... לחיות בלי פחד, חרדה לחיות בלי חרדה - טיפול בחרדה, תרופה נגד חרדה - לחיות בפחד, לחיות בחרדה ובו יתבאר העניין, ... ופחד בעוצמות שונות. וברגע שהאדם רוצה אפילו קצת, את המשחק של הטוב והרע שיש בחיים שלו, הרי שזה אומר, שהוא רוצה גם את החרדות ואת הפחדים שלו. והאדם, מפחד לחיות בלי פחד, ונמצא בחרדה לחיות בלי חרדה. כי האדם בתת המודע שלו נדמה לו, שאם הוא יחיה בלי שום פחד, הרי שממילא לא יהיה ...

... דיכאון, יאוש, אובדנות, שונא את המציאות, האם אפשר לחיות בלי פחד? האם אפשר לא להרגיש רע? האם אפשרי לחיות בלי חרדה? האם אפשרי לחיות בלי לסבול? איך לא לסבול מהסבל? האם אפשר להשתחרר מהסבל? תחושות רעות, מחשבות רעות, איך להיות מאושר ...

חרדות - טיפול בחרדה ופחד - מה לעשות? זה לא משנה כיש או אין פתרון, מהות העניין שמשנה לו משהו. ממה הוא בחרדה? הוא חווה חוסר וודאות, למצוא בחיים דבר אחד של חוסר וודאות, שלא מצליחים להכיל אותו רגשית ואם אדם מכיל את כל חוסר הוודאות שבעולם, ומצליח להכיל זאת, הוא יכול לתת את אותו שכל לאחר שיכיל את חוסר הוודאות שלו. מישהו שבא עם חרדה לנסות להבין ממה אתה חרד. למה אתה חרד מזה? מה יכול להיות הכי גרוע, איפה החרדה עכשיו? אז מה החרדה? יש לך כך וכך. החרדה היא מהספק אם הוא היה בטוח שזה יקרה הוא לא היה חושש ממנו. לאדם יש מיליארד דולר והוא בבורסה היא בזיגזג מה אתה בחרדה? גם 500 מיליון דולר אפשר לחיות טוב. אם היו אומרים לו בטוח שתאבד / לא תאבד הוא נרגע. אם היה בטוח שהוא יאבד את הכסף / לא יאבד הוא היה רגוע. איבד חצי ממשיך הלאה את החיים. הרי 2 אפשרויות אלו טובות עבורו. אם הוא היה יודע בוודאות משהו היה נרגע. אם הוא היה יודע בוודאות שאין מה לעשות הוא היה רגוע. סבל זה שזה משנה את הסובל. איך חווים שזה לא משנה? יש אדם שהוא חולה, ואם נניח שיש מחלה שיש תרופה אז נניח שנמצא את התרופה. הוא סובל כי הוא טיפש. הוא סובל כי הוא טיפש. החרדה הזו נכונה לגבי כולם. זה החיים, וזהו. אם אני לא יודע אז אני לא יודע. גם אנחנו פה יכול להיות שיש תרופה שתאריך את חיינו ואנחנו לא יודעים על קיומה. איך מתמודדים עם זה? כרגע אתה לא יודע אז אתה לא יודע. זהו. אם הולכים עם הלא משנה עד הסוף, תהיה בעיה כי הלא משנה הוא לא מספיק טוב והוא לא נפרד מהלא משנה. צריך לחוות את הלא משנה בתוך המשנה. אני מאוד רוצה שזה יקרה ובתוכי אני לא חווה את זה כנפרד מהלא משנה. שניהם גרועים, צריך לשלב את שניהם. בשניהם זה לא בשלמות שהם רק זה או רק זה. צריך להיכנס בהבנה האחדות לא נפרדות מהנפרדות והנפרדות לא נפרדת מהאחדות. שאני שאני חווה את זה ככה, יש 2 דברים שקורים בו זמנית. אם הייתי חווה שזה לא משנה לא הייתי עושה פעולה, אבל בגלל שאני חווה שזה לא משנה אני עושה פעולה. זה לא משנה אם אני עושה או לא עושה. לא משנה בלבד זה גם מגביל את האדם. למה הולכים לראות דרמה? כדי להינות מהדרמה. אני אמור זה דרגה נמוכה, דרגה אני רוצה יותר גבוהה, ויש מעל זה אני לא חווה שום דבר הכל אחדות. היה לאדם רע, הרע הזה גרם להגיע לתחושה של הלא משנה הרבה יותר מכיפית מלהשיג את מה שאתה רוצה. האם זה משנה? אם שואלים מספיק פעמים מגיעים למסקנה שזה לא משנה. מצד האמת, אם אומרים לאדם משהו שלילי ... ובסוף הם ייפגשו. בשום מקום נמצא השכל האין סופי באין מקום. איה מקום כבודו - בכל מקום שאשים את האצבע. שאתה שם אתה לא יודע שאתה שם, שאדם חווה מקום הוא עדיין בנפרדות. האחדות זה דבר בלתי מוגדר. השאלה, מה אתה יודע? הידיעה הזאת כל כך גדולה שאם אתה יודע אתה לא יודע אותה. אם הגדרת משהו הגבלת אותו, והוא לא ... אושר. כל דבר שיש משמעות עבורך עבור אחדות זה עדיין לא זה. כי אין הבדל אין אחדות לנפרדות. או שתבין, לא תאמין לא תחשוב. ההבנה יוצרת את החוויה, כל זמן שאתה עדיין מבין שיש הבדל בין אחדות לנפרדות, אתה לא באחדות. נקודה למחשבה אם האחדות אנחנו יכולים לחשוב רק על דברים סופיים. אתה לא יכול לדמיין במחשבה אין סוף אתה חייב לחשוב על משהו מוגדר. האם אדם לא יכול לדמיין את כל המספרים, האינסוף יותר מופשט מכל המספרים זה העדר של כל המספרים, האם ל

