וכאן אתן דוגמא, כיצד הסדר של המילים במשפט, משנה את משמעות המשפט, למרות שכלפי חוץ נראה שהמשמעות של המשפט זהה. מה שבעצם אומר, שלא רק למשפט עצמו יש משמעות, אלא גם לסדר של המילים במשפט, גם להן יכולה להיות משמעות.

ולצורך העניין ניקח את המילים הבאות "חם" + "לי" + "קצת". ומי שיתבונן יראה, כי את המסר שאומר "חם לי קצת" אפשר להעביר עם אותן המילים בדיוק, אבל בצורות שונות. שהן (הסדר אקראי) : 1- חם לי קצת. 2 - קצת חם לי. 3 - לי חם קצת. 4 - לי קצת חם. 5 - קצת לי חם. 6 - חם קצת לי.

ולכאורה נראה שהמשמעות של כל צורות הניסוח, זהה לחלוטין. אבל באמת, לכל צורת ניסוח יש את המשמעות שלה. ולשם כך אנתח את המשמעות של כל מילה מהמשפט בפני עצמה. ואח"כ אראה, כיצד סדר המילים במשפט, כיצד הוא משפיע על משמעות המשפט כולו.

והמילה הראשונה, היא המילה "חם". והמילה חם, היא בעצם תיאור של מצב. והמילה "חם" היא בעצם עונה לשאלה של תיאור המצב. לדוגמא: מהי הטמפרטורה? מה מזג האוויר? והתשובה היא "חם" שמתארת מצב נתון.

והמילה השנייה היא המילה "לי". כאשר המילה "לי" היא בעצם עונה לשאלה, למי חם? מי נמצא במצב המתואר? והתשובה היא "לי", כי לי חם.

והמילה השלישית היא המילה "קצת". והיא עונה לשאלה, כמה חם? מהי עוצמת המצב המתואר? והתשובה היא, קצת חם, המצב המתואר הוא קצת אך לא הרבה.

ומי שיתבונן יראה, כי המילה "לי" + המילה "קצת" אלו שתי מילים שמצמצמות ומסתייגות ומקטינות את משמעות המילה "חם". כי כאשר האדם עומד מול קיר, הוא אומר "יש כאן קיר" כעובדה קיימת. וכאשר יורד בחוץ גשם, אז האדם אומר "יורד בחוץ גשם" כעובדה קיימת. דהיינו, אינפורמציה אובייקטיבית.

וכאשר האדם אומר את המילה "חם". אז קיימת האפשרות שהוא אומר זאת, כאינפורמציה אובייקטיבית וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא "חם" כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין.

וכאשר מציבים את המילים "לי" / "קצת" ליד המילה "חם", ולא משנה היכן מציבים את המילים האלו, הרי שהמילים האלו, מחלישות את העוצמה של המילה "חם". כי חם בפני עצמו, זאת עובדה קיימת. אבל המילה "קצת" מחלישה את העוצמה של החום. דהיינו, לא הרבה חם, אלא קצת חם. ולא חם ממש, אלא רק קצת חם. ולא חם כפי מה שמשמעות המילה חם, אלא רק קצת חם, ורק דומה למילה חם, אבל לא חם ממש.

וכך גם המילה "לי" שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה "חם". כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה "לי", עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה "לי".

ואחרי שהבנו את המשמעות של המילים בפני עצמן, ובהקשר שלהן אחת לשנייה, עכשיו ממילא ניתן לראות כיצד סדר המילים במשפט, כיצד הוא משפיע על משמעות המשפט כולו.

וסדר המילים הראשון, הוא "חם לי קצת". וחם לי קצת פירושו, שהמילה חם היא הראשונה. דהיינו, ראשית כל יש קביעת עובדה שחם, כעובדה ממשית שהיא עובדה אובייקטיבית שאין להטיל בה ספק. ולאחר מכן יש הסתייגות של "לי". דהיינו, גם אם לא לכולם חם, אבל על כל פנים, לי חם. וכמה חם לי? חם כעובדה קיימת.

ז"א שכאשר האדם אומר "חם לי", אז בעצם הוא מתאר עובדה של המציאות, שהיא שחם. ואח"כ הוא מסתייג שגם אם אתה לא רואה שחם, הרי שחם לי בגוף ראשון. אבל עדיין העוצמה של החום קיימת. ואח"כ האדם מרגיש שגם לומר שחם לו, גם זאת הקצנה, וגם זאת לא עובדה מדויקת. ואז הוא מוסיף את המילה "קצת". דהיינו, לא חם לי כמו שחום אמור להרגיש, אלא חם לי רק קצת.

