אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 1 - פרומו הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 65 יש דבר שקוראים לו סוד הצמצום, שמי שיסתכל לתוך הפנימיות של המציאות, ויחפש את המהות הפנימית של כל דבר, יגלה שכול הדברים מתאחדים. בעולם שלנו כל דבר שונה משאר הדברים, ואין שתי ישויות שזהות אחת לשנייה, כי אם הן זהות, אז הן ישות אחת. אבל יכול להיות שיש ... הספר, ואשים לידו את אותו הספר, מה ההבדל ביניהם? במקום שלהם. ואם אני לוקח את הספר, במה הוא שונה מהספר הזה בעוד רגע? בזמן שלו. הספר שנמצא פה עכשיו, זה לא אותו ספר שנמצא פה בעוד רגע, יש הבדל בזמן, וכן הם שונים מבחינת הסביבה שלהם, למרות שיש תחושה של המשכיות בין הספר שהיה לפני רגע לבין הספר של עכשיו. בעיקרון מה ... הם אחד או שהם 10 ספרים, האם זאת אחדות או נפרדות? האדם חווה שיש הבדל בין 10 ספרים לספר אחד, אבל זה בגלל שהוא מוגבל בשכל. כי בהבנה שלי לדוגמא, היא / וכל צורה אחרת במציאות, היא המהות של המציאות. יש כאן כמה דברים מוזרים, ראשית אני טוען שהיא כצורה, היא מהות המציאות. אם היא מוגבלת אז איך היא מהות המציאות? אבל דבר נוסף שאני טוען, שכול אחת מהצורות היא מהות המציאות. שזה אומר שיש ריבוי של אלוהים, ריבוי של אין סוף. השכל שלנו לא יכול להבין שזה גם נפרד וגם אחד בו זמנית. אבל זה שהשכל לא ... שלך, כי הבנה זו אינה יכולה להבין שאחדות ונפרדות הם אחד. השכל שלנו לא יכול להבין שיש למשל שני ספרים באותו מקום ובאותו זמן. מבחינת השכל, כדי להגיד שיש שני דברים, ... אחד, אפילו אם מישהו ברא אותו, הרי אין הבדל בין הבורא לבורא, כי הם אחד, ולכן לא שייך לשאול אם יש עוד אלוהים. ובכל זאת יש מי שברא את אלוהים, ויש ריבוי של אלוהים, ... מה הכוונה, שאפילו שהגעת למהות של המציאות, יש לפניה עוד מהות, ולפניה עוד מהות. אבל אין הבדל בין המהות הראשונה לזאת שבאה אחריה, כי זאת מוחלטת וגם זאת שאחריה מוחלטת, אז הן אחד, ובכל זאת הם שתיים. ובנוסף יש גם ... מהות ההפרדה בין כל הדברים שבעולם? שלאחד יש צורה מסוימת, ולשני אין את הצורה הזאת. למשל לאחד יש צורה של יד ולשני אין צורה של יד. ההבדל הוא בין יש לאין. יש צורה ואין צורה. שנבין שכול הדברים השונים שיש בעולם הם בגלל ההפרדה שיש בין האין ליש. אם למשל לא הייתה ... והכל היה אחד. עד עכשיו הבנתם שיש הבדל בין הצורות, אבל אם תעמיקו אתם תראו שההבדל הוא בעצם שיש משהו מסוים ואין משהו מסוים. מה ההבדל בין הים לבית. למשל, פה יש חול ושם אין חול, פה יש שמש ושם אין שמש, יש אין, יש אין, יש אין, ובסוף יש ים ויש בית. זה משחק של יש ואין. ואם לא היה הבדל בין היש והאין אז לא היה הבדל בין הצורות. מה שעשינו זה שלקחנו את כל ה

