שלפעמים האדם השומע הוא מספיק מתוחכם להבין, שלפעמים מספרים לו סיפור אחד, כדי להסתיר ממנו את הסיפור השני. ולפעמים חושפים בפניו מידע כלשהו (נידוב מידע / לנדב מידע), דווקא כדי להסתיר ממנו מידע אחר.

ולפעמים השומע מספיק חכם, כדי להתחיל לחשוד שמסתירים ממנו משהו, דווקא משום שמנדבים לו מידע שנראה בעיניו כמידע מיותר וכמידע לא רלוונטי לשיחה וכיו"ב. בצורה שגורמת לו לחשוד, שכנראה אם מספרים לו משהו אחד, כנראה שמסתירים ממנו משהו אחר.

ולכן, לפעמים אם אתה מנדב מידע כדי להסתיר מידע, אז עליך לדעת, שלפעמים נידוב מידע, דווקא יוצר חשד של הסתרת מידע אחר. ולכן צריך לדעת איך לעשות זאת בצורה מאוד מתוחכמת...

לדוגמא (חיובית), נניח שמישהו חושד בך שאתה הולך לארגן לו מסיבת הפתעה ליום הולדת. וברצונך להסתיר ממנו שאתה רוצה לעשות לו מסיבת הפתעה ליום הולדת. אבל הוא חושד בכך. אז אם לא תדבר איתו בכלל על זה, אז הוא עלול לחשוד שאתה הולך לארגן לו מסיבת הפתעה. ואם ברצונך לגרום לו, לא לחשוד בך שאתה הולך לארגן לו מסיבת הפתעה. באפשרותך לנדב לו מידע, על כך שכן היית רוצה להפתיע אותו במשהו, לעשות לו הפתעה כלשהי. רק להשמיט מהסיפור, את הנושא של מסיבת ההפתעה.

ואז, כאשר השומע, שומע שאתה מספר לו שרצית להפתיע אותו והוא רואה שאתה לא מסתיר ממנו את זה שרצית להפתיע אותו, אז הוא מניח שאתה מספר לו את כל האמת, ואז ממילא הוא לא חושד בך שאתה מכין לו מסיבת הפתעה. ואז ממילא יותר קל לך להפתיע אותו. ואם כן, בכך שנידבת לו קצת מידע, הסתרת ממנו עוד יותר מידע. כי אמרת לו את האמת, ורק את האמת, אבל לא את כל האמת. ועל ידי זה שאתה אומר למישהו את האמת ורק את האמת, הוא לפעמים מניח שאתה אומר לו את כל האמת, למרות שלא באמת אמרת אותה.

ויש כאן עוד לוגיקה פנימית, שהולכת כך. עליך לשאול את עצמך, למה שהבן אדם השני יחשוב שאני מסתיר ממנו מידע. כגון לדוגמא במקרה הנ"ל, שהאדם השני יחשוב שאתה רוצה להסתיר ממנו את המידע, כדי להפתיע אותו. ואז עליך לשאול את עצמך, איך אני יכול לשתול לו מחשבה, שהוא לא יחשוב שאני רוצה להפתיע אותו. וזה אפשרי לדוגמא, אם תספר לו שרצית להפתיע אותו. שאז הוא יחשוב, שאתה כבר לא מנסה להפתיע אותו. ואז בעצם תוכל להפתיע אותו.

ואתן עוד דוגמא, להסתרת מידע באמצעות נידוב מידע. נניח שמישהו ביצע פשע. וחוקרים אותו, והוא רוצה להסתיר את ביצוע הפשע. אז באפשרותו לנדב מידע, שעלול להחשיד אותו בביצוע הפשע. ובכך לנסות לשדר, שהוא לא מפחד שיחשדו בו שהוא ביצע את הפשע. ובכך לנסות לשדר, שהוא לא ביצע את הפשע ושהוא לא מסתיר מידע.

