הווה. זמן הווה. הווה = הרגע הזה הנוכחי.

העבר / עתיד קיימים ברגע הזה.

אם לא הרגע הזה, לא היו העבר עתיד.

העבר / עתיד קיימים בתוך המחשבה של האדם ברגע הזה.

הרגע הזה עצמו מחזיק ומכיל בתוכו את העבר / עתיד.

באותה המידה שיש לרגע הזה עבר / עתיד, היה יכול להיות הרגע הזה של ההווה בלי עבר / עתיד.

ההווה הוא הרגע החשוב ביותר. הוא הרגע שבו העולם קיים.

זכות הקיום של העבר / עתיד תלויה ברגע הזה, אך לא להפך.

ז"א ההווה הוא אינו תוצאה של העבר או הקדמה של העתיד.

העבר הוא תוצאה של המחשבה של האדם ברגע הזה. והעתיד הוא תוצאה של המחשבה של האדם ברגע הזה.

אם לא היה הרגע הזה, לא היה עבר / עתיד.

העבר / עתיד משתנים בכל רגע.

אפילו אותה נקודת זמן בעבר / עתיד משתנה בכל רגע.

פירוש: האדם יכול לחשוב על אירוע מסוים מהעבר בצורות שונות ברגעים שונים = העבר היה שונה ברגעים שונים. וכן לגבי העתיד.

בכל מקרה, ההווה הוא הרגע היחיד שבאמת חשוב.

אם טוב לאדם בהווה בשלמות, הרי שאין שום משמעות לעבר / עתיד שלו.

על האדם לחפש את הטוב שיש ברגע הזה של ההווה.

על האדם להבין מהי זכות הקיום של הרגע הזה כרגע בודד.

על האדם להבין שיש תכלית וסיבה שבגללה הרגע הזה קיים בפני עצמו.

העבר / עתיד קיימים בזכות הרגע הזה. הם נמצאים בתוך המחשבה של הרגע הזה.

כך שסיבת הקיום של הרגע הזה היא החשובה ביותר.

על האדם להגיע למצב שבו תחושת הטוב שלו תנבע מהרגע הזה, בלי קשר לרגע אחר בעבר / עתיד.

העבר / עתיד, הם חלק מהסיפור ומהתמונה של הרגע הזה. אך הרגע הזה הוא העיקר.

על האדם לחקור ולהבין את סיבת הקיום של הרגע הזה.

הרגע הזה לא קיים בשביל הרגע הקודם / הבא. הם אלו שקיימים בשבילו.

העבר / עתיד נוצרים בהווה, במחשבה של הרגע הזה, בשביל הרגע הזה.

על האדם לחקור ולמצוא את התכלית הטובה של הרגע הזה.

איך מוצאים?

על ידי זה ששואלים כל הזמן מה טוב ברגע הזה.

בסופו של דבר האדם ימצא את מה שטוב ברגע הזה.

כאשר האדם מוצא את מה שטוב ברגע הזה, אז הוא מרגיש שלמות.

הוא כבר לעולם לא ירגיש חסר למשהו שאין לו, כי יש לו הכל ברגע הזה.

הוא לעולם לא ישתעמם, כי הוא נהנה מהרגע הזה כפי מה שהוא.

הוא אינו צריך לחפש סיבה ותכלית כלשהי לחייו, כי טוב לו מהרגע הזה כפי מה שהוא.

ועוד נוסיף ונעמיק:

...