שנאה / אהבה - מהי מהותה של שנאה? איך להפוך שנאה לאהבה? איך ליצור אהבה? שנאה. מהי מהותה של השנאה? ואיך אפשר להפוך אותה לאהבה? שנאה = תחושת כעס מאוד חזקה של האדם על דבר כלשהו. מהותה של השנאה היא חוסר ידיעה. כעס נוצר מחוסר ידיעה. כאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא אינו מבין מדוע זה קרה = כעס. אינו מבין מדוע זה קרה = אינו מסכים עם מה שקרה = אינו מבין מדוע ... הכעס מתחזק, נוצרת שנאה ואכזריות. מסקנה: שנאה = חוסר ידיעה / חוסר הבנה של האדם את הצד השני = המון כעס = שנאה. שנאה = עצבות פנימית של האדם השונא. שנאה = תחושה של חוסר שלמות שישנה אצל האדם שמרגיש את השנאה. כאשר האדם מרגיש תחושה של שלמות = אינו מרגיש חסר של דבר = אין שנאה כי הכל טוב. השנאה מענישה את האדם עצמו. השנאה פוגעת באדם עצמו וגורמת לו לא להרגיש טוב ולא ליהנות מהמציאות הטובה שקיימת. השנאה מסתירה לאדם את האפשרות לשמוח וליהנות מהטוב האמיתי שיש בכל רגע. איך גורמים לשנאה להיעלם? תשובה: על ידי התבוננות על התכלית. על האדם לחפש ולהבין תמיד את התכלית שלשמה הוא עושה את מעשיו. על האדם להתבונן על התכלית של השנאה. ולנסות להבין מה בעצם גורם לו לשנוא. מהי תכלית השנאה? תשובה: היא גורמת לאדם להרגיש טוב בצורה כלשהי. איך? כאשר לדוגמא פגעו באדם והאדם מרגיש שנעשה לו עוול. השנאה של האדם כלפי זה שעשה לו את העוול, היא האפשרות של האדם הפגוע כאילו לנקום בזה שפגע בו לפי הבנתו. השנאה מייצגת אצל האדם את עשיית הצדק. האדם מרגיש שאמיתי יותר ונכון יותר שלא לאהוב אלא לשנוא דבר כלשהו. לשנאה יש את ההיגיון שלה. אלא מה? שזה רק חלק מהאמת ולא כל האמת. האמת היא שבכל רגע של המציאות יש טוב אמיתי באמת. האמת היא שכאשר האדם מחפש את האמת ומוצא את הטוב האמיתי הזה, ... שאין בכלל צורך בשנאה. השנאה היא תוצאה של כעס. הכעס הוא תוצאה של חוסר הבנה של האדם את המציאות. על האדם לשבת עם עצמו ולחקור עד הסוף מדוע בעצם קרה מה שקרה שגרם לו לשנאה. על האדם לנסות להבין את הסיבות של הסיבות. מדוע אותו אדם בחר דווקא להתנהג כך ולא אחרת? מהי הסיבה של הסיבה שבגללה האדם בחר להתנהג בצורה המסוימת? על האדם לחקור ולהגיע ... ובאותו הרגע כמובן השנאה נעלת והופכת לאהבה אמיתית וכולי. לסיכום: חפש את הסיבה האמיתית שבגללה הדברים קרו. חפש את הסיבה של הסיבה. עד שתרגיש טוב אמיתי באמת. ...

