אליעד: כל דבר בחיים יכול להתפרש כיתרון או כחיסרון.

אם אני מרגיש את קיומי זה גם חיסרון אבל גם יתרון. הקיום שלך הוא גם בסדר וגם לא בסדר.

מה הבסיס של יתרון וחיסרון? זה מושתת על יש ואין.

לחשוב שקיום זה רק רע, זה לא אמת. אם אתה מרגיש כאב יש בזה גם יתרון, ואם אתה מרגיש שמחה, יש בזה גם חיסרון.

כול ישות שקיימת, אם היא לא קיימת אין לה יתרון וחיסרון, אתה יכול להגיד שזה שהיא לא קיימת זה יתרון וזה שהיא לא קיימת זה חיסרון. אבל באופן עקרוני כל ישות שקיימת היא גם חיסרון וגם יתרון.

לדוגמא, הבקבוק הזה, יש לו יתרון שהוא בקבוק, ויש לו חיסרון שהוא לא משהו אחר.

האדם מודע לקיומו של משהו, למשל האוזן שלו, כאשר יש שינוי, המהות היא השינוי.

מה זה כאב והנאה? אלו הם תחושות במערכת העצבים, שאם אתה רוצה אותם זה הנאה ואם אתה לא רוצה, זה כאב.

ונחדד, אם יש לך כאב רציף, אתה גם מאבד תחושה של האוזן, כדי שתרגיש את הכאב באוזן אתה צריך להרגיש תנודות בהרגשה.

אם הכאב הוא חד פעמי או רציף הכאב נעלם, כדי שימשיך הכאב אתה צריך שיהיה שינוי בכאב.

לכן באנלוגיה לזוגיות, אם הכל טוב יש בעיה ואם הכל רע יש בעיה, ולכן צריך לשנות כי אחרת זה לא מעניין.

אם תצליח בראש שלך להסתכל על כל האירועים, על היתרונות והחסרונות שלהם, זה יביא אותך לחוויה של אחדות. אם תוכל לראות בכל המאורעות שקרו לך עד היום, את כל היתרונות והחסרונות, ואת כל מה שיכול לקרות לך, גם את היתרונות והחסרונות, אז ממילא תחווה את זה כארוע אחד, ולא כחוויה מוגדרת.

למה אתה חושב שאתה קיים? כי יש תנודתיות בינך לבין משהו אחד, התנודתיות היא שיוצרת את חווית האני. התנודתיות בין אני לבין לא אני יוצרת תחושת אני.

שאלה: אני רוצה לא לחוות כלום.

אליעד: כדי להגיע לזה אתה צריך ליצור השתוות של חוויות. למשל אתה חווה הנאה וכאב, וכדי ליצור השתוות אתה צריך לחוות בו זמנית את שתי החוויות המנוגדות.

אם אתה רוצה לאכול ולא רוצה לאכול באותה מידה, האם זה משנה לך אם אתה אוכל או לא? אתה לא חווה כלום.

כדי להגיע למצב שאתה לא חווה כלום, אתה צריך לחוות שתי חוויות מנוגדות בו זמנית. ואז ממילא לא יהיה לך אכפת.

בפרקטיקה, כל דבר שאתה חווה, אם תכריח את עצמך למצוא את היתרונות שלו ותכריח את עצמך למצוא את החסרונות שלו, עד שיהיה שווה, אתה לא תחווה כלום.

אתה חושב שאתה מתפעל את המערכת, למשל אתה צריך לנעול נעליים ואתה לא רוצה, ובכל זאת אתה תנעל נעליים, רק שמי שאתה חושב שאתה, לא ידע על ההוא שנועל נעליים, גם זה יכול להיות.

יתכן שהגוף הזה בכל מקרה צריך לנעול את הנעליים, הנעליים לא קשורות אליך, במקרה אתה רואה את הנעליים, במקרה אתה חושב שזה אתה, ואז אתה אומר, רגע, למה אני נועל נעליים? אבל מי אמר שאתה בכלל נועל נעליים, מה זה קשור אליך בכלל?

שאלה: אני מבין שכדי לחוות טוב ולהיות מודע אליו אני גם צריך לחוות רע, ואני לא רוצה להרגיש רע.

אליעד: האם אתה מבין שמבלי שתרגיש רע לא תוכל להרגיש טוב? מבלי שתהיה רעב, איך תהנה מהאוכל? האם אתה סגור על זה?

אתה מבין גם שבלי להיות שבע, אתה לא יכול להרגיש רעב? אם אף פעם לא היית שבע, אז איך תדע שאתה רעב? אתה לא יכול להרגיש יותר רע, ממה שפעם הרגשת טוב. אם אתה לא יכול לדמיין את הטוב, איך תוכל להרגיש רע הפוך?