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7 - פרומו הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את הגלגל, הנפרדות היא הראשונה. כי כל דבר יש לו את ההיפוך שלו, ואם תגיד שיש ראשון, אז יש לו את ההיפוך שלו. זה היבט אחד, מדוע הנפרדות היא הדבר הראשון. כי אם יש אחדות אז תמיד יש ההפך. ודבר נוסף שהסברנו, ששני המקיפים הכי גדולים הם, הזמן והמקום. שלא משנה איך תסובב את הגלגל תמיד יהיה מקום וזמן. הגענו לזה שיש שני מקיפים כך שהשורש הוא לא אחד. ... אבל הוא אין סופי ביחס לעצמו. הזמן לא אין סופי כי הוא לא מכיל את כל הדברים. כך שהוא לא אין סופי מוחלט. הוא לא ממלא את סך כל המציאות. ומאחר שיש הבדל בין זמן למקום, אז זה אומר שהם לא אחד. ואם הם לא אחד, אז הם לא אין סופיות. וגם אם תגיד שהמקום לא מוגבל מבחינת מקום, והזמן לא מוגבל מבחינת זמן, אבל הם עדיין מוגבלים במשהו, כי ... אין סופיים, אבל לא אין סופיים מוחלטים. כמו שאמרנו קודם שהנפרדות היא הקיום הראשון זה נכון, אבל רק מבחינה מסוימת, כי יש גם אחדות, ומצד האמת בסוף אין הבדל בין אחדות לנפרדות. מהצד שיש הבדל בין האחדות לנפרדות, אז האחדות היא הראשונה והנפרדות היא השנייה. אך מהצד שאין הבדל ביניהם, אתה יכול להגיד שהנפרדות היא הראשונה. להגיד שהנפרדות היא המצוי הראשון, זה להגיד שהנפרדות של הרגע הזה תמיד קיימת. מצד האמת, כמו שאנו אומרים שהאחדות תמיד קיימת, כך גם נכון אם נגיד שהנפרדות תמיד קיימת. מצד השכל הגדול יותר, אין הבדל בין נפרדות לאחדות, מה שאתה רואה שקיים כאן, הוא תמיד היה, הווה ויהיה קיים. כאשר אנו מנסים להבין את הטקסט, המטרה היא שאולי תתבונן ותראה שתפיסת המציאות שלך היא לא מדויקת. כשאתה אומר, אני זזתי מפה לשם, תתבונן, מי אמר שזזת מפה לשם? אולי אתה גם פה וגם שם ורק אתה לא יודע? לשאול, מה היה לפני הזמן? ומי יצר את הזמן? אלו שאלות טיפשיות, כי הזמן תמיד קיים, לא יצרו אותו. גם לשאול מה יש מאחורי המקום, זה גם שאלה טיפשית, כי אין גדול מהמקום. אין טעם לשאול, מי ברא את הזמן והמקום, השאלה האמיתית היא, מה זה זמן? כי הזמן היה לפני המפץ ... תוכל להגיע למקום שהוא היה, לפני שהוא היה. בעיקרון תחקור על הזמן והמקום כרגע, לא מה היה פעם. ומי שיתבונן יראה שהזמן והמקום לא מחויבי המציאות, כל המרחב הענק של המקום והזמן לא חייב שיהיה קיים. למשל האדם חולם חלום, עם מקום וזמן, ולמעשה כל הקיום של החלום תלוי במי שחולם את החלום. אם הוא החליט להתעורר אז כל המקום שלך נעלם. המקום נראה לאדם כמשהו ממשי, האם אפשר להעלים את ... מטייל ואומר, איזה מקום גדול, אבל תזכור שאתה נמצא בשום מקום. תנסו לחוות את המקום והזמן משני פרספקטיבות. הזמן והמקום הם לא מחויבי המציאות, כי הזמן מוגדר ומוגבל על ידי המקום, והמקום מוגדר מוגבל על ידי הזמן. אם לא היה זמן לא היית יכול לנוע במקום, אפילו לא במחשבה, אז אין לך אפילו מקום. ואם ... של הזמן היא אין זמן. מה זה אין מקום? לא יודע. מה זה אין זמן? לא יודע. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. בהוויה אין צורת מקום ואין צורת זמן. כי כאשר אין שום מקום אז אין שום זמן ולהפך, ולכן ההוויה של המקום והזמן היא בכלל ישות אחת. ישנם רק שתי אפשרויות, או שיש הבדל בין ההוויה של המקום לבין ההוויה של הזמן או אין הבדל. אם אין שום

