... האדם, מהו טבע האדם? האם האדם טוב מטבעו? האם האדם רע מטבעו? האם האדם הוא טוב מיסודו? האם האדם הוא רע מיסודו? מהו טבעו של האדם? האם יצר לב האדם רע מנעוריו? האם טבע האדם טוב מיסודו? האם טבע האדם רע מיסודו? אופי האדם הרצאה על טבע האדם, מהו טבע האדם? האם האדם טוב מטבעו? האם האדם רע מטבעו? האם האדם הוא טוב מיסודו? האם האדם הוא רע מיסודו? מהו טבעו של האדם? האם יצר לב האדם רע מנעוריו? האם טבע האדם טוב מיסודו? האם טבע האדם רע מיסודו? אופי האדם ועוד האם יצר לב האדם טוב מנעוריו? האם האדם הוא יצור טוב מטבעו? האם האדם הוא יצור רע מטבעו? האם האדם הוא טוב או רע? האם טבע האדם הוא טוב או רע? האם בני אדם הם טובים? האם בני אדם הם רעים? מה תינוק רוצה? תודעה של תינוק, שכל של תינוק, טוב ורע אצל תינוק, תפישת המציאות של תינוק, האם אלוהים ...

... הסביבה על האדם, להתרחק מאנשים רעים, סביבה חברתית, השפעה סביבתית, השפעת הסביבה על תכונות האדם, אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה, האם להתרחק מאנשים שליליים? השתקפות עצמית, השפעת הסביבה על התנהגות האדם הרצאה על השפעת הסביבה על האדם, להתרחק מאנשים רעים, סביבה חברתית, השפעה סביבתית, השפעת הסביבה על תכונות האדם, אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה, האם להתרחק מאנשים שליליים? השתקפות עצמית, השפעת הסביבה על התנהגות האדם ועוד חברים רעים, חברים טובים, סביבה תומכת, חברים רעילים, אנשים שואבים אנרגיה, אנשים רעילים, סביבה ...

... לבריאות הנפש, מומחה לנפש האדם, איך לבחון מומחה לנפש האדם? האם אתה מומחה לנפש האדם? שקרים של גורואים, שקרים של מורים רוחניים, שקרים של מנטורים, טיפול נפשי, טיפול רוחני, איך לבחור מטפל? איך לבחור יועץ? מבחן של מורה רוחני הרצאה על מומחה לבריאות הנפש, מומחה לנפש האדם, איך לבחון מומחה לנפש האדם? האם אתה מומחה לנפש האדם? שקרים של גורואים, שקרים של מורים רוחניים, שקרים של מנטורים, טיפול נפשי, טיפול רוחני, איך לבחור מטפל? איך לבחור יועץ? מבחן של מורה רוחני ועוד מומחה ... באוטיזם, מומחה לטיפול בנפש האדם, מומחה לטיפול בהפרעות אישיות קשות, מומחה לטיפול במחלות נפש נדירות ...

