וכאן אבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך להחליש רעיונות / לחזק רעיונות כרצונך החופשי. ואבאר, כיצד באפשרותך לתקוף רעיונות שונים ולהגן על רעיונות שונים, באמצעות משחק של הכללה גורפת ושל בידוד מוחלט של הרעיון שלך. ואבאר, מתי הכללה מחזקת או מחלישה את הרעיון, ומתי דווקא בידוד וצמצום של הרעיון, מחזקת או מחלישה את הרעיון.

והעניין הוא, שאם ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר שקיומו מחוייב ואם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד.

והדרך לגרום לרעיון להישמע כרעיון מחוייב, היא על ידי שמדברים עליו בצורה של הכללה. כגון לדוגמא תמיד קורה כך או אחרת. כאשר המילה תמיד, מחזקת את אמיתות האירוע, ביחס ללפעמים קורה כך או אחרת. או לדוגמא: כולם יודעים שכך או אחרת, שזאת הכללה של ידיעת הרעיון. ביחס ל: יש אנשים / חלק מהאנשים חושבים שכך או אחרת, שזה כמובן מחליש את ההכללה של הרעיון. (וגם המילה יודעים, עברה המרה למילה חושבים).

או לדוגמא בזמן טיפול בהתנגדויות לקוח, שהלקוח יכול לדוגמא לומר "המוצר הזה לא מתאים לי", שזה בעצם דיבור בזמן כולל, שהמוצר לא מתאים לו באופן כללי. ואת המשפט הזה אפשר להפוך ל"מה לא מתאים לך במוצר כרגע?". שזה בעצם אומר, שלא שהמוצר לא מתאים לך באופן כללי, אלא שיש משהו במוצר שלא מתאים לך באופן פרטי. ולא שהמוצר לא מתאים לך באופן כללי, אלא שרק כרגע המוצר לא מתאים לך באופן פרטי, מסיבה ספציפית כלשהי.

דהיינו, אתה לוקח את האמירה של הלקוח שהמוצר לא מתאים לו, ואתה תוחם ומגביל אותה לזמן כלשהו. "למה כרגע אתה חושב כך או אחרת". או לדוגמא שהלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" כעובדה. ואז במקום לומר לו "למה המוצר לא מתאים לך", עליך לומר "למה אתה אומר שהמוצר לא מתאים לך". שגם כך הופכים את האובייקטיבית, לסובייקטיבי ויחסי בלבד.

ולפעמים דווקא מיקוד ולא הכללה של הרעיון, דווקא היא מחזקת את הרעיון. כגון לדוגמא שאתה מדבר על דבר כלשהו בזמן הווה, ולא באופן כללי. דווקא כדי להעצים וכדי לחזק את החוויה של אותו הרעיון. כגון לדוגמא במקום לומר "תמיד קורה כך או אחרת", שאז לפעמים זה נשמע כמו סיפור כלשהו. אז אפשר לחזק את הרעיון, דווקא על ידי זה שתוחמים אותו בזמן כלשהו, שהופך את הסיפור ליותר ממשי. וזה יכול להיות תחימה לזמן הווה, כגון: כרגע קורה כך או אחרת. או תחימה לזמן מוגדר אחר, כגון: אתמול קרה כך או אחרת. שהגדרת הזמן והמקום של האירוע, לפעמים היא הופכת את הרעיון לעוד יותר ממשי, מאשר אם מדברים על הרעיון באופן כללי.

ולפעמים כאשר מישהו מנסה לשלול את מה שאמרת, באפשרותך להגן על עמדתך, על ידי זה שאתה עובר מהכללה, אל בידוד של הרעיון. כי הרבה יותר קל להגן על פירוש סובייקטיבי כאשר הוא מוצג ככזה, מאשר להגן על פירוש סובייקטיבי, כאשר הוא מוצג כרעיון אובייקטיבי.

דהיינו, לפעמים אתה בטעות / בכוונה מציג רעיון כאילו הוא נכון באופן כללי וגורף, ואז מישהו תוקף את נכונות הרעיון שלך כרעיון שהוא נכון באופן גורף וכללי. ואז באפשרותך להגן על הרעיון שלך, על ידי זה שאתה עובר לעמדה שמייצגת רעיון באופן פרטי ולא באופן גורף.

ויותר מזה, אחת מהדרכים לתקוף רעיונות, היא על ידי זה שמקצינים אותם, והופכים אותם לרעיונות שמכלילים ושמדברים באופן כללי. ואז כאשר לוקחים אמירה שנאמרה באופן פרטי, ומציגים אותה כאמירה שנאמרה באופן כללי, אז לפעמים הרבה יותר קל לתקוף את האמירה הזאת, כי באופן כללי היא הופכת להיות אבסורדית וכיו"ב...