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 2 - פרומו הספר להיות אלוהים חלק ... אליעד: מה זה מבחינתנו קיים? שאלה: משהו שנמצא במקום ובזמן. אליעד: אמרנו ... ועדיין לא הגעת לאחרון, אתה חייב ללכת עוד אחד אחורה. המכנה המשותף של המקום ... שבלעדיו שום דבר לא יהיה קיים. אנחנו אומרים שיש משהו שמקיף את הכל, ובלעדיו שום דבר לא יהיה קיים. יכולה להיות שאלה, שאולי יש מהות, אבל היא ... האם זה אותו הדבר? לא. מה ההבדל בין המילה שולחן לכיסא? במשמעות. מה גורם ... שולחן? צליל מסוים. כשהמוח שלך שומע את הצליל שולחן, מה בעצם קורה? ... האם השולחן היה יכול להיות קיים בלי הדברים שאנחנו יודעים עליו? לא. כי אם ... היא מחוץ לשולחן. למשל ההבדל בין השולחן לכסא הוא רק בגלל התיאור ... אבל אצל האדם אין שום הבדל בין שתי מילים שהן חסרות משמעות עבורו. ... לדבר, נשאל שאלה, האם יכול להיות קיים דבר בלי שיהיו עוד דברים קיימים סביבו? לא. ... כדי שנדע מה זה שולחן חייב להיות עוד משהו קיים. אם לא היית מסוגל להגיד "לא אני" אז לא היית ... ואפילו הוא לא יודע שהוא קיים. כדי שאדם יגיד אני קיים, הוא צריך לחוות משהו ביחס אליו. ביחס ללא אני או לא קיים. אין זמן ואין מקום, כי אין תנועה. למשל אדם ... ביקש. למעשה הצבע לא יכול להיות קיים בלי צבעי היסוד שלו. למשל כתום מורכב מאדום ... אבל אדום וצהוב יכולים להיות קיימים לבד. עכשיו השאלה הנשאלת היא, מה לגבי ... כל הדברים? מה הדבר שתמיד קיים וממנו אנחנו מרכיבים דברים? לא יכול להיות קיים שולחן בלי שיהיו קיימים הדברים שהם ההוויה ... שלנו על השולחן לא יכול להיות קיים שולחן. ואם נלך אחורה ונבדוק ממה עשוי ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 6 - פרומו הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 69 אין אלוהים מצוי ראשון אלא יש את המקום והזמן, שמקיפים את הנפרדות. והנפרדות היא שורש הכל, ותמיד תהיה נפרדות. כי ... משאר האפשרויות וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות תמיד קיימת. גם העדר של המקום והזמן מצריך את קיומם. גם האין זמן והאין מקום מצריך את הזמן והמקום. ולכן מחויב שיהיה תמיד זמן ומקום. אם יש דבר שחייב להיות קיים וגם כשהוא איננו הוא חייב להיות קיים, אז קיומם הכרחי. כל מה שאנו רואים זה צורות של זמן ומקום. אם יש אין סוף זמן ואין סוף מקום, אז כמות האפשרויות היא אין סופית. בכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. אם בנקודה אחת יכולים להיות אין סוף דברים, כל שכן באין סוף מקום וזמן. אם אנחנו מגיעים למסקנה שמחויב המציאות הוא רק אפשרי, אז זה אומר, שמה שמחויב לך, למשל שולחן מחויב לך, אז השולחן לא שונה מכל טווח האופציות. אפשרי שיהיו פה אין סוף דברים ומחויב שיהיה פה רק דבר אחד, אבל אם אין הבדל בין אפשרי למחויב, זה אומר, שהמחויב הוא לא יותר רציני מהאפשרי. השולחן הוא לא יותר רציני מכל סך האפשרויות שיכולות להיות. האדם אומר שהוא מסכים שיש אפשרות שיהיו עוד דברים, אבל זה שאתה אומר לי שעכשיו קיימים כל האפשרויות, זה אני לא מקבל. כי השולחן מחויב ושאר הדברים האפשריים, הם רק אפשריים. אבל אני אומר לך שאין הבדל בין מחויב לאפשרי. עכשיו אנו מדברים על חוקי הטבע, מה