או לדוגמא בוגד שמנסה להסתיר את הבגידה שלו. שהוא יכול לנסות להודות ולשתף על דברים שליליים חלקית שהוא עשה, כדי שלא יחשבו שהוא מנסה להסתיר מידע. ובכך בעצם הוא מסתיר את הבגידה היותר גדולה שלו.

או גנב שמודה מיוזמתו שהוא גנב משהו, ובכך הוא מנסה להסתיר את זה שהוא גנב גם עוד דברים. כי בכך שהוא הודה בקלות, הוא כאילו משדר שהוא לא מנסה להסתיר מידע. ובכך בעצם הוא מסתיר מידע.

ויש כאן כמובן עוד מניפולציה. שאם נניח חוקרים שבוי ומנסים להוציא ממנו מידע. באפשרותו לחלק את המידע שהוא יודע למספר רמות וסיווגים. ובאפשרותו לא לנדב שום מידע שהאדם השני לא חושב שהוא אמור לנדב. ובכך בעצם לשדר שהוא מנסה להסתיר את המידע. ורק אחרי חקירה ועינויים, באפשרותו כאילו להישבר, ולחשוף מידע. אבל רק את המידע שאותו הוא הסכים מלכתחילה לגלות. אבל לא לגלות את המידע שהוא ניסה להסתיר מלכתחילה.

כי אם מלכתחילה הוא היה מספר את המידע שהוא כן מוכן לספר, זה דווקא היה יכול לשדר שהוא מנסה להסתיר את המידע שיותר חשוב. ודווקא זה שהוא ניסה לשדר שהוא כן מנסה להסתיר מידע, ודווקא זה שהוא כאילו אח"כ נשבר והודה... יכול להיות שזה עצמו מניפולציה, כדי לשדר שהוא כבר לא מסתיר מידע, למרות שהוא עדיין אולי כן מסתיר מידע.

והלוגיקה היא, שעליך לנסות להבין, למה שהאדם השני יחשוב שאני מסתיר ממנו מידע? איזה דברים רעים, האדם השני חושב, שאני חושב שיקרו לי, אם אספר לו את המידע?

לדוגמא, בתהליך מכירה, שהלקוח שלך חושב, שאם תספר לו את כל האמת על החסרונות של המוצר, אז הוא לא ירצה לקנות את המוצר. שאז באפשרותך לספר לו על החסרונות של המוצר שלך, אבל רק על החסרונות שאתה מוכן שהוא ידע אותם. ובכך בעצם לשתול לו מחשבה, כאילו אתה לא מפחד לספר לו על החסרונות של המוצר שלך. ובכך בעצם להסתיר ממנו, את זה שיש חסרונות אחרים במוצר, שאותם אתה כן מפחד לספר לו עליהם.

כי בשיתוף האמת, יש 3 גורמים. 1 - לומר את האמת. 2 - לומר את כל האמת. 3 - לומר רק את האמת. ולפעמים באפשרותך לומר את האמת ואת כל האמת, אבל להוסיף דברים שהם לא אמת. או לומר את האמת ורק את האמת, אבל לא לומר את כל האמת. והמוח של השומע, לפעמים חושב, שאם אומרים לו את האמת, אז כנראה שזו כל האמת ורק האמת.

או נגיד בן זוג שחושב שאישתו חושדת בו שהוא בוגד בה עם מישהי. שיכול להיות שדווקא אם הוא לא יסתיר את הקשר שלו עם אותה המישהי, זה דווקא יכול לשדר לאישתו, שהוא לא חושש שהיא תחשוד בו, כי כאילו אין לו מה להסתיר. ובכך בעצם הוא מסתיר את זה שהוא בוגד בה.

או לדוגמא אם חושדים במישהו במשהו, שבאפשרותו להודות בחלק מהאשמה, ובכך לנסות להסתיר את זה שהוא מסתיר את שאר חלקי הסיפור.

