וכאן אבאר עוד שיטת שכנוע התת מודע של האדם השומע, באמצעות משחק בתיאור הזמן של הרעיון. דהיינו, שימוש בזמן עבר / הווה / עתיד - כאשר מתייחסים לרעיון. ואבאר איך מיקום הרעיון בציר הזמן, משפיע על חוזק / חולשת הרעיון?

ואסביר: כי האדם יודע ידיעות שונות ומבין הבנות שונות. ויש דברים שהאדם יודע אותם עכשיו, כגון לדוגמא שהאדם יודע עכשיו שיש לו יד ושהשמש זורחת עכשיו. ויש דברים שהאדם יודע אותם מהזיכרון שלו של מה שקרה בעבר. כגון לדוגמא שהאדם זוכר שכאשר הוא היה ילד, אז קרה כך או אחרת. או אפילו שהאדם זוכר מה הוא עשה לפני כמה דקות, שזה בעצם זמן עבר אך לא זמן הווה. ויש גם את זמן העתיד, שהוא עוד לא קרה, ושהאדם רק מדמיין שהדבר יקרה בעתיד.

ומי שיתבונן יראה, כי הזמן הכי ממשי עבור האדם, הוא זמן ההווה. כי מה שקורה בהווה, האדם יותר בטוח בו, מאשר מה שהאדם זוכר שקרה בעבר, ויותר ממה שהאדם חושב שיקרה בעתיד.

וכאשר מתארים איזה רעיון, יש לשים לב לצורת הניסוח, באיזה זמן היא באה לידי ביטוי. כגון לדוגמא "הבנו" בלשון עבר, "אנחנו מבינים" בלשון הווה, ו"נבין" בלשון עתיד. כאשר הדבר הכי ממשי, הוא בלשון הווה, שאנחנו כרגע מבינים את הדבר, ולא רק הבנו אותו בעבר או נבין אותו בעתיד.

וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך לנסות להציג אותו כאילו הוא רעיון ישן שפג תוקפו, או שכאילו הוא איזה רעיון עתידי דמיוני ובדיוני. וכאשר ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך להפוך אותו לרעיון ממשי ששייך לרגע הזה של ההווה.

לדוגמא: נניח שמישהו מציג איזה טיעון הגיוני, שממנו אפשר להסיק רעיון כלשהו. אם ברצונך להחליש את הרעיון הזה, עליך לומר "הבנו שכך או אחרת" בלשון עבר, ולהיזהר לא לומר "אנחנו מבינים שכך או אחרת" בלשון הווה.

ונניח לדוגמא שהלקוח אומר לך שאין לו כסף כדי לרכוש את המוצר. ונניח שאתה צריך מסיבה כזו או אחרת לחזור על ההתנגדות של הלקוח. אז במקום לומר ללקוח "אתה אומר שאין לך כרגע כסף" שזה בלשון הווה, יש לומר "אמרת שאין לך כרגע כסף" בלשון עבר.

או לדוגמא הילד שלא רוצה להכין שיעורים, ואתה רוצה שהוא יכין שיעורים. אז במקום לומר לילד ", למרות שאתה לא רוצה להכין שיעורים, אני מבקש שתכין שיעורים ", יש לומר " למרות שלא רצית להכין שיעורים, אני מבקש שתכין שיעורים" בלשון עבר.

או לדוגמא הילד שאומר "קשה לי לעשות כך או אחרת", אז אפשר להחליש את הרעיון שלו על ידי שהופכים את המשפט ל"היה לך קשה לעשות כך או אחרת" בלשון עבר ולא בלשון הווה.

וכיו"ב גם לכיוון של העתיד, שאפשר להחליש רעיון על ידי זה שהופכים אותו לרעיון מהעתיד, שהוא לא רעיון מהווה. לדוגמא: הילד אומר "אני לא מצליח לעשות שיעורים". אז אפשר לומר "אמרת שלא תצליח לעשות שיעורים". שזה בעצם מחליש את האמירה של לא מצליח בלשון הווה, והופך אותו לבעיה מהעתיד, שלא קיימת כרגע.

או לדוגמא נניח שמישהו אומר לך, "מה, אתה לא רואה שכך או אחרת", אז אפשר להחליש את זה ל"כן / לא, ראיתי שזה כך או אחרת" אך לא לומר "כן / לא, אני רואה שזה כך או אחרת".

או לדוגמא במקום לומר "אני מבין שאתה אומר לי ש / אתה מבקש ממני ש / אתה רוצה ש", במקום זה אפשר להחליש את האמירה ולומר לומר "אני מבין שאתה אמרת לי ש / אתה ביקשת ממני ש / אתה רצית ש" בלשון עבר ולא בלשון הווה.

וכמובן שאת אותו הדבר בדיוק צריך לעשות בדיוק להפך, אם ברצונך לחזק רעיונות מסוימים...