... חוסר
השכנוע של ברק אובמה, העימות של ברק אובמה מול מיט רומני, ברק אובמה נגד מיט רומני, חוסר ההשפעה של ברק אובמה, סודות
השכנוע וההשפעה של אובמה,
איך לנצח בויכוחים?
איך להשפיע על אנשים? רטוריקה / דיבייטינג /
NLP /
לתכנת את התת מודע / תכנות
התת מודע / אסטרטגיות
שכנוע ועוד... וכאן אנתח חלקים ונקודות להתבוננות, בקרב הויכוח הראשון שהתרחש בין נשיא ארצות הברית ברק אובמה, לבין המועמד לנשיאות, מיט רומני. ... של הדיבייט הראשון שלו מול ברק אובמה, בגלל צורת הניסוח הלקויה והשגויה של ברק אובמה. ואחשוף, את סודות חוסר
השכנוע של ברק אובמה, ואת סודות חוסר ההשפעה של ברק אובמה. ואתן דוגמאות, כיצד ברק אובמה התנסח, וכיצד הוא היה אמור להתנסח. ואתן המון טכניקות
איך לנצח בדיבייטינג
ואיך לנצח בויכוחים ועוד... ולפני שאתחיל לנתח את המסרים המילוליים של שני המועמדים, אתן נקודה להתבוננות על צורת ההתנהגות הויזואלית של ... היריב שלו, זה סוג של כניעה. וכן, כמובן שאפשר לומר שזה בכלל משדר סוג של עוצמה וכיו"ב, שכאילו ברק אובמה לא
מפחד ממיט רומני וכיו"ב, אבל בסופו של דבר, ברמה הויזואלית, ברק אובמה היה צריך להמתין קצת יותר אחרי שהוא סיים את הנאום, והוא היה צריך ... כאילו מיט רומני בא ללחוץ לו את היד, ולא כמו שזה נראה כרגע. ולמרות שאולי העניין הזה נראה כשולי וכקטן, אבל
בתת המודע של הצופים בויכוח שלהם, הדבר הזה מעביר מסר משמעותי. וכמובן שההסבר הנ"ל נותן משמעות נוספת, לכך שלפני הויכוח שלהם, ברק אובמה עמד בערך ... "כולנו יודעים שעדיין יש לנו הרבה עבודה לעשות" ושם נקודה בסוף המשפט הזה, זה בעצם אוטומטית גורם לשומע לשאול
את עצמו, האם אכן זאת האמת? האמת באמת יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות? והאם המילה לנו שכוללת בתוכה את ברק אובמה עצמו, האם היא אכן האמת, שלברק ... הוא מטיל ספק במה שהוא שמע, שזה לא בהכרח רצוי כאן. ולכן, ברק אובמה היה יכול לנסח את המשפט שלו בצורה יותר
משכנעת, בצורה שבה המשפט הראשון שלו, היה בעצם החלק הראשון של המשפט הבא שלו. ז"א במקום לומר "אבל כולנו יודעים שעדיין יש לנו הרבה עבודה ... כאן הלילה, היא לא איפה היינו, אלא להיכן אנחנו הולכים", שגם הוא כמובן טעות של ניסוח. ולמה? כי אם אתה לא
רוצה שישאלו אותך משהו, אז אל תזכיר אותו בעצמך. והיה נכון יותר לומר משפט כגון "ולכן, השאלה היחידה שכולנו צריכים לשאול כאן הלילה, היא להיכן אנחנו הולכים..." ואם הוא
רוצה, הוא יכול להוסיף גם "ולא שום שאלה אחרת" וכיו"ב. אבל בכל מקרה, לומר משפט שאומר "השאלה כאן הלילה, היא לא איפה היינו, אלא להיכן אנחנו הולכים", זאת כמובן טעות, שבה אתה מזכיר את נקודת התורפה שלך ואת מה שאתה לא
רוצה שישאלו אותך. ואוטומטית, ברגע שאתה אומר למישהו, השאלה כאן היא לא X, אוטומטית המוח של השומע שואל
את עצמו, אולי השאלה כאן היא דווקא X? ולמה הוא לא
רוצה שנשאל על X? ועוד אוסיף ואומר, שגם הניסוח של "השאלה כאן הלילה, היא", גם הוא חלש מידי. כי במקום לדבר על השאלה בגוף שלישי, היה אפשר ... I'm looking forward to having that debate.) וכפי שכבר הסברתי כמה פעמים, כאשר אתה מתווכח עם מישהו, אז אם
ברצונך לנצח אותו בויכוח כדי לקבל בתמורה לדוגמא את משרת נשיא ארצות הברית, במקרה כזה עליך להיות כמה שפחות רכרוכי ולגלות כמה שפחות חמלה ורצוי כמה שיותר אכזריות
שנאה ותיעוב, כלפי הדעה של האדם השני שמולך. וכן, הניסוח כאן הוא אולי נשמע קיצוני, וצריך לדעת
איך לגרום לשומעים שלך,
לשנוא ולתעב את הדעות של האדם השני, בצורה מתוחכמת שתיראה כאילו אתה בכלל עדין איתו, וכאילו אתה הכי מנומס בעולם, ואעפ"כ לגרום להם לבוז לתעב
ולשנוא את הדעה של האדם השני. זה כמובן, בהנחה שאתה באמת
רוצה לנצח בויכוח, ולא רק להיראות כמו חיית מחמד שמחכה לרגע שבו יטרפו אותה. ובכל מקרה הרעיון הוא, שבשעת ויכוח, אסור לך בשום פנים ואופן לגלות סבלנות / סובלנות / לתת לגיטימציה כלפי הדעה של האדם השני. וכמובן שכנ"ל צריך לדעת
איך לעשות את זה בצורה מתוחכמת, שלא תיצור אפקט הפוך על השומעים. אבל בכל מקרה, אתן כאן דוגמאות להיכן ברק אובמה התנסח בצורה מתרפסת, שנותנת ... המבט האחרת" של ברק אובמה עצמו. וכמובן, שניסוח טוב יותר היה ברוח של "מיט רומני טועה וחושב ש... ואני לא
רוצה שניכנס לבוץ שהטעות שלו כבר הכניסה אותנו בעבר. ואני אומר לכם ש...". או לדוגמא "למושל רומני יש מחשבה שגויה / טעות / דרך לא נכונה ... שלו], טועה ואומר לכם ש...". ולהשתדל להימנע כמה שיותר מלהזכיר את השם של מיט רומני. כי לא מזכירים שם של אדם
שנוא ומתועב שבא לך להקיא בכל פעם שאתה זוכר את השם שלו. ולא שאני אליעד כהן הכותב חושב שאחד מהם טוב יותר מהשני, אלא אני מדבר ברמה העקרונית, ...