... אישי / טיפול בחרדות ופחדים - פחדים אצל ילדים / מפלצת מתחת למיטה ובו יתבארו שתי גישות שונות ומנוגדות, לטיפול ואימון אישי בחרדות ופחדים. והגישה הראשונה אומרת, שאסור להזדהות עם רגשות הפחד והחרדה של המטופל, כי הם מחזקים אצל המטופל את הפחד והחרדה שלו. והגישה השנייה אומרת, שהמאמן האישי, דווקא כן צריך להזדהות עם הפחד והחרדה של המטופל, כי רק כך הוא יכול לעזור לו. כגון לדוגמא, ילד שמפחד ממפלצת שיש מתחת למיטה שלו. שהאפשרות הראשונה היא, שההורה לא יזדהה עם הפחד של הילד. וישלול מכל וכל את קיומה של המפלצת מתחת למיטה של הילד. וינסה לגרום לילד להבין שאין מפלצת מתחת למיטה, וינסה לגרום לילד, לא לפחד מכך שיש מפלצת מתחת למיטה, על ידי זה שהוא ישכנע אותו שאין מפלצת מתחת למיטה. זאת הגישה הראשונה. והגישה השנייה היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמא לומר לילד, שהם יעשו דברים, כדי שהמפלצת לא תפגע בילד. והגישה הזאת אומרת, לא לשלול את הפחד של הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא לשלול את הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא לא צריך לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה השנייה, אם מביעים הזדהות עם הפוביה של הילד, הרי שבעצם גורמים לילד להשתכנע, שבאמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. כי אם באמת אין שום מפלצת, אז למה מזדהים עם הקיום של המפלצת ומחפשים עצות איך להתמודד איתה?! וכאשר מזדהים עם גורם הפחד של האדם, הרי שבעצם מחזקים אצל האדם את המחשבה, שבאמת הוא צריך לפחד. כי הדברים נכונים, גם באופן כללי. כי גם באופן כללי, נניח שבן אדם מפחד שיפטרו אותו. אפשרות ראשונה היא, להזדהות עם הפחד שלו מהפיטורים, ולהציע לו מה לעשות כדי שלא יפטרו אותו. והאפשרות השנייה היא, לא להזדהות עם הפחד שלו, ולנסות להסביר לו, שגם אם יפטרו אותו, לא יקרה לו שום דבר