האדם נהנה מעצם המילוי של הרצון, מילוי הרצון יוצר את ההנאה. ומילוי זה ביחס לחיסרון, כאשר אתה זוכר שהיה חסר לך, ועכשיו יש "יש" אז אתה נהנה.

ההנאה לא נובעת מעצם ההתאמה בין הרצון שלך למציאות, אלא נובעת מזה שיש התאמה + שיש זיכרון של חוסר התאמה.

כדי להגיד שאני רוצה משהו, זה רק אם זה היה חסר לי מקודם. אם לא היה חסר לי, איך אני יכול לרצות אותו?

כול רצון מבטא חיסרון כל שהוא, אבל גם מבטא יתרון, כי אתה יכול לדמיין את הטוב כאשר תקבל את הדבר.

שאלה: אני סובל בגלל שאין לי הרבה כסף בבנק.

אליעד: הכל זה כרצונך, האם אתה לא רוצה לסבול בגלל שאין לך כסף בבנק? כי אם אתה לא רוצה לסבול מכך, אז עכשיו היית הולך לעבוד או מתאבד, אבל בגלל שאתה רוצה לסבול אתה ממשיך להיות קיים.

אם הייתה לך מחשבה שאתה לא יכול לחיות בלי בחורה מסויימת, אז לא היית יכול להיות קיים.

כול מה שאתה מרגיש וקורה לך, זה הכל כרצונך.

אם אתה לא רוצה משהו בלב שלם, אז אם המחשבה שאתה לא רוצה קופצת, אז אתה מושמד, מרוב שאתה לא יכול לשאת את הכאב הנפשי. אז אם אתה מדבר פה איתנו אז אתה לא סובל כל כך מזה שאין לך כסף בבנק. ואם אתה לא סובל מזה מספיק, סימן שאתה רוצה את זה. זה שאין לך כסף, נותן לך גם יתרונות, כמו, נותן לך עניין, נותן לך משמעות, נותן לך סיבות לפגוש את אבא שלך, נותן לך כל מיני דברים.

והאמת היא שאתה גם מרגיש מזה רע, כי יש בזה חסרונות, אבל זה לא שאתה לא רוצה את זה בשום פנים ואופן, כי יש בזה גם יתרונות.

שאלה: זה מפריע לי כי אני צריך לחשוב על הבנק.

אליעד: אבל זה תמיד ככה בכל מקרה, אתה לא יכול להיות בראש שקט לגמרי, אין אופציה כזאת. אם תחשוב על זה שתמיד קורה את מה שאתה רוצה, אז אתה תהיה מרוצה.

אני טוען שאתה לא סובל מכך שאין לך כסף בבנק מעבר לזה שאתה לא רוצה בזה.

האם אתה רוצה לא לסבול מכך שאין לך כסף בבנק? יש פתרון פשוט.

מה טוב בכך שאין לך כסף בבנק?

אתה יכול לדמיין מה טוב בכך שאין לך כסף בבנק?

מה שאתה צריך לעשות כדי לא לסבול מכך שאין לך כסף בבנק, אתה צריך לקחת נייר ולרשום את כל הדברים הטובים שאתה חושב שקרו / קורים / ויקרו לך בגלל שאין לך כסף בבנק, לעבור אחד אחד ולהפסיק לרצות אותם. אם אתה תפסיק לרצות את הדברים הטובים שאתה חושב שנובעים מכך שאין לך כסף בבנק, זה פשוט יגרום לך לשנוא את זה שאין לך כסף בבנק, בשנאה כל כך גדולה, עד כדי כך שזה לא יציק לך יותר, כי או שזה לא יהיה קיים או שאתה לא תהיה קיים.

אם משהו עושה לך טוב, ואתה תנטרל את כל הדברים שזה עושה לך טוב, אז לא ישנה לך. ואם משהו עושה לך רע, ואתה תנטרל את כל הסיבות הרעות, זה לא ישנה לך. כך שאם תקח את כל הדברים הטובים והרעים שזה שאין לך כסף בבנק ותנטרל אותם תגיע ללא משנה.

אך אני הצעתי לו מקודם שיקח את כל הדברים שטובים לו בגלל שאין לו כסף בבנק, ורק את הטובים שינטרל, ואז לא ישאר אפילו דבר טוב אחד מזה שאין לך כסף בבנק, ואז נראה שתרגיש יותר רע אבל זה לא כך. כי כאשר תרגיש 100% רע מזה שאין לך כסף בבנק מה שיקרה זה, או שיהיה לך כסף בבנק או שלא תהיה קיים, או שהמציאות שלא טובה לך לא תהיה קיימת עבורך. גם אם תשמיד את הטוב בסוף לא תהיה לך בעיה.

קשה לכם להבין זאת, כי אף פעם לא חוויתם את החוויה הזאת. אני חוויתי זאת ולכן אני מדבר מניסיון אישי. אם זה רק רע, אתה לא יודע שזה רע.

