וכאן אנתח מקרה לדוגמא, של אדם שמנסה לשכנע אדם אחר בטענה כלשהי. ואחרי מספר ניסיונות שכנוע שלא הצליחו, אמר אותו האדם שרוצה לשכנע, לאדם שאותו הוא רוצה לשכנע "למה אתה לא מבין ש [טענה כלשהי]... ?". וכאן אבאר למה זו טעות להתנסח בצורה הזאת? וכיצד דווקא המשפט הזה שנראה שכאילו הוא מטיל ספק בדבריו של השומע, למה הוא דווקא מחזק את השומע? ואיך לפעמים דווקא זה שאתה מנסה לשלול את הלגיטימציה של הדברים של אדם אחר, איך בכך אתה נותן לגיטימציה לרעיון שאתה מתנגד אליו?

ומי שיתבונן יראה, המשפט שאומר "למה אתה לא מבין ש..." הוא בעצם משפט שאלה, על עובדה כלשהי. כאשר העובדה היא "אתה לא מבין ש...", כאשר על העובדה הזאת נשאלת השאלה "למה" וכך יוצא המשפט "למה + אתה לא מבין ש...".

והמשמעות של זה היא, שכאשר המשכנע אומר לשומע, "למה אתה לא מבין ש", המשמעות של זה היא, שהמשכנע נכנע והסכים שאכן קיימת עובדה קיימת במציאות, והיא שהשומע לא מבין ש. ועכשיו השאלה של הרוצה לשכנע היא "למה" אתה לא מבין ש. וזאת כמובן סוג של כניעה. דהיינו, לא הצלחתי לשכנע אותך ש... ואני לא יכול לשכנע אותך ש... ועכשיו רק נשאר לשאול, למה אתה לא מבין ש...

כי זה שאתה לא מבין ש... זאת עובדה קיימת, שגם המשכנע מראה שהוא מסכים עם זה שהשומע לא מבין ש... ועכשיו נשאר רק לשאול "למה" הדברים הם כך ולא אחרת. כמו ששואלים, למה קרתה תאונה, או למה יורד גשם וכיו"ב. שהמשמעות של זה היא, שיש עובדה קיימת שאי אפשר לשנות אותה, ועכשיו רק שואלים למה המציאות היא כך ולא אחרת.

ובכל מקרה הרעיון הוא, שצורת ניסוח של "למה אתה לא מבין ש...", מוסתרת בתוכה הסכמה לעובדה שניסיונות השכנוע נכשלו, ועכשיו רק צריך לברר למה השכנוע לא הצליח.

ובנוסף, ברגע שמושמע המשפט "למה אתה לא מבין ש...", הרי שהמשפט הזה, לא רק שהוא לא מחזק את הטענה המקורית שרוצים לשכנע בה, אלא גם שהוא מעורר את ההתנגדות האפשרית לרעיון שבו רצית לשכנע את האדם השני. כי המשמעות של "למה אתה לא מבין ש...", היא שקיימת אכן האפשרות שהאדם השני לא יבין אותך, ושקיימת האפשרות שאפילו יש לגיטימציה לכך שהוא לא מבין אותך.

וכאשר אתה שואל על משהו: למה הוא כך ולא אחרת, הרי שבכך בעצם זה שולח את השומע אל המודע ואל תת המודע שלו, כדי לחפש תשובות ותירוצים לכך שהוא לא מסכים עם דעתך. וזה כמובן גורם לכך שהשומע רק מתחפר בעמדה שלו, והשאלה "למה אתה לא מבין ש...", רק עוררה את ההתנגדות של השומע, לדברים שאיתם הוא לא מסכים.

ובכל מקרה משפט של "למה X", מבטא הסכמה נסתרת לכך, שאכן המציאות היא כך ולא אחרת. שזה כמובן לא לגיטימי בשום צורה שהיא, לבטא הסכמה כלשהי לטענה שאתה מתנגד אליה, אפילו לא בצורה נסתרת.

כי ברגע שאתה מתנגד לדעה כלשהי, אסור לך לתת שום לגיטימציה לדעה שאליה אתה מתנגד. ואם אתה לא רוצה את המציאות שבה הצד השני לא מבין דבר כלשהו, אז אסור לך לבטא אפילו לא בצורה מרומזת, שאתה בתת המודע שלך, מוכן לקבל את המציאות שבה האדם האחר לא מבין את מה שאמרת לו. ואסור לך להראות, שקיימת מבחינתך האפשרות שבה האדם האחר לא יבין אותך.

וברגע שהאדם אומר "למה אתה לא מבין ש", המשמעות הנסתרת של זה היא, שאכן הדובר מוכן לתת לגיטימציה לאפשרות שלא יבינו אותו ושלא יסכימו עם דבריו.

ובנוסף, ברמה העקרונית, השאלה "למה X", המשמעות שלה היא, לחפש הצדקה אפשרית וסיבות אפשריות לאותו X. וכאשר האדם שואל "למה X", הרי שבכך הוא מחזק אצל השומע את המחשבה שלו לגבי נכונות אותו רעיון.

ואחדד: שברמה העקרונית, זה בסדר גמור לשאול "למה אתה חושב ש...", דווקא כדי להחליש את הרעיון של האדם השני. אבל את זה עושים, רק כאשר אתה מנסה לעשות החלשה סמויה למחשבה של האדם השני. דהיינו, שאתה לא מראה בצורה גלויה שאתה רוצה לגרום לו לשנות את דעתו...