וכאן אתן עוד דוגמא למשמעות השונה שיש כאשר משתמשים במילות קישור שונות, שכלפי חוץ נראה שהן מבטאות את אותו הרעיון, למרות שבאמת משמעותן שונה.

ואחד מהסוגים של מילות הקישור, הוא "מילות תוספת" שתפקידן הוא הוספה הפחתה וצירוף. כגון לדוגמא המילים: ו, וכן, גם, נוסף לכך, יתרה מזאת, יתר על כן, זאת ועוד, כמו כן, לא כל שכן, בנוסף..., לא רק... כי אם גם, לרבות ה..., מלבד ה..., חוץ מזה... ואף...

ומי שיתבונן יראה, כי לשימוש במילות התוספת, יש משמעויות שונות.

כגון לדוגמא שיש מילות תוספת שמסתירות את התוספת וכמעט ולא מדגישות אותה. כגון לדוגמא ו' החיבור. לדוגמא: "היום יום מעונן וגשום". שבו מילת התוספת היא ו' החיבור, שהיא מציגה את שני הדברים, כאילו הם היו דבר אחד, והיא לא מדגישה ולא מבליטה יותר מידי את זה שיש כאן תוספת של הדבר הראשון על הדבר השני.

ויש גם את מילת התוספת, שהיא לדוגמא המילה "גם". שהיא מבליטה ומדגישה יותר את התוספת שיש במשפט. כגון לדוגמא, "היום יום מעונן וגם גשום". שכאשר משתמשים במילת התוספת "גם", אז בעצם התוספת מודגשת אצל השומע. ואז ממילא יכול להתעורר אצלו ספק לגבי אמיתות התוספת. כגון: האם באמת היום יום מעונן וגם גשום, או שאולי היום יום מעונן בלבד ולא גם יום גשום. דהיינו, השימוש במילה "גם" מדגיש אצל השומע את זה שיש כאן תוספת של שני רעיונות שונים, שהם קיימים בנפרד, ושהם לא מגיעים כישות אחת של "מעונן וגשום", אלא הם באים בתוספת של אחד עם השני, של "מעונן וגם גשום".

וכמובן שיש עוד מילות תוספת שמדגישות עוד יותר את ההוספה של ישות אחת על הישות השנייה. כגון לדוגמא "היום יום מעונן ובנוסף גשום". שכאן מדגישים עוד יותר את זה שיש כאן תוספת. כי המילה "נוסף" מדגישה לשומע שיש כאן תוספת.

ויש לדוגמא גם את מילת הקישור "זאת ועוד" שגורמת לשומע לעצור ולהתבונן על כל אחת משתי הישויות בפני עצמה. כי יש "מעונן וגשום" ויש גם "מעונן וגם גשום" ולעומת זאת יש "היום יום מעונן. זאת ועוד שהיום גם יום גשום". שהשימוש במילה "זאת" בעצם גורם לשומע להתבונן על הרעיון הראשון בפני עצמו, בנפרד מהרעיון השני.

ויש גם את מילות הקישור " יתרה מזאת" / "יתר על כן", שהן מבטאות תחושה חזקה יותר של תוספת ושל העצמה. כי יתרה ויותר פירושו שיש כאן חיזוק ותוספת חזקה עוד יותר על ההתחלה. ז"א לא מדובר סתם על דבר אחד לצד דבר שני, אלא מדובר על דבר אחד, בתוספת לדבר שני. כאשר הדבר השני, מחזק את הדבר הראשון. דהיינו, המילה "יתרה / יתר" מזכירה את המילה "יותר". שהיא גם מחדדת את התוספת. והיא גם נותנת תחושה של משהו שהוא יותר חזק מאשר הדבר הראשון בפני עצמו. ולמרות שלפעמים התוספת שנמצאת אחרי ה"יותר" היא שוות ערך לרעיון הראשון, אעפ"כ לתחושה של ה"יותר" יש את המשמעות הייחודית שלה.

ויש את מילת הקישור "כמו כן", שמבטאת שיש כאן תוספת של דבר על דבר, עם ערך זהה. דהיינו, זה לא "יתרה על כך" אלא "כמו כן". דהיינו, משהו שהוא שווה ערך לדבר הראשון, משהו שהוא כמו הדבר הראשון. משהו שהוא זהה לדבר הראשון.

ויש גם את מילת הקישור "לא כל שכן" שמבטאת את זה שיש כאן תוספת, של דבר שהוא פחות בערכו מהדבר הראשון. דהיינו, דבר שברור מאליו, ושהוא נכלל בדבר הראשון שכבר הוזכר...