שנאה עצמית / כעס עצמי - ממה נובעת שנאה עצמית? איך לאהוב את עצמך באהבה עצמית? שנאה עצמית, היא מצב שבו האדם לא מרוצה מעצמו, מרגיש רגשות אשם וכעס כלפי עצמו, בצורה כ"כ חזקה עד שהוא מרגיש רגשות שנאה ביחס לעצמו. והשאלה הנשאלת היא, למה באמת מגיע האדם למצב של שנאה עצמית? מהו הדבר ה טוב , שרגשות האשם והשנאה העצמית מספקים לאדם, ושבגללם האדם מאשים את עצמו? וכמובן, איך יוצאים משנאה עצמית? וכדי להבין למה קיימת שנאה עצמית, לשם כך צריך להתבונן, מתי מגיע האדם לשנאה עצמית. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אדם מגיע למצב של שנאה עצמית, אחרי מצב של כעס עצמי ורגשות אשם, שמתפתחים לשנאה עצמית. ומתי מגיע האדם לכעס עצמי ולרגשות אשם? תשובה: ... את מצבו, כי הרי הוא זה שאחראי למצבו. וכאשר מבינים, שהאדם מרגיש רגשות אשם ביחס לעצמו, כדי להרגיש טוב יותר כנ"ל, ממילא ניתן להבין, כי כדי להשתחרר מרגשות אשמה ושנאה עצמית, וכדי להגיע בסופו של דבר לאהבה ולקבלה עצמית, ... הוא האחראי היחיד למצבו, או שאולי ישנם גם גורמים נוספים שאחראים למצבו וכיו"ב. ובסופו של דבר, כאשר האדם מבין את מצבו טוב יותר, על ידי זה האדם משתחרר מכעס עצמי ושנאה עצמית, עד שבסופו של דבר האדם מגיע לאהבה עצמית. ...

... רע - למה אנשים נהנים להרגיש רע (לכעוס / לשנוא / לקטר וכיו"ב) ? כפי שכבר ביארתי בכל דבר בעולם יש שכל כלשהו. והאדם רוצה להרגיש טוב. והאדם עושה רק את מה שגורם לו להרגיש טוב. והשאלה היא, מדוע בעצם בני אדם נהנים ומרגישים ... אנשים נהנים לעסוק בבעיות שקרו להם בעבר ולקטר עליהן? מדוע אנשים נהנים לריב אפילו עד כדי שנאת חינם? ובעצם, מה גורם לאדם להרגיש טוב בזה שהוא מתמקד בכך שרע לו? תשובה: האדם רוצה להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב, לשם כך צריך להבין את המציאות. מי שיתבונן בעניין יראה, כי ההתמקדות ...

... + שנאה הם אחד. איך? למה? הרצאה על אהבה ושנאה. וביארתי מהי אהבה / שנאה בשלמות? ומדוע אהבה ושנאה בשלמות, הם רגש זהה לחלוטין? ועוד. נשאלה שאלה, מה ההבדל בין אהבה ובין שנאה, והאם באמת יש הבדל ביניהם? ובאמת כפי שכבר נאמר בהרצאות אחרות, אין באמת הבדל בשורש בין הדברים, כך שאין באמת הבדל בין אהבה ובין שנאה. כלומר, בקיצוניות של האהבה ובקיצוניות של השנאה, אין בכלל הבדל בשורש שלהם. זה בכלל נובע מאותו הרגש. בעולם שלנו של הנפרדות, יש הבדל בין אהבה ובין שנאה. אך נסביר פה איך הדברים בשורש מתחברים. ונחדד, אם בן אדם ישנא בשלמות, או ישנא בשלמות, או יאהב אבל ממש בשלמות, שפירושו שאין יותר מזה אהבה למציאות בשלמות, או לשנוא את כל המציאות