אמרנו? שהזמן והמקום הם אין סופיים, ולכן האפשרויות הם אין סופיות, אבל האדם חושב שיש חוקי טבע, למשל האש שורפת את ... חוק שהאש שורפת את הנייר, אבל האם באמת החוק הזה קיים, או שזה אומר רק את מה שאתה ראית? כשהאדם רואה שהצורות חוזרות על עצמן, הוא מנסה למצוא מכנה משותף, ובפרט בגלל הסיבתיות, שהוא אומר, זה קרה בגלל הקודם. האדם מניח שבגלל ... יהיה כך? לא, ולכן אין חוק, הכל יכול להיות, הכל אפשרי. האדם חושב שיש סיבתיות, שהאדם רואה צורה של משהו ומיד אחריה מגיעה צורה אחרת. אבל אם יצויר שאין סיבתיות, שהנייר נשרף לא בגלל שזרקו אותו לאש, אלא בגלל שיש משהו אחר ... בסיפור? אין מי שברא ואין מי שעשה, זה תמיד קיים. וגם אלוהים לא יכול להיות הראשון, כי גם הוא נבדל במקום ובזמן משאר הדברים ששונים ממנו. ולכן אין מצוי ראשון, אלא יש רק נפרדות. ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 5 - פרומו הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 67 כול הדברים בעולם נפרדים זה מזה במקום ובזמן, כי שני המקיפים הגדולים ... אין סופי של זמן. כול מה שאני רוצה להראות הוא שהזמן תמיד קיים, מה ההוכחה שהזמן תמיד קיים? אתה לא יכול להוכיח שהזמן לא תמיד היה קיים. אתה גם לא יכול להוכיח שהזמן התחיל. ואם תהיה כנה עם עצמך ותסתכל פנימה, תראה שאתה אפילו לא יכול לחוות שהוא התחיל. ואותו הדבר ... להגיד שהזמן מוגבל, הכוונה שמהות הזמן אינה מוגבלת. אם קיים משהו, אז הזמן חייב להיות קיים. ומכאן שיש שני מצויים ראשונים, שזה הזמן והמקום, בתודעה שלך אתה לא יכול בלעדיהם. וזאת ההוכחה שיש שני אלוהים, ... שני אתה מוכיח שאם יש אלוהים אז הוא בעצם כלום, אז הוא לא קיים. ומצד נוסף אתה מבין את קדמות העולם, שהוא תמיד קיים. מצח הנחש אומר שזה תמיד קיים, אין התחלה, זה תמיד קיים. אתה יכול להגיד שיש מהות ל"תמיד קיים", אך אתה לא יכול לסתור את זה, שזה תמיד קיים. ואם אתה שואל, מי ברא את העולם. התשובה היא, שהוא תמיד קיים. להבין שיש אלוהים, זה להבין שזה אחד, אבל עדיין יש רצף זמן אין סופי. בזמן ובמקום האין סופים, יכולים להתרחש אין סוף ... זמן ומקום ותמיד יש אפשרות שלא יהיה זמן ומקום. למעשה תמיד קיים הפוטנציאל של הנפרדות, ואם הפוטנציאל של הנפרדות קיים, אז תמיד יהיו קיימים זמן ומקום. נגיד שרק אלוהים קיים. אבל בגלל שיש אפשרות שאלוהים יברא את העולם, אז הזמן והמקום תמיד קיימים. האם אלוהים יכול לברוא את העולם? כן, היה לו פוטנציאל ... פנימה יותר, אנו רואים, ומאחר שהפוטנציאל הוא נפרדות, אז באחדות הסופית אין אפילו פוטנציאל של נפרדות. האחדות האמיתית היא לפני הפוטנציאל. שאלה: לפי מה שאנו אומרים, הנפרדות היא מחויבת המציאות. אליעד: יפה, זה מה שאנחנו אומרים פה, למה? כי תמיד קיימת האפשרות שיהיה קיים עולם, אפילו אם תגיד שאין, אבל האפשרות שיהיה קיים עולם, תמיד קיימת. אז זה אומר שתמיד יש שתיים. תמיד יש את היש ותמיד יש את האין. בעיקרון אם יכול להיות זה ויכול להיות זה, אז שום דבר לא חייב שיהיה קיים. אם יכול להיות פה ספר ויכול שלא יהיה פה ספר, זה אומר שזה שיש פה ספר זה לא