או לדוגמא גישה כלשהי, שמעודדת אותך לשאול שאלות, חוץ מאשר על נושא מסוים. ובכך שהיא מעודדת אותך לשאול שאלות, היא כאילו משדרת שאין לה מה להסתיר, למרות שיש לה המון מה להסתיר, את השקרים שלה.

וכשאתה כשומע מסיק מידע, עליך לשאול את עצמך, האם אני בטוח ב 100% שלא מסתירים ממני מידע? או שמא אני רק מסיק את זה בצורה שאינה בהכרח נכונה? כי אני רוצה לחשוב כך / יותר נוח לי לחשוב כך?

וכמובן שיש להזכיר כאן את הסיפור על "הגנב הנאמן". שמסופר על אותו גנב שבאו לחפש בביתו את הגניבה. והגנב הזה היה מתוחכם גדול, והוא בא בהצעה מפתיעה אל ראש השוטרים, והוא הציע לו, לעזור לו לחפש את הגניבה בביתו (של עצמו הגנב). ואותו גנב עזר לשוטרים להפוך כל אבן וכל פינה בביתו, והראה להם שהגניבה אינה שם.

וכאשר הגיעו השוטרים אל איזו פינה רחוקה נסתרת בתוך התקרה, אמר הגנב לשוטרים, הלא אתם רואים כמה אני איש אמין, שאני עוזר לכם לחפש את הגניבה בביתי, ולעזור לכם במלאכת החיפוש שלכם, ואני בעדכם, ואני רוצה שתמצאו את הגניבה הזאת, ואני עושה את כל מה שאני יכול, כדי לעזור לכם למצוא את הגניבה שאותה אתם מחפשים.

ואני גם רוצה לעזור לכם שלא תתאמצו יותר מידי. ולכן אני רוצה לגלות לכם, שאין לכם צורך לחפש בפינה הרחוקה והנסתרת שבתקרה, משום ששם הגניבה לא נמצאת, וחבל על המאמץ שלכם. ואתם רואים שאני באמת עוזר לכם לחפש את הגניבה, ואתם רואים שאני איש נאמן, שהרי לא מצאתם את הגניבה בביתי. אז אני כאיש נאמן שרוצה לעזור לכם, אומר לכם שאל תחפשו שם בפינה הרחוקה, כי שם הגניבה לא נמצאת כלל.

ועל ידי המרמה הזאת, על ידי זה גרם הגנב הרמאי הזה, לאותם השוטרים להאמין לו, והם לא חיפשו באותו מקום מרוחק, ששם כמובן הייתה הגניבה.

והמבנה הרעיוני הוא: קיים נושא X שברצונך להסתיר חלקים ממנו מאדם אחר. באפשרותך לגלות בפני האדם האחר, את החלקים שאתה מוכן לגלות בפניו, בצורה שבה הוא יאמין, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו חלקים כלשהם מאותו נושא. כי גילוי המידע, הוא נתפש כמנוגד לרצון להסתיר את המידע. וכאשר אתה מגלה דבר אחד בנושא כלשהו, זה יכול לגרום לאדם השני, לחשוב שאתה לא מסתיר ממנו שום דבר, באותו הנושא.

ברגע שאתה מספר לאדם על X, זה מבטא את הרצון שלך שהוא ידע על אותו X. ולכל הפחות זה מבטא את זה, שאתה לא מנסה להסתיר ממנו את אותו X. והמוח של האדם השומע, מפעיל את מערכת הדימויים שלו, ומניח (בפרט כאשר יש לו אינטרס ורצון להאמין בכך), שאם אתה לא מסתיר ממנו חלק מהסיפור, כנראה שאתה לא מסתיר ממנו את שאר החלקים של הסיפור.

והמניפולציה מתרחשת, במקום שבו הדמיון של האדם השומע, מטעה אותו לעשות היסק לוגי והיקש לוגי שגוי. שאומר, אם האדם לא מסתיר את המידע X1, כנראה שהוא גם לא מסתיר את המידע של X2, שהוא קשור...