ומי שישים לב יראה, כי בעצם לפני המילה "קצת" וגם לפני המילה "לי", לפניהן יש "מילה שקופה" ו"מילה נסתרת" שהיא המילה "רק". דהיינו, "רק קצת" ו"רק לי". כי המילים רק / לי, הן בעצם צמצום של משמעות הדבר שאליו הן מתייחסות. ואפשר להוסיף את המילה "רק" גם לפני המילה "קצת" וגם לפני המילה "לי".

וכאשר האדם אומר "חם לי קצת", הרי שבעצם הוא אומר "חם רק לי רק קצת". וגם אם הוא לא מתכוון לומר "רק", הרי שהוא מחליש את רמת המחוייבות והאמיתות, של החום. כגון לדוגמא "חם לפחות לי לפחות קצת". דהיינו, גם אם המילים לי / קצת, לא מבטאות הסתייגות מלאה מהמילה "חם", הרי שהן בכל מקרה מחלישות את רמת ההיקף ואת רמת ההכללה של המילה "חם". וגם אם לפניהן המילה רק, היא לא המילה המתאימה, הרי שהמילה שמתאימה, היא ביטוי של המילה "רק". דהיינו, מילה של החלשה.

כי יש חם באופן כללי. ויש חם לי, דהיינו, שלילה של מה שהוא לא אני. ויש את המילה קצת, שהיא שלילה של חם באופן כללי כפשוטו, אלא רק חם קצת אך לא הרבה.

ואחדד: שלפעמים, השימוש במילה "לי", היא דווקא נועדה לחזק את המשפט. כגון לדוגמא אדם שאומרים לו, הרי לא חם, אז למה אתה לובש בגדים קצרים, אז הוא אומר "לי חם". והוא מצד אחד מסתייג מכך שלכולם חם, ובכך בעצם הוא מגן על העמדה שלו, שעדיין חם.

ז"א שלפעמים יותר קל להגן על רעיון סובייקטיבי, מאשר על רעיון אובייקטיבי. ואם האדם מנסה להעביר מסר שעכשיו חם. ואז מראים לו שלא חם עכשיו בצורה אובייקטיבית. אז לפעמים האדם מחליש את המשפט המקורי שלו, כדי שיהיה לו יותר קל להגן על האמיתות של המשפט שלו.

כי יותר קשה להגן על אמיתות העובדה שחם, מאשר להגן על אמיתות העובדה שחם לי, שעליה יותר קל להגן. כך, שלפעמים השימוש במילה לי, מצד אחד הוא מחליש את המשפט, כביטוי של "רק" לי. אבל לפעמים, ההחלשה עצמה, מחזקת את הרעיון, על ידי זה שהיא הופכת את הרעיון לסובייקטיבי, כדי שיהיה יותר קל להגן על אמיתותו.

ויש את סדר המילים "קצת חם לי" - שהוא מראש מצנן את החום של המשפט. דהיינו, שהאומר של המשפט הזה, לא מנסה להעביר מסר שחם ורק אח"כ להסתייג שרק קצת חם. אלא מראש הוא לא רוצה שתחשוב שממש חם, ומראש הוא רוצה לוודא שתדע שזה רק קצת חם. ולכן כבר מראש הוא אומר "קצת" לפני המילה "חם". כדי שכאשר תשמע את המילה "חם", שלא תפרש אותה כפשוטה, אלא שמראש תדע את הפרופורציה של החום.

ואח"כ הוא מוסיף את המילה "לי", שהיא כמובן סוג של הסתייגות. כי קצת חם, זה נשמע כעובדה. והמילה לי, הופכת את המשפט, ממשפט אובייקטיבי, למשפט סובייקטיבי.

ויש גם את הניסוח שאומר "לי חם קצת" - שבעצם הוא מראש מצהיר שמדובר על משפט סובייקטיבי. ואח"כ יש הצהרה שאומרת, שבאופן סובייקטיבי חם לי, בחום כפשוטו. ואח"כ יש הסתייגות, שגם ברמה הסובייקטיבית, לא מדובר על חום חזק, אלא רק על קצת חום. דהיינו, מראש הדובר אומר שמדובר על אינפורמציה סובייקטיבית. אבל חשוב לו שתחשוב שברמה הסובייקטיבית, חם לו כמו שנשמעת המילה "חם". ואח"כ הוא מצנן את החום, עם המילה "קצת".

ויש גם את סדר המילים שאומר "לי קצת חם". שהוא מראש מסתייג ומסייג גם את עוצמת החום וגם את מקור הכוח של האינפורמציה שחם. ומראש הדובר אומר לך, דע לך שאני הולך להעביר לך מידע סובייקטיבי. וגם ברמה הסובייקטיבית, אל תחשוב שהמידע הוא כפשוטו, אלא כאשר תשמע את המידע, תדע שזה רק קצת חם, אבל לא הרבה חם.

ויש גם את הניסוח שאומר "קצת, לי חם". שבו קודם כל היה חשוב לדובר להבהיר שלא מדובר על הרבה אלא על...