שאלה: איך מבינים משמעות של משהו?

אליעד: כל מה שאגיד לך, אתה עדיין תבין את זה, אז מה זה נתן?

למשל אתה שואל אותי, איך אני מבין שיש פה קיר? אני אסביר לך, ואז תשאל, איך אני אבין את מה שהסברת לי? תכנס ללופ, לא תוכל לסיים אף פעם.

כול אסבר שאסביר לך הוא בתוך מנגנון ההבנה עצמו, וכאשר אתן לך אסבר למשל, איך אתה מבין שיש פה שולחן? ואז אתה תשאל, איך אני מבין את ההסבר שלך?

אתה צריך להבין מה אתה רוצה להבין.

אם אתה אומר שהבנה לא מספקת אותך, ואתה רוצה להבין, איך אני מבין את הדבר?

זה שאתה מבין שיש פה שולחן לא מספק אותך, אתה רוצה לדעת איך הבנתי שיש פה שולחן? ואפילו שאתן לך הסבר, לא יספק אותך ההסבר שלי, אתה תרצה לדעת איך הבנת את ההסבר שלי.

מה אתה רוצה בסוף?

שאלה: אני רוצה להבין הכל.

אליעד: אתה צריך להבין קודם כל מה היא הבנה. הבנה זה שאתה חווה דברים מסויימים כשונים מדברים אחרים, ואז אתה קורא לחוויה הבנה. אז תשאל, איך אני חווה דברים? אז אנחנו שוב פעם בלופ, כל מה שאסביר לך, אסביר זאת במילה אחרת, ותמיד תהיה לך שאלה על זה.

אני משתמש במושגים שאתה לא מבין, כדי להסביר לך מושגים אחרים שאתה לא מבין.

האם אתה מבין מה הבעיה? אתה שאלת שאלה, וכדי לתת לך תשובה אני צריך להשתמש במושגים שאתה מבין אותם, אם זה שאתה מבין משהו לא מספק אותך, אז אתה גם לא תבין את מושגי היסוד שאיתם אני יענה לשאלה שלך.

כול מה שאני אסביר לך לא יספק אותך כי זה לא במאה אחוז.

שאלה: אז מה אתה מציע?

אליעד: אם היית מבין את מה שאמרתי וחווה את זה, אתה היית בעצם מגיע ללא יודע כלום. כי אז אתה רואה שאתה בעצם לא מבין שום דבר.

שאלה: אני מבין זאת.

אליעד: האם כל הבנה שעוברת לך בראש, אתה רואה שמאחוריה אין שום מחוייב?

מה שאמרתי עכשיו זה בעצם התשובה לשאלה. כי אם אתה מבין, שעל כל הבנה שאני אתן לך, תהיה לך עוד שאלה, אז במכה אחת כל מה שאתה מבין נעלם לך, כי אתה רואה שמאחורה אין שום דבר שאתה יכול להיות בטוח בו.

מה ההבנה הבסיסית ביותר שיש? שאני מבין שיש ואין. אז השאלה היא, איך יש ואין? וכל הסבר שאני אתן הוא בתוך היש והאין, ולכן אם הבנת את זה באמת, המשמעות של זה, שזה אומר שמאחורי היש והאין אין כלום.

מאחורי כל ההבנות שלנו, אין משהו שאפשר להיות בטוח בו במאה אחוז. אין שום דבר שאני יכול להבין אותו בפני עצמו, אין משהו שאני באמת מבין אותו.

ואם אין משהו שאני באמת מבין אותו, אז מה אני באמת מבין? כלום, ואז סיימת.

אני אומר שכעיקרון, כל דבר בעולם אם תבין אותו יותר, הוא יוביל אותך לסוף. ולא משנה מה. אם אתה שואל שאלה כל שהיא, כמו איך אני מבין שזה שולחן? ואני נתתי לך הבנה כל שהיא לשאלה שלך, ככול שתבין את ההבנה יותר לעומק, כך השאלה עצמה תעלם. כי להבין את השאלה עצמה, להבין את המגבלות של התשובה, זה עצמו הפיתרון הכללי.

כול מחשבה שיש לך בראש, אם אתה מנסה להבין מה יש מאחוריה, ותנסה להבין אותה במאה אחוז, בסוף אתה לא תדע כלום.

אם תקח שולחן, ותשאל, מה זה אומר עבורי שולחן? ותרצה במאה אחוז להבין מה זה שולחן, בסוף לא תדע כלום, ולא תהיה לך שאלה. השאלה מהו שולחן תעלם כי הנחת היסוד הראשונה היא שיש הבדל בין יש לאין, וכשתשאל, האם אני בטוח שיש הבדל בין יש לאין? וגם בזה אני לא בטוח, ובשנייה שלא תהיה בטוח שיש הבדל בין יש לאין, אז אתה לא יכול להמשיך לשאול שאלות.

ברגע שאתה לא בטוח שיש הבדל בין יש לאין, נכבה המנגנון ואתה לא יכול לשאול כלום.

השאלה היא, כמה אתה מתעקש להבין את מה שאתה כבר מבין.

שאלה: אבל כמה שהוא יתעקש, הוא יבין שהוא לא מבין.

אליעד: לא, ככול שהוא יתעקש יותר, ככה הוא יגלה רבדים יותר נמוכים של התודעה שלו, ואז אם הוא ימשיך לשאול, למה זה ככה? בסוף הוא יגיע ללמה הראשון, וכשהוא יתן היפוך על הראשון, הוא לא ישאל יותר שאלות.

למשל כשאתה רואה שולחן, אתה למשל מבדיל בין דומם לאדם, חלק מההפרדה של השולחן נשענת על...