ש: חבר ששוקל 120 קילו והתעייף כבר מכל התהליכים האלה של הדיאטות וכו' ועכשיו הגיע לאיזושהי מסקנה שכדאי לו לעשות ניתוח לקיצור קיבה.

אליעד: אוקי.

ש: אני יודעת שזה טיפול בסימפטום ולא בשורש של הבעיה.

אליעד: נניח.

ש: אוקי איך אני יכולה לעזור לו.

אליעד: מי אמר שצריך לטפל בשורש טפל בסימפטום מספיק טוב.

ש: אבל כאילו במה זה יעזור.

אליעד: תראי הרעב נובע משתי סיבות גם נפשית גובה בלהיות רעב וגם פיזית הוא מרגיש רעב, עכשיו ברגע שהוא עושה ניתוח לקיצור קיבה זה גורם לכך שהוא יהיה פחות רעב ברמה הפיזית נפשית הוא ימשיך להיות רעב אבל פיזית הוא יהיה פחות רעב, זאת אומרת זה פתר חצי מהבעיה ברמה העובדתית הוא פחות רעב.

ש: אוקי לאורך זמן זה לא יחזור להיות כאילו כמו שזה עכשיו?

אליעד: קודם כל יש סטטיסטיקות אבל לא יודע איך עושים את זה, התשובה ההגיונית אומרת שכן שזה יכול לחזור אבל זה כאילו להוריד לו חצי מהמאמץ זה כאילו כמו אם היום הוא אוכל גם בכלל שהוא רעב וגם בגלל שהוא מדוכא אז אחר כך הוא ירצה לאכול רק בגלל שהוא מדוכא ולא בגלל שהוא רעב ואז כאילו יהיה לו פחות לחץ לאכול.

ש: אוקי ובכל זאת איך לכוון כן לטפל בשורש או איך אפשר לטפל בשורש של הדבר הזה.

אליעד: באיזה שורש מה את רוצה שיהיה?

ש: שהוא לא יברח למקום הזה של אוכל כל הזמן.

אליעד: אוקי למה הוא בורח לאוכל הוא חושב שהוא בורח לאוכל?

ש: כן הוא יודע.

אליעד: אוקי אז צריך להגיד לו "בוא נעזור לך שיהיה לך יותר טוב" הוא פשוט כנראה איבד תקווה הוא מיואש, הוא אומר "אין מצב הייתה לי ילדות קשה אמא שלי מתה אבא שלי עוד לא מת" כל מיני סיפורים כאלה ואז הוא מדוכא וגם הוא לא מאמין בעצמו הוא ניסה סיפורים, צריך להגיד לו "תקשיב החיים מאוד קשים אתה לא יודע כמה הם קשים חכה כמה רע יהיה לך עכשיו יש לך אופציה לבוא לנסות עוד פעם".

לדבר איתו פשוט להגיד לו את האמת "תקשיב אני מבינה שקשה לך" פשוט להגיד לו את האמת לחסוך, זה גם כן סוג של מניפולציה אוקי במקום להגיד משהו ואז הוא יביא את ההתנגדות את אומרת לו את ההתנגדות שלו מראש ואז את מתנגדת לה ואז הוא כבר לא יכול להתנגד. הבנת את זה מה הבנת?

ש: במקום לטעון איזה משהו שאני חושבת שהוא בניגוד למה שהוא חושב אז לתת לו כבר את ההתנגדות שהוא יביא ואז משם כאילו הוא יצא למקום אחר.

אליעד: בערך עוד פעם נגיד שאת רוצה להגיד לו "תקשיב אני רואה שאתה מדוכא בא תנסה להתבונן בעניין" וכו' אוקי, מה אנחנו יודעים שהוא יגיד הוא יגיד "תראי כבר ניסיתי זה לא יעזור לי" אז מה עושים כדי לחסוך לו את הזה אומרים לו "תראה אני יודעת שניסית אני מבינה שאתה יודע שאתה מדוכא" ואז כבר מעלים את ההתנגדות שלו "ואני יודעת שניסית וזה לא עבד לך והתעייפת" וכו' "ואף על פי כן בא תנסה" וכו' אוקי וזהו ואז הוא לא יכול להגיד לך "כן אבל אני ניסיתי" כי "כבר הבנו שניסית אני אפילו אמרתי את זה".

ש: ואם הוא לא מוכן לדבר על זה בכלל?

אליעד: שיסבול.

ש: הוא מוכן.

אליעד: אנשים מתים לא מוכנים לדבר על הבעיות שלהם אז הם מתים ושומרים את זה.

ש: דיברנו על זה שהוא שמן נניח כמוני.

אליעד: זה לא המצב אבל, אבל זה מצב לפי מה שאני מבין שהיא משוחחת איתו. איך מתוך השיחה הבנתי שהוא כן מוכן לשוחח על זה?

ש: כי היא אמרה את זה.

אליעד: לא מה היא אמרה שהוא מוכן לשוחח על זה?

ש: איך היא יכולה לגרור אותו.

אליעד: כן אבל מי אמר שהוא מוכן לשוחח על זה אולי הוא יגיד "אני לא מוכן לשוחח על זה"?

ש: כי אחרת היא הייתה אומרת את זה היא לא העלתה את זה.

אליעד: אולי היא לא שמה לב לזה, היא הביאה אינפורמציה בשיחה היא אמרה "הוא מודע לזה שהוא בורח" עכשיו אם היא אמרה "הוא מודע לזה" זאת אומרת שהייתה שיחה על הנושא, היא אמרה "הוא מודע" זאת אומרת שהוא מודע אז זה דובר העניין אחרת איך היא יודעת שהוא מודע, הרי הוא מודע אז אם הוא מודע אז הם שוחחו על הנושא.

טוב בכל מקרה מה הרעיון? הרעיון זה איך לגרום לו לקחת את "עצמו בידיים" להבין את עצמו וכו' אז יש כמה אפשרויות בוא נפתח את זה עוד פעם נביא עוד כיוון, כיוון אחד זה פשוט ללכת איתו דוך להגיד לו "רע לך בא נבדוק...