וכאן אבאר את משמעות המילים, של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה.

ומילות הסיבה, הן מילים שמטרתן היא: לציין סיבה / לנמק. כגון המילים: כי, מפני ש..., משום ש..., מאחר ש..., הואיל ו..., שכן..., בשל, בגלל ה..., בעקבות, בזכות ה..., כיוון ש, בגין ה..., לרגל ה..., בעטיו של..., מחמת ה..., מפאת ה..., עקב. שמבטאות קשר של סיבתיות. לדוגמא מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה.

והן יכולות להופיע גם אחרי וגם לפני התוצאה שלהן. כגון לדוגמא שאפשר לומר "מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה". שכאן הסיבה מופיעה לפני התוצאה. ויש גם את האפשרות לומר "עליך לקחת מטריה, בגלל שהיום יורד גשם". שכאן הסיבה מופיעה אחרי התוצאה.

ויש גם מילות תוצאה, שמטרתן היא לציין תוצאה. מילים כגון: כך ש... מכאן ש... מכאן נובע ש..., לכן, על כן, לפיכך, הואיל וכך, כתוצאה מכך, אי לכך, משום כך..., בעקבות זאת, עקב כך, בשל..., מתוך כך, מכיוון שכך. לדוגמא: היום יורד גשם, ועל כן אי אפשר היום ללכת לטייל.

ויש גם מילות מטרה. שמטרתן היא לציין מטרה. כגון המילים: בחיוב: כדי ש..., במטרה ש..., על מנת ש..., לשם ה..., למען ה.., כדי ל..., במטרה ל..., במגמה ל..., על מנת ל..., לשם כך, לתכלית זאת, בשביל ש... / בשלילה: כדי שלא, שלא, פן, שמא. כגון לדוגמא: עליך לקחת מטריה, כדי שלא ירד עליך גשם. או הפוך, כדי שלא ירד עליך גשם, עליך לקחת מטריה.

ובכל מקרה, מי שיתבונן יראה, כי יש כאן משחק של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה, בין רעיונות שונים. דהיינו, שיש שני רעיונות שונים, שביניהם מתקיימת מערכת יחסים של סיבה ותוצאה. ומילות הקישור הנ"ל, מבטאות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים.

ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל מילות הקישור השונות, ניתן לדרג אותן לפי העוצמה שבה הן מבטאות את רמת המחוייבות של התוצאה מתוך הסיבה. דהיינו, עד כמה הסיבה מחייבת ומכריחה את התוצאה להיות כפי מה שהיא. דהיינו, עד כמה התוצאה מחוייבת ומוכרחת להיות נכונה, בגלל אותה הסיבה.

כי יש מילות קישור שמבטאות את זה שיש סיבה, שגורמת לתוצאה. אך התוצאה היא אפשרית ורצויה בלבד, אך לא מחוייבת ומוכרחת. אבל יש צורות ביטוי ומילות קישור שונות, שמבטאות את חוזק הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה. וגורמות לשומע להרגיש, שהתוצאה היא מוכרחת להיות, בגלל אותה הסיבה.

ובנוסף, את כל מילות הקישור של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה, ניתן לדרג אותן גם לפי עד כמה הן מסתירות / מגלות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. כי יש מילים שגורמות לשומע להרגיש שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה. וששני הרעיונות, הם לא באים במקשה אחת כישות אחת שקיימת תמיד, אלא יש כאן קשר של סיבה ותוצאה. לדוגמא: "קח מטריה, יורד עכשיו גשם" או הפוך "יורד עכשיו גשם, קח מטריה". ששני הרעיונות נשמעים כאילו הם רעיון אחד, שקיומו של רעיון אחד, קיים תמיד במקביל לקיומו של הרעיון השני. אבל יש גם "קח מטריה, על מנת של תירטב מהגשם שיורד עכשיו". שהוא מבטא את זה, שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה, ושלא מחוייב שהסיבה והתוצאה חייבות להיות תלויות אחת בשנייה.

ואת כל מילות הקישור, ניתן לדרג גם לפי העוצמה של עד כמה הדובר מעביר מסר שהתוצאה נגזרת ותלויה בקיומה של הסיבה, ועד כמה התוצאה עומדת בפני עצמה, גם בלי קשר לסיבה. כי יש "קח מטריה" שזה עומד בפני עצמו. ויש "קח מטריה, כי יורד גשם". שכאן ה - קח מטריה עומד בפני עצמו + שחקן חיזוק של סיבה שיורד עכשיו גשם. ויש גם, "יורד עכשיו גשם, אז תיקח מטרייה". שזה בעצם אומר שאם לא היה יורד עכשיו גשם, אז לא היית מוכרח לקחת מטרייה. ויש גם "יורד עכשיו גשם, אז כדאי שתיקח מטרייה". שזה בעצם אומר, שלמרות הסיבה, אעפ"כ התוצאה לא מחוייבת ולא מוכרחת.

ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה בהתחלה ורק אח"כ מזכיר את התוצאה. כי הוא לא בטוח בתוצאה ולכן הוא רוצה להציג את הנימוקים שלו כבר בהתחלה. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה רק בסוף, כי הוא מרגיש שהרעיון שלו לא מספיק חזק, ושהוא צריך לחזק אותו, גם אחרי שהוא אמר אותו.

ובעיקרון, לפעמים הסיבות מחזקות את הרעיון, ולפעמים הסיבות מחלישות את הרעיון. כי דבר חזק, הוא דבר שקיים בזכות עצמו גם בלי סיבות. וברגע שאתה מתחיל להוסיף למשהו סיבות, זה בעצם מצד אחד מחזק אותו, וגורם לו להיראות כאילו הוא יותר הכרחי. ולפעמים הסיבות רק מחלישות את הרעיון. כי הן מראות, שהדבר בפני עצמו הוא לא הכרחי, אלא הוא נועד רק כדי לשרת סיבות כלשהן. ולפעמים הסיבות עצמן הן חלשות עבור השומע, והן מחלישות את הרעיון עבור השומע.

ועוד נוסיף ונעמיק: המסר הוא, שכאשר מבטאים רעיון כלשהו, ומשתמשים במילות קישור של סיבתיות, צריך לדעת ולשים לב, היכן הסיבה מוזכרת ביחס לתוצאה. האם לפני או אחרי התוצאה...