בשלמות, הם יגיעו לשלמות. אם אדם אוהב משהו במציאות, ויש משהו שהוא יכול לאהוב יותר, או אוהב יותר, אז האהבה, או השנאה לא עד הסוף. ומי שיאהב או ישנא בשלמות, אז לא יהיה פחות טוב או יותר טוב, זה יהיה אותו הדבר. לשנוא מישהו באמת זה לשנוא מישהו כל כך, שוללים את כולו, ולרוב אנשים שונאים חלקים מהאדם, לא את כל האדם בשלמות, ומי שכן שונא בשלמות, הוא שולל בעצם את קיומו של האדם שהוא שונא. ויש שנאה כל כך גדולה, שאין בכלל מודעות לאותו הדבר, אבל אם אתה יודע שאתה שונא אותו, סימן שהאדם עדיין מכיל את הדבר, אז זה לא בשלמות, אבל אם זה שנאה בשלמות, שהאדם לא מסוגל להכיל את האדם, או הדבר ואז השנאה מתבטלת כי לא קיים כבר כלום, שום דבר שהאדם יכול להכיל, אז גם לא קיימת שנאה. כך ששנאה יכולה לנבוע, רק אם יש גם אהבה, האדם קצת אוהב את הקיום של זה שהוא שונא מאד, ואז יש גם אהבה וגם שנאה ברמות שונות, אבל זה לא שנאה מושלמת. אותו הדבר גם לגבי האהבה, אם יש אהבה מושלמת לחלוטין, זה עד כדי כך שהאדם לא נותן קיום לזה שהוא אוהב בשלמות. אהבה פירושו שאני כן מסוגל להכיל בשלמות, ... ואחדות מוחלטת. אהבה זה להכיל בשלמות, כל כולו בתוכי, ואז רק אני קיים, או רק הוא. ובשנאה זה דיחוי, דחייה בשלמות ואז גם אין קיום לזולת. בשני המקרים אם הולכים עד הקצה, בשניהם מגיעים לביטול של הצד השני. הבלגאן מתחיל ברגע שאדם קצת אוהב וקצת שונא, וחלק הוא מכיל וחלק הוא דוחה, ואותו הדבר גם לגבי המציאות, אם קצת מכילים אותה וקצת לא, אז סובלים. ואם אוהבים את המציאות בשלמות אז לא סובלים, כי מכילים את הכל, ... של האדם המציאות לא הייתה קיימת ואז חווים שלמות. חווים אחדות עם המציאות בשורש של השנאה המושלמת או האהבה המושלמת. ...

... או לשנוא את מה שיש - מי ברא את הרצון של אלוהים? האם הדרך שלך, היא לא כמו "לאהוב את מה שיש"? תשובה: קודם כל כהנחת עבודה, תמיד שאתה שואל אם זה לא כמו משהו, זה לא כמו משהו, אולי הוא התכוון למשהו צא מתוך נקודת הנחה שהכוונה להיפך. מקום שאין בו הגדרה שאתה יכול לאהוב את מה שיש או לשנוא את מה שיש. אני לא אומר מה לעשות. אני אומר מה להבין. הרעיון פשוט תבין שזה לא משנה תבין שזה אחד. אחרי שהבנת שזה לא משנה תעשי את מה שבא לך. אם הייתי חושב ... מצפון? זה מערכת שיקולים של טוב ורע. אם אתה אוהב את עצמך בשלמות זה הדבר הטוב ביותר. אנשים עושים מעשים רעים כי הם רחוקים מלאהוב את עצמם בשלמות. איך אני יכול לשנוא אדם אם הוא חלק ממני, האני האמיתי של האדם זה השורש, אם אתה שונא את האחר, אתה שונא את עצמך. אתה בתוך חלום של עצמך, מה שאחרים עושים ונדמה לך שרע לך אתה עושה את זה. ...