... / שם האדם - מהי משמעות שם האדם? והאם נומרולוגיה נכונה? נומרולוגיה. שם האדם הוא אחד מהבגדים שלו. משמעותו של שם האדם, זהה לחלוטין למשמעות של הבגדים של האדם. המשמעות של הבגדים של האדם היא כמובן המשמעות שהאדם נותן לבגדים שלו, אך לא יותר מכך. האדם הוא אינו הבגדים שלו כך שהאדם הוא גם אינו שמו. יחד עם זאת, כאשר האדם מזדהה עם הבגדים שלו / עם השם שלו, דהיינו, כאשר האדם חושב שאכן השם שלו זה הוא, במקרה כזה האדם עצמו נותן כוח לשם שלו להשפיע עליו. אך הכוח אינו מגיע מהשם עצמו או מחישוב נומרולוגי כלשהו, אלא אך ורק מהצד של האמונה של האדם עצמו. השם של האדם משפיע על האופי שלו, בדיוק כמו שהבגדים של האדם משפיעים על האופי שלו. אדם שחושב שכאשר הוא לובש חולצה בצבע ... מה יעשה אדם שאיבד את זכרונו ואינו זוכר את שמו? מנין מושפע האופי שלו? מה יעשה אדם שחי לבד במדבר ללא שם כלשהו? מה יהיה האופי שלו? המהות של האדם, דהיינו, האדם עצמו, זאת התודעה שלו. לתודעה עצמה אין שם (הגוף = הבגד של התודעה). השם של האדם מתייחס לגוף שלו. השם של האדם ניתן לו כאמצעי זיהוי חברתי בלבד. כדי שיהיה ניתן להבדיל בין ... בכל שפה קוראים לשולחן בשם אחר, אך זהו אותו השולחן. הסיבה שקוראים לשולחן שולחן ולא כיסא, היא רק לצורך זיהוי ולצורך תקשורת נוחה בין בני האדם, אך השם של השולחן חסר כל משמעות. לסיכום: שם האדם הוא אינו המהות של האדם עצמו. לשם האדם יש משמעות בדיוק כמו לבגד שלו. לנומרולוגיה יש משמעות בדיוק כפי כמה שהאדם מייחס לה, לא יותר ולא פחות. נוסיף רק כי כל מה שנכון לגבי ... שונים. כל זמן שראיית העתיד / מזל / גורל קביעת האופי וכיו"ב, מתבצעים בהקשר של צורה חיצונית כלשהי של המציאות, הרי שהכוח היחיד שלהם הוא מה שהאדם מייחס לאותה הדעה בלבד. קוראים בכף היד וקוראים בקפה, מתמקדים בדבר שהקשר בינו לבין האדם הוא בדיוק כמו הקשר שבין פיל ורוד דמיוני שאינו קיים לבין האדם. האדם / גורלו / אושרו / אופיו וכולי, נקבעים על ידי צורת החשיבה שלו בלבד, דהיינו, הצורה שבה התודעה של האדם חווה את המציאות. החיפוש של האדם אחרי מיסטיקנים / נומרולוגים / אסטרולוגים / מתקשרים / בעלי כוחות / מוציאי עין הרע / אמונות טפלות וכיו"ב, נובע מהחיפוש הפנימי של האדם אחרי הפנימיות שלו. כאשר

... של השכן - מדוע האדם מסתכל על הדשא של השכן? הדשא של השכן. מדוע האדם מסתכל על הדשא של השכן? ההסתכלות על הדשא של השכן היא פועל יוצא של זה שהאדם אינו מוצא את הטוב המושלם במה שיש לו. להסתכל על הדשא של השכן = לחשוב על עתיד טוב יותר = לא להבין שהטוב ביותר כבר נמצא אצלך כרגע. הסתכלות על הדשא של השכן = דמיון שהדשא של השכן טוב יותר. מחשבה על עתיד טוב יותר = הסתכלות על הדשא של השכן שהוא האדם עצמו בזמן אחר. נוסטלגיה = התרפקות על זמן אחר בעבר שהיה בו משהו טוב יותר ממה שיש ברגע הזה = הסתכלות על הדשא של השכן שהוא האדם עצמו בזמן עבר מוקדם יותר. אדם שחי טוב באמת, לעולם אינו מתרפק על העבר, מאחר שבכל רגע טוב לו לפחות כמו ברגע הקודם. (במאמר מוסגר: הביטוי נוסטלגיה הוגדר בראשיתו כשם של מחלה המעיד על רצונו של האדם לחזור לתקופה כלשהי בעבר). אם היה האדם מבין את הטוב האמיתי במה שיש לו, הרי שהוא היה חי את הרגע ואת הדשא של עצמו ולא את הדשא של אף אדם אחר. ההסתכלות על הדשא של השכן, רומזת לאדם על חוסר הסיפוק שלו מהמציאות שלו כפי שהיא. התרפקות על העבר / עתיד, גם הם סוג של הסתכלות על הדשא של השכן. חוסר הסיפוק מהמציאות כפי שהיא, נובע מחוסר ההסתכלות של האדם על המציאות דרך העיניים של המציאות עצמה. אם היה האדם מבין את המציאות, את הפנימיות של המציאות, דהיינו, אם היה האדם מבין בשלמות מדוע הדברים כפי שהם, ומה באמת טוב בדברים כפי שהם, הרי שהוא לא היה מרגיש שום חסר, ולא היה חושב שהדשא של השכנים שלו ירוק יותר או פחות ... ועד שלא תישאר לך שום שאלה. אם לא תישאר לך שום שאלה, הרי שהבנת את המציאות, והרי שהבנת מהי התכלית ומה טוב ברגע שלך. כמו כן, להסתכל על הדשא של השכן = תלות רגשית חיצונית. האדם תלוי רגשית במצב חיצוני של המציאות במקום בצורת ההסתכלות שלו על המציאות עצמה. כאשר נקודת החוזק של האדם היא פנימית, אז האדם רואה את הדשא של כל השכנים באותו גוון ירוק. תלות רגשית פנימית = הבנת המציאות = טוב שאינו חושב שיש הבדל מהותי בין הדשא של אחד משל חברו. ...

