וכאן אבאר עוד דרך איך באפשרות להחליש רעיונות / לחזק רעיונות שונים, כדי ליצור השפעה על אנשים וכדי לשכנע אנשים. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את המסקנה שהיא וודאית ומחויבת, למסקנה שקיומה הוא רק אפשרות בלבד. ועל ידי זה שאתה הופך את המסקנה שקיומה הוא רק אפשרות בלבד, למסקנה שקיומה הוא מחוייב.

ואסביר: בתהליך הסקת מסקנות, מוצגים טיעונים שונים וראיות שונות, ומהם האדם מנסה להוכיח טענה כזו או אחרת. ומי שיתבונן יראה, כי יש מסקנות שהן מוכחות בוודאות, ויש מסקנות שהן רק אפשריות בלבד, אך הן אינן מוכחות. דהיינו, כאשר יש לנו עובדות וראיות שקרה דבר כזה או אחר, אז לפעמים אפשר להסיק מכך בוודאות שקרה דבר כזה או אחר. ולפעמים אי אפשר להיות בטוחים בוודאות שאכן קרה כך או אחרת, אלא רק אפשר להסיק מכך שאולי קרה כך או אחרת.

וכאשר מישהו מביא הוכחות כלשהן לטענה כלשהי, אז לפעמים ההוכחה שלו היא הוכחה וודאית. דהיינו, שהוא מביא הוכחה כלשהי לדבריו, שבטוח בוודאות שהמסקנה שלו היא אכן אמת. ולפעמים אדם מבין הוכחות כלשהן לטענתו, וגם אחרי כל ההוכחות שלו, עדיין הטענה שלו היא רק בגדר של אפשרות בלבד, אך היא אינה מוכחת.

וכאן יש לשים לב, שכאשר מישהו טוען טענה כלשהי ומביא הוכחה חותכת כלשהי, אז במקרה כזה, לומר בצורה גלויה שההוכחה שלו היא לא הוכחה חותכת, ושהמסקנה שלו היא רק אפשרית בלבד, זה עלול ליצור בעיה. כי זה עלול ליצור את הפעולה ההפוכה, להדגיש עוד יותר עד כמה הטענה שלו, היא אכן מסקנה מוכחת בוודאות, והיא לא סתם טענה אפשרית בלבד.

ובמקרה כזה לדוגמא, באפשרותך לעשות סוגסטיה ודמיון מודרך ולהשפיע על תת המודע של השומעים, באמצעות זה שאתה תתייחס אל המסקנה החותכת, כאילו היא רק אפשרות בלבד. ואת זה אתה עושה, על ידי זה שאתה מוסיף מילים מסוימות, שגורמות לרעיון להפוך להיות רעיון אפשרי, אך לא רעיון מחוייב.

לדוגמא: נניח שמישהו מוכיח איזו הוכחה חותכת, וברצונך להחליש את ההוכחה שלו, אז עליך לומר "אז לפי מה שאתה אומר, אנחנו יכולים להסיק כך או אחרת". דהיינו, במקום לומר "אנחנו מסיקים" או "המסקנה היא ש", שזאת צורת דיבור וודאית, במקום זה תאמר "אנחנו יכולים להסיק כך או אחרת". דהיינו, המסקנה היא לא מחוייבת, אלא רק יש יכולת ואפשרות להסיק כך או אחרת.

או לדוגמא "ע"פ מה שאתה אומר, קיימת האפשרות להבין שכך או אחרת". דהיינו, זה לא מובן מאליו, אלא רק קיימת האפשרות להבין, אך זה לא מובן מאליו. כאשר המילה אפשרות, היא בעצם מחלישה את הוודאות שיש בהוכחה.

או לדוגמא "לפי מה שאמרת, אפשר להבין שכך או אחרת". דהיינו, במקום "אני מבין / מובן שכך או אחרת", אתה מחליש את הרעיון, שזה רק אפשר להבין את המסקנה, אך המסקנה היא רק אפשרית ולא מחוייבת.

או לדוגמא "אז לפי מה שאתה מספר, לפי זה אולי אפשר להבין כך או אחרת". כאשר המילה "אולי" מחלישה עוד יותר את העוצמה של ההוכחה. כי זה רק אולי, אך לא וודאי.

או לדוגמא "לפי מה שאתה אומר, אתה מסיק מכך, שכך או אחרת". כאשר ה"אתה" מסיק מכך, גם זה מחליש את העוצמה של ההוכחה, כי זה הופך אותה להוכחה סובייקטיבית של הטוען, אך לא להוכחה אוניברסאלית של השומעים.

או לדוגמא: "לפי מה שאתה אומר, אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת". כאשר בעצם כאן יש תוספת גם של המילה "טוען", שהופכת את ההוכחה המחוייבת, לטענה אפשרית בלבד. או לדוגמא "לפי מה שאתה אומר, אפשר לטעון ולומר שקרה כך או אחרת". כאשר בעצם זה הופך את ההוכחה, לטענה. דהיינו, המסקנה היא לא מסקנה וודאית, אלא היא רק טענה בלבד. או לדוגמא "אתה טוען שאפשר להסיק כך או אחרת". כאשר בעצם זה הופך ההוכחה עצמה, לטענה אישית של זה שטוען אותה, במקום שהיא תוצג כאילו היא הוכחה וודאית.

כאשר הרעיון הוא, ששימוש במילים שמתארות טענה אפשרית ולא מוכחת, כאשר משתמשים במילים האלו לצורך הצגת רעיון שהוא מוכח בצורה וודאית, זה יוצר סוג של סוגסטיה אצל השומע, וגורם לרעיון להיות הרבה יותר חלש, מאשר מה שהוא באמת.

וכנ"ל, צריך לעשות את זה בחוכמה, כדי שלא יראה שזה בצורה גלויה, ואז הצד הנגדי עלול להדגיש עוד יותר, שהמסקנה שלו היא מסקנה מוכחת ולא מסקנה אפשרית בלבד.

וכמובן שאת אותו הדבר בדיוק, עושים לכיוון ההפוך, כאשר רוצים לחזק רעיון כלשהו. ז"א שכאשר אתה מציג מסקנה שהיא רק אפשרית בלבד, אם אתה רוצה לשכנע את השומעים, אז עליך להיזהר ולהישמר שלא להתייחס אל הרעיון כאל רעיון אפשרי בלבד, אלא להציג אותו כאילו הוא עובדה...