... את המטרה, על ידי שישנא את הדרך בתכלית השנאה! ובו יתבאר העניין של ההקדמות והתכלית, וכיצד יגיע האדם לתכלית, על ידי שנאת ההקדמות (והוא פירוש העניין מרבי נחמן מברסלב, שאי אפשר לזכות לשכל התחתון, אלא על ידי שיהיה שונא בצע, שישנא את הממון בתכלית השנאה). והעניין הוא, כי יש הקדמות ויש את התכלית. כגון לדוגמא, שהאדם מכין את האוכל, כדי לאכול אותו. והכנת האוכל, היא ההקדמה של אכילת האוכל. והתכלית היא האכילה, ... ומי שרוצה לחוות את השלמות של התכלית הסופית של המציאות, לחוות אותה בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו בכל פרט ופרט, עליו לאהוב את התכליתיות בתכלית האהבה, ולשנוא את חוסר התכליתיות ואת ההקדמות של התכלית, בתכלית השנאה. כי כאשר האדם חי בצורה לא תכליתית, וחושב בצורה לא תכליתית, ועושה דברים שאינם תכליתיים, על ידי זה הקליפות והלבושים נאחזים בו, ואינם נותנים לו מנוח. ... כדי חיותן, לצורך קיום העולם שלנו, שהוא חי בזכות הקליפות, שהן הופכות להיות ריבוי האור והאחדות, כאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות. אבל, על האדם לשנוא את חוסר התכליתיות. ובכל דבר ודבר, על האדם לשאול את עצמו, מה התכלית של הדבר? והאם באמת הדבר הזה מקרב אותי אל התכלית? והאם יש דרך קצרה יותר להשיג את התכלית? ועל האדם לשנוא את הדרך, ולאהוב את המטרה. כי הטועים, אוהבים את הדרך אל המטרה, וכך לעולם הם אינם מגיעים אל המטרה, אלא ממשיכים לקלף את הקליפות ולאכול אותן, כאילו הן המטרה. ... מובחרים ולא פירות באיכות של קליפות, ורצוי גם לאכול את הפרי הטעים ביותר שיש בעולם, שהוא חווית שלמות התכלית של המציאות, כדי להגיע לזה, לשם כך על האדם, לשנוא את הדרך, ולאהוב את המטרה. כי הרבה חללים "טובים" הפילה הדרך. ורובם לא הגיעו ולא מגיעים אל המטרה, משום שנחמד להם בדרך אל המטרה. ועל האדם לשנוא את הדרך ולאהוב רק את המטרה. ועל ידי תכלית השנאה של האדם את הדרך, ותכלית האהבה של האדם את המטרה, על ידי זה בסופו של דבר, זוכה האדם לכך, שכל הדרך, הופכת בעיניו למטרה הסופית של כל המציאות, והאדם זוכה ...

... שהיא כולה שנאה - הכיצד? מהי אהבה של אמת? כי יש כאלו, שהם אנשי אהבה, שהם מחפשים אהבה, ורוצים אהבה וכולי. אבל באמת, הם אנשי שנאה, ואנשי אהבה של שקר. ורק נדמה להם שהם אנשי אהבה, אבל באמת הם אנשי שנאה. כי הם שונאים, את השנאה עצמה. ובכל פעם שהאדם מתאמץ להרגיש טוב, הוא בעצם גורם לעצמו להרגיש רע. ובכל פעם שהאדם מנסה ליצור אהבה, הוא בעצם יוצר שנאה, של הרגשות הרעים, שמהם מנסה לברוח האדם. וכאשר אומרים לאדם, תאהב את עצמך, בעצם אומרים לו, תשנא את עצמך, על זה שאתה לא אוהב את עצמך. וכל הגדרה, היא רעה. וכאשר האדם מנסה להיאחז במשהו, בין אם זו אהבה או שנאה או כל כיו"ב, זה הכל שנאה, גם אם היא מתחזה לאהבה. ואהבה של אמת, שאינה נאחזת בדבר ושאינה שוללת דבר, היא רק על ידי ... זה האדם אוהב באמת, גם את האהבה וגם את השנאה. ולא מדובר על אהבה מוגדרת, דהיינו, על אהבה עם צורה מוגדרת, שבה האדם אוהב יותר צורה אחת, ושבכך בעצם הוא פחות אוהב / שונא צורה אחרת. אלא מדובר על אהבה של אמת, שבה כל הצורות כולן, נמצאות באחדות אחת. אהבה שהיא אפשרית, ...