למשל הורים שחטפו להם את הילד והם סובלים, אני טוען שהם נהנים מזה שחטפו להם את הילד ולכן הם סובלים מזה שחטפו להם את הילד. כי אם היו רק סובלים מזה או שהם היו מתאבדים או שהילד היה חוזר.

שאלה: לדוגמא רע לי כי אבדתי פעם ארנק.

אליעד: אני טוען שאתה סובל מזה, רק בגלל שהמחשבה שאבדת ארנק עושה לך טוב.

שאלה: נכון יש נקודות טובות, אבל בסיכום הכללי הרע יותר גדול מהטוב.

אליעד: נכון, בגלל זה אתה חווה את זה כרע.

אם זה היה הפוך היית קורה לזה טוב.

אני לא מתכחש לזה שיש רע, אני רק אומר שאתה לא מרגיש רע מעבר למה שאתה רוצה אותו, שזה אומר שאתה לא יכול להרגיש רע ממשהו, יותר ממה שאתה רוצה להרגיש ממנו רע.

למשל, אם צובטים אותך, אתה יכול להרגיש הרבה מאוד רע, אך לא יותר ממה שאתה רוצה. אז תשאל, למה שאני ארצה להרגיש רע מהדבר? בגלל שהדבר הזה גורם לך ליתרונות. ואם היה גורם לך לפחות יתרונות, אז פחות היית רוצה להרגיש ממנו רע, ואז היית מרגיש ממנו פחות רע.

וזה אומר שאם יש משהו שגורם לך להרגיש ממש רע, אז בתת מודע שלך אתה עדיין רוצה את המצב הזה. למה? כי בתת מודע המצב הזה נותן לך המון דברים טובים.

אז תשאל, אם זה נותן לי הרבה דברים טובים, אז למה רע לי? כי אתה משכיח את זה מעצמך כדי להרגיש רע ולהשיג את הדברים הטובים.

זה סוג של מניפולציה שהמוח עושה.

אתה בעיקרון רוצה שילך לך לאיבוד הארנק, למה? כי יש הרבה סיבות טובות שאם תשב ותחקור אז תגלה אותם. אם היית מודע אליהם אז כבר לא היית מרגיש רע, אבל אתה רוצה להרגיש רע.

בא נשאל, מה טוב בכך שהארנק יאבד לך? מה שטוב בזה שזה יגרום לך לשנוא את החיים, ומה זה טוב? ככול שתשנא יותר את החיים, ככה את תפחד פחות למות.

כך שבתת מודע שלך אתה אומר הלוואי וישדדו אותי, ואז זה יגרום לי לשנוא את החיים, ואז אני פחות אפחד למות, ויש עוד הרבה דברים טובים מזה ששודדים אותך, כמו שתעלם ותהפך להיות אלוהים וכו'.

אם היית זוכר את זה באופן מודע, אז כבר לא היה לך רע מזה ששודדים אותך, ואם כבר לא רע לך מזה, אז איך יהיה לך טוב מזה?

גם אם שודדים אותך, אז זה נותן לך מוטיבציה לעבוד, כי לכסף יש יותר משמעות עבורך.

אבל אתה מדחיק את זה כדי שתוכל להרגיש מזה רע, כי אם תרצה את זה, אז זה בכלל לא יהיה יותר מעניין.

אתה רוצה שהדבר יקרה, ואתה משכיח מעצמך שאתה רוצה אותו, כי אם תזכור שאתה רצית אותו, אז לא תוכל לחוות אותו כפי שרצית לחוות אותו.

השורה תחתונה, אם תתבונן עמוק עמוק לתוך כל הדברים הרעים שקורים, אתה תראה, שאתה אף פעם לא מרגיש רע ממשהו מעבר לכמות שאתה רוצה שהוא יהיה קיים.

כדי להרגיש רע מזה שאין לך כסף, אתה צריך לדעת שאין לך כסף, ואתה יודע שאין לך כסף, רק לפי כמה שאתה רוצה לדעת זאת.

בתת מודע שלך אתה כל כך אוהב את זה שאין לך כסף, ואתה כל הזמן חושב על זה, ובגלל שאתה גם לא רוצה את זה, אז אתה מרגיש מזה רע.

כדי ליהנות מהרע, אתה צריך להשכיח מעצמך שאתה רצית אותו. ואז אתה סובל, כי אתה שוכח שרצית אותו.

שאלה: יש כאן דברים סותרים.

אליעד: נכון, בהתחלה אמרתי, שככול שהוא יוריד את הדברים הטובים מזה שאין לו כסף, אז הוא ירגיש יותר רע. ואחר אמרתי, שאם תוריד את הסיבות, אז ממילא פחות תחשוב על זה שאין לך כסף, ואז יהיה לך פחות רע, כי תחשוב על זה פחות.