חייב, וזה שאין פה ספר גם לא חייב, כי אפשר לשנות. אם היה רק אין ספר, אז לא הייתה משמעות ליש ספר, ואם רק יש ספר אז אין משמעות לאין ספר. אם יש משהו שהוא שונה ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 3 - פרומו הספר להיות אלוהים, פרק א' עמוד 66 ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו ... מה הבסיס שממנו מורכבות כל הצורות? שכול אחד יחפש, מהו הדבר שקיומו לא תלוי בשום דבר אחר? כשאני ניסיתי להבין את עצמי, שאלתי, מי זה אני? האם אני קיים או לא קיים? ואז אמרתי לעצמי, בא נבדוק מה בטוח קיים ומשם אני אתקדם. וכשחקרתי ראיתי שאין שום דבר שאני יכול להיות בטוח בו, ואז הגעתי לכלום. וכשהגעתי לכלום, אמרתי לעצמי, הכלום בטוח קיים. בסוף התברר שגם זה לא נכון, כי יש לו את ההפך וכו'. המהות של הדבר, זה הדבר שתמיד קיים. אין מהות בלי צורה, כי אם אין צורה אין דבר כזה מהות. בלי מהות אין צורה ובלי צורה אין מהות. שאלה: ... היא העדר המוחלט של כל הגדרה, משהו שאין לו שום הגדרה. מה פירוש להגדיר? להגיד שהוא לא משהו. לשים גדר ולהגיד שזה לא זה. כי הדבר המוגדר קיומו אינו מחויב, דבר שיש לו הגדרה לא מוכרח שיהיה קיים. למה? כי אם יש לו הגדרה אז יש משהו שזה לא הוא. כל דבר שהוא מוגדר, הוא לא חייב להיות קיים, כי יש משהו מקביל אליו ואם יש משהו מקביל אליו אז הוא יכול להחליף אותו. הגענו למסקנה שמה שמוגדר לא חייב להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים, הוא לא יכול להיות הדבר הראשון שקיים. למשל צבע שחור הוא מוגדר, הוא לא צבע לבן, לא יכול להיות שהצבע השחור הוא הצבע הראשון של כל הצבעים. למה? אם הגדרת שחור אז זה אומר שיש גם צבע לבן, ברגע שיש שחור ולבן אז זה אומר שהשחור לא חייב להיות קיים וגם הלבן לא חייב להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים הוא לא הראשון. מה שלא חייב להיות קיים הוא לא המצוי הראשון, למה? כי הנמצא הראשון לא יכול להיות צורה של משהו. כמו למשל שהצבע ... העולם עשוי משולחן, כי אם העולם היה עשוי משולחן אז לא היו כסאות. אבל יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן אם אין משמעות לשולחן. ולכן מה שמהווה את הכל חייב שהוא לא יהיה מוגדר. שום דבר מוגדר לא קיים בפני עצמו. למשל שולחן זה דבר מוגדר ולכן הוא מורכב מכל מיני דברים. וגם ישות אחת ללא כל הגדרה, גם זו הגדרה. במה היא מוגדרת? בצורות שלה. ולכן ממה עשוי הכל? משהו שמכיל בתוכו את המהות ואת הצורה. יש משהו יותר פנימי מהמהות ומהצורה, שאין בו הבדל בין מהות לצורה. למעשה הגענו להבנה שהמהות הראשונה של כל הדברים היא שאין הבדל בין יש לאין. אנחנו אומרים שגם הכלום הוא מוגדר, כי הוא לא מה שישנו. אז ממה עשוי מה שאיננו ומה שישנו? משהו שאין בו הבדלה בין מה שישנו לבין מה שאיננו. או ישנו ואיננו ביחד, בו זמנית. אז למעשה אין יותר שניים, אז אין אפשרות להתקדם יותר. בשורש אין הבדל בין הצורה לבין המהות שלה, אז מה זה השורש, מהות או צורה? זה לא מהות ולא צורה. השורש מחבר את המהות והצורה לדבר אחד, אין יותר מהות וצורה, לכאורה סיימנו. אבל גם זו הגדרה. להגיד על משהו שהוא החיבור של היש והאין כאחד, זוהי גם הגדרה, כי הוא נפרד ממה שזה לא הוא. המהות של הכל תמיד שונה ממה שזה לא היא. ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר, שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שברא אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. אף ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 4 - פרומו מהספר להיות אלוהים - חלק א' עמוד 67 כול הדברים שיש בעולם הם נפרדים זה מזה, אתה יודע מה ההבדל ביניהם? הזמן והמקום. בסוף התהליך יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, וכל נקודה במקום ובזמן היא ישות אחרת. שאלה: אתה יכול לדבר על הזמן? אליעד: הספר הזה ... אחרי רגע, יש עליו סיפור אחר, כל רגע המציאות משתנה. בעיקרון זה שני ישויות נפרדות. מהיבט מסוים אני מסכים איתך שזה אותו הדבר, ניקח למשל סרט וידאו, ונראה בו עיגול, ותמונה שנייה גם של עיגול, ... אותו עיגול, ומצד שני זה עיגול חדש. כך המציאות הזאת היא כמו סרט, יש בה המון פריימים, מצד אחד זה באותו מקום ומצד שני זה אחד חדש. זה כאילו הספר התיישן בשנייה אחת, משהו השתנה בו, וגם סביבו ... רגע אתה שוב חושב, יש פה קיר, מה ההבדל בין שתי המחשבות? בזמן. שאלה: האם יכול להית זמן בלי מקום? אליעד: לא, אם אין מקום, אז אין כלום, ואם אין כלום, אז איך יהיה זמן? זמן הוא שינוי בין ... אחד לשני. כדי שלדבר מסוים תהיה משמעות, חייב שיהיה במציאות עוד דבר. למה? כי אם יש רק דבר אחד, אז אין לו משמעות כלל. אם היית יכול לחשוב רק על כסא, אז לא הייתה משמעות לכסא. ואם היה בעולם רק כסא, גם אז לא ... להם משמעות של זמן ומקום. כלומר, שאם המציאות כולה הייתה קיימת רק רגע אחד, אז לא היה שום שינוי ולא היה עבר ועתיד כלל. ואם המקום היה רק נקודה אחת, אז אין מרחב ולכן אין מקום. בתכלס כדי שתחווה ... אחד, אז הוא יבין שמצד האמת הפנימית של המציאות, השמש ואתה נמצאים באותו מקום. למה? כי כל המקום כולו נמצא בשום מקום. כשאדם שואל את עצמו, למה אני לא אוכל עכשיו תפוח? התשובה האמיתית היא שכרגע ... לחוץ להגיע למקום מסוים, כי זה בכל מקרה קיים וגם ההוא בכל מקרה קיים. מה שונה למשל כאב ראש מקיר? חווית התחושה, עוצמת התחושה. בעוצמה שגורמת לך להיות ממשי. כשכואב לך הראש אתה מרגיש את זה יותר ממשי. בעיקרון יש לנו טווח ... לו הכאב ראש, אלא הוא גם לא יודע שהוא קיים. רבי נחמן אמר, שצריך לבטל את כל הרגשות שלך, עד שלא תדע שאתה קיים. התחושה הכי חזקה שלך היא שאתה קיים, ואתה צריך להגיע למצב שבו לא תחווה שאתה קיים. כשאדם מרגיש כאב ראש, הכוונה היא, שהתודעה שלי חווה את קיומי ואת הגוף וגם את כאב הראש. אתה צריך לבטל את כל החוויות עד שהתודעה לא חווה שהיא קיימת. ... לא יחווה את הנפרדות, שלא יחווה שהוא קיים כנפרד, ולא יחווה את הגוף ולא יחווה את כאב הראש. ככול שהאדם מבין יותר שהכל אחד, ביותר עוצמה, ביותר הבנה, שהדברים לא שונים אחד מהשני, וגם שונים אחד מהשני, ככול שהאדם מבין יותר טוב מה שקורה פה במנגנון, ככה החוויה שלך משקפת את ...