בריחה מהמציאות. לברוח מעצמך. לפעמים האדם מרגיש שברצונו לברוח להיכן שהוא. הבעיה היחידה בבריחה היא שהאדם בורח עם עצמו. לא משנה היכן האדם נמצא, עדיין הוא יחווה את המציאות דרך נקודת המבט שלו שהולכת איתו לכל מקום.

מי שיתבונן יראה כי ישנם בני אדם שכל הזמן נמצאים בתנועה מתמדת. לאדם תמיד נדמה שבמקום כלשהו יהיה לו טוב יותר. כאשר האדם מגיע למקום המיוחל הוא מגלה ששם לא טוב יותר. ואז הוא מחפש מקום חדש וכן הלאה.

הפסקת המסע מגיעה כאשר האדם מתחיל לראות את הטוב שבמקום שלו.

ישנם בני אדם שנוסעים לחפש את עצמם בקצה העולם, כאשר באמת הדבר הקרוב ביותר אליהם זה האני הפנימי שלהם.

אז להיכן בעצם אפשר לברוח, מהו המקום הטוב ביותר שאליו אפשר לברוח כאשר רוצים לברוח?

תשובה: המקום שאליו אפשר לברוח, הוא המקום שבתוכו נמצא המקום עצמו. דהיינו, מחוץ למקום.

המציאות מכילה בתוכה שני רבדים. מקום ומחוץ למקום.

מימד המקום הוא המימד החיצוני והנגלה של המימד שמקיף את המקום מחוץ למקום.

המהות שממנה עשוי המקום = מחוץ למקום.

המקום כולו נמצא בתוך המימד שמחוץ למקום.

המימד שמחוץ למקום הוא המימד שמנקודת המבט שלו כל המקום שלו הוא אחד מוחלט, הוא המימד שמנקודת המבט שלו המהות של כל המקומות כולם זהה לחלוטין.

ההבדל בין מקום למקום, הוא רק מצד האדם עצמו ומהצד של המציאות החיצונית שיש בכל מקום.

מה שגורם למקום אחד להיות שונה ממקום אחר, אלו השינויים שיש בין מקום אחד לשני.

מצד המהות הפנימית של המקום עצמו, אין הבדל מהותי בין מקום אחד לשני. זאת נקודת המבט שמחוץ למקום.

כאשר האדם רוצה לברוח מהעולם, האלטרנטיבה היחידה שלו היא לברוח פנימה אל תוך המהות של מימד המקום, דהיינו, לרובד הפנימי ביותר של המקום עצמו.

לברוח פנימה אל תוך מימד המקום, היינו כאשר האדם מתחבר לרצון הפנימי ביותר שלו, שמצידו של הרצון הפנימי ביותר של האדם, ניתן להגשים את הרצון עצמו בכל מקום באשר הוא.

הסיבה שאדם רוצה לברוח מעצמו וממקומו למקום אחר, היא משום שהוא מסתכל על החיצוניות של הרצונות שלו ועל החיצוניות של המציאות.

כאשר האדם מסתכל לעומק על מה שהוא באמת רוצה, וכן כאשר האדם מסתכל לעומק על המהות האמיתית של המקומות השונים, על ידי זה האדם מגלה כי בעצם מה שהוא רוצה נמצא בכל מקום.

כך שאכן אפשרי לברוח למקום אחר, על ידי זה שבורחים...