אם רע לך עכשיו, תבדוק מה טוב בזה שרע לי, ואם תהיה מוכן לוותר על הטוב שנובע לך מהרע, אז לא יהיה לך יותר רע. אני לא אומר שתוותר עליו, אלא תכיר בכך שאתה רוצה אותו.

למשל חותכים לך את הרגל, ולמה אתה סובל? כי אתה מזדהה עם הגוף, ולמה אתה מזדהה עם הגוף? בגלל הדברים הטובים שההזדהות גורמת לך, כמו שיש לך הנאה מהגוף, למשל מאוכל.

הסיבה שאת מזדהה עם הגוף זה מכמה סיבות, ההזדהות עם הגוף גורמת לך הנאה כל שהיא, ההזדהות עם הגוף גורמת לך להרגיש טוב מהזכרונות הטובים שהיו לך, וגם את מסוגלת לדמיין שיקרו דברים טובים לגוף, וזה גורם לך להנאה, כי את מזדהה עם הגוף.

אם את רוצה להפסיק להזדהות עם הגוף, את צריכה לבטל את כל ההנאות שקרו / קורים / ויקרו לגוף.

שאלה: איך אני מבטלת את ההזדהות עם הגוף?

אליעד: תקחי נייר ותרשמי את כל הדברים שגורמים לך להזדהות עם הגוף וזה יגרום לך לשנוא את הדברים הטובים.

המטרה שתביני שבכל רגע נתון את יכולה להפסיק את הסבל שלך מכך שהגוף כואב, איך? על ידי שתוותרי על כל תחושות ההנאה שנובעות מההזדהות שלך עם הגוף.

מה שאני מסביר הוא, שהמוח עושה המון פעולות באותה שנייה, הוא גם רוצה וגם לא רוצה, יש לו שיקולים בעד וגם שיקולים נגד, והוא גם מעוניין וגם לא מעוניין, והוא רוצה את הדבר וגם גורם לעצמו לחשוב שהוא לא רוצה אותו, הרבה סיפורים קורים בתוך המחשבה התמימה שאומרת, רע לי או טוב לי.

אם למשל האדם ישנא בתכלית השנאה את זה שאין לו כסף, או שהאדם יאהב בתכלית האהבה שיש לו כסף, אז מה שיקרה שאם המציאות תחליט שלא יהיה לו כסף, אז באותה שנייה הוא לא יהיה קיים, כי אם זה תכלית השנאה, אז אתה מוכן לוותר על קיומך אם קורה הדבר הזה.

אז יש שתי ברירות, או שהמציאות תתן לך כסף, או שתעלים את עצמך. המציאות לא יכולה להכריח אותך להיות קיים, אתה תרגיש כל כך רע שכול היתרונות בקיום שלך יתבטלו ואז לא תאמין יותר לקיום שלך, כי יש בו רק חסרונות בעיניך.

וגם ההפך נכון, לשנוא משהו בתכלית השנאה זה לאהוב את ההיפוך שלו בתכלית האהבה, ואם אתה אוהב את המחשבה שאומרת שיש לי כסף בתכלית האהבה, זה גורם לך להתאחד עם המחשבה הזאת, עד כדי כך שאתה לא יכול לחשוב על ההפך שלה.

כי אם אתה יכול לחשוב על זה שאין לך כסף, זה אומר שאתה לא מספיק אוהב את הכסף. אם היית אוהב אותו באמת לא היית יכול לדמיין שאין לך כסף.

למשל כואבת לך הרגל, אם היית כל כך אוהב את הרגל שלך, אז היית חושב כל הזמן כמה טוב שיש לך רגל, ואז לא היית יכול לחוש כאב, כי לא היה מקום למחשבה הזאת.

אבל אתה לא כל כך אוהב את זה שטוב לך, אתה גם לא רוצה את זה, ואם אתה לא רוצה את זה, אז יש מקום למחשבה של הכאב ברגל להכנס.

שאלה: מהי התאבדות?

אליעד: זה אותו דבר, וגם לא אותו דבר, למה? כי אדם שמתאבד למשל בגלל שאין לו כסף, הוא לא מתאבד בגלל שהוא שונא את זה שאין לו כסף, כי אם הוא באמת היה שונא את זה שאין לו כסף, הוא לא היה מוכן למות עם המחשבה שאומרת שאין לו כסף. הוא היה הולך ועובד העיקר שהיה לו כסף.

הוא פשוט התאבד בגלל שלא רצה את הקונפליקט שאומר שהוא גם רוצה וגם לא רוצה.

שאלה: אז הוא שנא את הקונפליקט.

אליעד: אבל זה לא כך. החוק אומר, שאם אתה שונא...