... עצמית - איך לאהוב את עצמך? למה שהאדם יאהב את עצמו? כפי שכבר ביארתי (כאן), אהבה עצמית אמיתית נובעת מהבנה של האדם את עצמו. אז מדוע בעצם שהאדם יאהב את עצמו? תשובה: כי ככה. בלי סיבה. משום שאין שום סיבה שלא. הסבר: האדם מטבעו אוהב את עצמו. אם לא היה האדם אוהב את עצמו, הרי שהוא לא היה מנסה כל הזמן לעשות את מה שהוא רוצה. האדם כל הזמן מנסה למלא את רצון עצמו, משום שהוא אוהב את עצמו. גם מי שמתאבד, זה רק בגלל שהוא אוהב את עצמו ובגלל שהוא חושב בטעות שהמוות טוב יותר מאשר החיים. גם מי שמלקה את עצמו, הוא עושה את זה רק בגלל שזה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו = אהבה עצמית. כך שהאדם מטבעו אוהב את עצמו. כאשר ילד נולד הוא אוהב את עצמו ללא תנאי. הוא פשוט אוהב את עצמו ללא סיבה. האושר והאהבה העצמית שאינה תלויה בדבר, היא תכונה מולדת (ראה כאן). אלא מה? איך זה נעלם? המאורעות השונים של החיים, גורמים למחשבה של האדם להשתבש ולמצוא סיבות למה לא לאהוב את עצמו באהבה בלתי תלויה. ויש כאן 2 תהליכים שמתרחשים במקביל. 1 - האדם מתרגל לאהוב את עצמו בגלל דברים חיצוניים. 2 - האדם מוצא סיבות למה לא לאהוב את עצמו. 2 הדברים האלו גורמים לאדם לאבד את האהבה העצמית שטבועה בו מטבע מהותו. כדי להגיע אל האהבה העצמית הזאת, צריך פשוט ... לנקודת ההתחלה. לחזור לנקודת ההתחלה = לחשוב בצורה פשוטה כמו ילד קטן שאינו מתוסבך מהחיים. האהבה העצמית שאינה תלויה בדבר כבר מוטמעת באדם עצמו. על האדם רק לחזור אליה. ילד קטן = חוסר רגשות אשמה = אהבה עצמית שאינה תלויה בדבר. ואיך חוזרים לנקודת ההתחלה? תשובה: על ידי התבוננות פנימית של האדם על עצמו, בצורה שכבר ביארתי במקומות אחרים. כאשר האדם מתבונן פנימה על עצמו ויודע על עצמו הכל = מבין את עצמו בשלמות, על ידי זה ההלקאה העצמית נעלמת ובמקומה חוזרת האהבה העצמית שכבר קיימת באדם עצמו מטבע מהותו. כאשר האדם מבין את עצמו = מבין למה הוא רוצה את רצונותיו, למה הוא חושב את מחשבותיו, למה הוא בוחר את בחירותיו, על ידי זה הכעס העצמי נעלם, והאדם פתאום אוהב את עצמו בלי סיבה. אין צורך בסיבה כדי לאהוב את עצמך. לאהוב את עצמך, כי ככה, בלי סיבה, כמו שילד אוהב את עצמו. האדם רק צריך לדעת את האמת הטובה על עצמו. כאשר האדם יודע את האמת הטובה על עצמו = אהבה עצמית אמיתית ואין סופית שאינה תלויה בדבר כלשהו. ונקודה נוספת למחשבה: כל מה שקשור לאהבה עצמית, נכון גם לגבי אהבת ...