התאבדות / ייאוש - למה
התאבדות לא נובעת מייאוש אמיתי? למה לא
להתאבד? התאבדות. מדוע
התאבדות אינה נובעת מייאוש אמיתי אלא רק מייאוש חלקי? מדוע מי שבאמת מיואש בשלמות אינו
מתאבד? כיצד מסתדר המשפט אין שום יאוש בעולם כלל עם
התאבדות של אנשים? הסיבה לכך שאין שום ייאוש בעולם כלל, היא משום שמצד האמת אין בכלל ממה להתייאש. הכל כבר טוב. הדבר דומה לאדם בריא שנדמה לו שהוא ... שהאושר זמין עבורו כבר כרגע.
התאבדות לדוגמא נובעת מהרמה הכמעט קיצונית של ייאוש. אבל עדיין לא מדובר על ייאוש אמיתי ועל קיצוניות אמיתית. אם אותו אדם
שהתאבד היה מתייאש לגמרי, הרי שהוא לא היה
מתאבד. ונסביר את העניין. אדם רוצה ברצון פנימי להרגיש טוב / להיות שמח בחלקו וכולי. האדם כל חייו מנסה למצוא מציאות חיצונית כלשהי שבה נדמה לו שהוא יוכל ... לרצות משהו שונה ממה שיש לו.
התאבדות מגיעה כאשר האדם עוד לא התייאש לגמרי. ז"א אדם
שמתאבד עדיין מאמין בתוך תוכו שהיכן שהוא קיימת מציאות טובה יותר מהמציאות שלו ברגע הזה. שזהו בעצם המוות. האדם לא התייאש לגמרי מהמחשבה שקיימת מציאות ... יהיה טוב יותר. משום כך הוא
מתאבד. הוא
התאבד רק בגלל שהוא לא התייאש מלחפש את הטוב. האדם
התאבד משום שנדמה לו שהמוות טוב יותר מאשר החיים. כאשר האדם מבין את המהות האמיתית של המציאות, דהיינו, שהאדם מבין שמצד המהות הפנימית של המציאות גם ... אותו הדבר, ממילא אדם כזה לא
יתאבד, משום שזה חסר תועלת לחלוטין. לא רק שזה חסר תועלת לחלוטין
להתאבד, כי המוות הוא רק צורה שונה של חיים, אלא שכאשר האדם מבין את זה, ממילא אז הוא באמת מתייאש מלחשוב שיש משהו טוב יותר מאשר מה שיש לו. ואז הוא ... למחשבה: בעל החיים היחיד
שמתאבד הוא האדם. מדוע? האם זה קשור לצורת החשיבה? לצורת החיים? לקבלת המציאות? לידיעת האושר והטוב האמיתי? האם בעלי חיים פחות חכמים לחשוב על האפשרות ... חכמים מכדי להסתבך ולהגיע
לרצון להתאבד? ...