וכאן אבאר עוד אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר שיש בכל מה שקשור ל NLP /שכנוע / מניפולציות / מכירות / השפעה וכיו"ב. והעניין הוא, כי בכל משפט שהוא, ולא משנה מה המשמעות של המשפט, בכל משפט שהוא מסתתר תמיד מסר סמוי כלשהו, לגבי ההיתכנות האפשרות והפוטנציאל של הדבר שעליו מדבר המשפט.

כי כל דבר בעולם, יש לו שני מצבים אפשריים. מצב של פוטנציאל ומצב של מימוש פוטנציאל. כי כל דבר שקורה בפועל ושקיים במציאות, הוא קיים במקביל גם ברמת הפוטנציאל של המציאות. וגם מה שלא קיים במציאות בפועל וגם מה שלא קורה במציאות בפועל, גם הוא קיים בתוך הפוטנציאל האין סופי של המציאות.

ובמאמר מוסגר, קיימים דברים שאינם קיימים אפילו לא כפוטנציאל. והם הדברים שקיומם אינו אפשרי מצד הגדרתם, ע"פ חוקי השכל / ההיגיון והלוגיקה. ואת זה ביארתי במקומות אחרים. ובכל מקרה הרעיון הוא, שכל דבר יש לו שני מצבים אפשריים, מצב של קיום כפוטנציאל וכאפשרות ומצב של קיום ממשי בפועל.

ובתוך הקיום הממשי של הדבר בפועל, גם בתוכו יש שתי אפשרויות עבור כל דבר. כי או שהדבר קיים בפועל או שהדבר לא קיים בפועל. אבל בין אם יש את הדבר בפועל ובין אם אין את הדבר בפועל, הרי שכל דבר שקיים או שלא קיים בפועל, הרי שהוא קיים כפוטנציאל אפשרי שהוא יכול לקרות.

וזה בעצם אומר, שבכל משפט כלשהו, בין אם הוא משפט שלילה, כגון לדוגמא "לא יורד עכשיו גשם" ובין אם הוא משפט שאלה, כגון "האם יורד עכשיו גשם" ובין אם הוא משפט חיזוק, כגון לדוגמא "בהחלט יורד עכשיו גשם", הרי שבכל אחד מהמשפטים האלו, בין אם הוא מחזק או מחליש או מטיל ספק ברעיון כלשהו, הרי שבכל מקרה הוא מאפשר את קיומו של הרעיון, כאפשרות בתוך הפוטנציאל האפשרי של המציאות.

שזה בעצם אומר, שלא רק כאשר אתה אומר למישהו "תעשה דבר כלשהו", שבכך בעצם אתה מעביר לו מסר שהדבר אפשרי להיעשות על ידו, אלא שגם כאשר אתה אומר למישהו "אל תעשה דבר כלשהו", הרי שגם בכך אתה מעביר לו מסר, שאפשרי שהוא יעשה את הדבר, ושזה לא מחוייב המציאות, שהוא לא יעשה את הדבר, אלא זה רק אפשרי בלבד.

כי מה שלא יכול לקרות אפילו לא באופן תיאורטי, לא מתייחסים אליו בשום צורה שהיא. ועל דבר שאינו אפשרי בשום צורה שהיא, לא רק שאי אפשר לומר שהוא קורה בפועל, אלא גם אי אפשר לומר שהוא לא קורה. כי על מה שבאמת לא אפשרי שיקרה, אין צורך לומר שהוא לא קורה.

והמסר הוא, שבכל משפט שהוא, כאשר אתה מדבר על משהו, בין אם זה לחיוב, דהיינו, שאתה מדבר על הדבר כעל דבר לגיטימי, ובין אם זה לשלילה, שאתה מדבר על הדבר בצורה של שלילה ושאתה שולל את קיומו של הדבר, ובין אם אתה מדבר בצורה של שאלה, הרי שבכל אחת מהאפשרויות, אתה בעצם מאפשר את קיומו של הדבר. דהיינו, שאתה מסכים ומזדהה עם קיומו של הדבר לפחות כאפשרות אפשרית שצריך להתייחס אליה בצורה כלשהי.

ומכאן בעצם ניתן להבין שתי שיטות שכנוע / שתילת מחשבות / מסרים לתת מודע וכיו"ב. והראשונה היא, שאם ברצונך לגרום לרעיון כלשהו להיות לגיטימי, אז באפשרותך להכניס אותו לתודעה של האדם, גם על ידי זה שתזכיר את אותו הרעיון על דרך השלילה. כמו שאומרים בפוליטיקה, שלא משנה מה אומרים עליך, העיקר שמזכירים אותך. כי את מי שהוא בכלל לא רלוונטי, עליו לא מדברים גם לא לרעה.

והרעיון הוא, שכדי לגרום למישהו להשתכנע ברעיון כלשהו, לשם כך עליך להביא למודעות שלו, את האפשרות לקיומו של הרעיון שאתה רוצה שהוא יחשוב שהרעיון הזה מוכרח להיות נכון. ולפעמים אתה יכול להכניס הביתה ולשים על השולחן רעיון שנראה כלא לגיטימי ולתת לו לגיטימציה, על ידי זה שאתה מזכיר אותו לרעה ומציג אותו כלא לגיטימי.

כי ברגע שאתה צריך לומר על משהו שהוא לא לגיטימי, הרי שבעצם בכך אתה אומר, שהדבר אכן אפשרי, אלא שהוא לא לגיטימי. ובפרט אם אתה מציג את הדבר כדבר לא לגיטימי, ובאופן מדורג אתה גורם לחוסר הלגיטימציה של הדבר, להישמע כחוסר לגיטימציה רק יחסי וסובייקטיבי ולא חוסר לגיטימציה מוחלט ואובייקטיבי.

ובכל מקרה, כאשר אתה מדבר על משהו גם שלא לעשות אותו וגם שהוא דבר רע, הרי שבכך בעצם אתה גורם לו להופיע בתת המודע של השומע, כאפשרות שהיא אפשרית ויכולה לקרות גם בפועל.

ומכאן בעצם אפשר להבין גם את הטכניקה הנוספת. והיא, שאם ברצונך לגרום למישהו לחשוב על דבר אפשרי, שהוא לא אפשרי. דהיינו, אם אתה רוצה לגרום למישהו לא לעשות משהו כלשהו ולא לחשוב על דבר כלשהו ולא לחשוב בצורה כלשהי, במצב כזה עליך לדעת להיזהר, שאם אתה שולל את קיומו של הדבר, הרי שאתה עדיין נותן לגיטימציה לאפשרות של קיומו.

וכאשר אתה מוציא משפט מהפה...