ש: הרגלים לא טוב ממה יש לי, כאילו יש לי הרגל מטופש.

אליעד: איך יוצאים מהרגלים לא טובים.

ש: כן, יש לי הרגל מטופש לאחר לכל מקום לפחות חמש דקות עשר דקות אני חייבת לאחר.

אליעד: אוקי הייתה תשובה פשוטה, את זוכרת מה הסברתי קודם? אמרתי שאם יש לך הרגל מטופש אם אתה תגיד שהוא מטופש אתה לא תצליח לצאת ממנו, נכון אמרתי את זה? אתה צריך להבין מה ההיגיון שלו. עכשיו בואי נשאל אותך, אני כבר יודע את התשובה בואי נשאל אותך, למה את מאחרת את חושבת שזה מטופש? זה לא מטופש יש היגיון למה את מאחרת, למה את מאחרת, את כאילו עקרונית מאחרת משהו כזה, למה את מאחרת, לתת לך את התשובה או את אומרת את התשובה.

ש: תיתן לי את התשובה.

אליעד: למה את מאחרת, למה בן אדם מאחר? אני אתן לך דוגמא למה זה לא בטוח שזאת התשובה, אני אתן לך כיוון, כי אם את מגיעה בזמן את מרגישה כאילו את מחויבת, כאילו נגיד שאומרים לך 8:00 עכשיו אם תגידי בדיוק ב 8:00 את אומרת "מה הם הכריחו אותי לבוא ב 8:00" אז את לא יכולה לא לבוא בכלל אז את מאחרת קצת.

ש: דווקא אני אשמח אם להגיע ב 8:00.

אליעד: נכון, אפילו קודם צועקים עליך אבל מצד שני אם את כל יום תגידי ב 8:00 תהיי בדיכאון מזה שאת כל יום צריכה להיות ב8:00 אז את אומרת "נכון אני צריכה להיות ב 8:00 אבל אני מחליטה מה אני רוצה, הם לא יגידו לי מתי לבוא אני אחליט מתי לבוא". יש לי שאלה כשאת מאחרת זה נותן לך רק תחושה רעה או גם תחושה טובה, את האמת את כבר פה תגידי את האמת.

ש: אם הם נוזפים בי אחר כך אז התחושה בסדר.

אליעד: למה בסדר, למה זה כייף לאחר? כי אפשר לישון עוד קצת אז אתה לא בלחץ, את מרגישה חופשיה, נכון את האמת?

ש: תכלס כן.

אליעד: נכון זאת הסיבה שאת מאחרת.

ש: אבל הסיבה שאני מאחרת לפעמים זה לא כי ישנתי אלא פשוט.

אליעד: כי פרינציפ אני רוצה לאחר.

ש: יש את העניין הזה של הלמרוח את הזמן עד שעה לפני היציאה ואז ברבע שעה להתחיל, עכשיו ברגע שאני צריכה להיות בחוץ אני בדיוק מתחילה עשר דקות לפני להתארגן.

אליעד: תגידי למרוח את הזמן זה כייף או לא כייף?

ש: כן.

אליעד: זאת התשובה, למה זה כייף לך למרוח את הזמן? כי את מרגישה חופשיה.

ש: אז איך לצאת מזה?

אליעד: רגע קודם כל הבנת, מה הבנת?

ש: אמרת שאני עושה את זה כי אני מרגישה טוב עם זה.

אליעד: ולמה זה עושה לך כל כך טוב? כי זה גורם לך להרגיש חופשיה, משוחררת בלי לחץ שאף אחד לא אומר לך מה לעשות אבל מה מתברר שכשאת מגיעה לעבודה צועקים עלייך. מה הדרך לא לאחר לעבודה נגיד, מה הדרך? תשובה, אם את רוצה להגיע למצב שלא תאחרי לעבודה את צריכה לוותר על זה שכייף לך לאחר לעבודה. עוד פעם תתרכזי, אם את חושבת שלאחר לעבודה זה סתם שיגעון אי אפשר להתפטר מזה אבל לאחר לעבודה זה לא סתם שיגעון לאחר לעבודה יש סיבה, הסיבה היא שזה עושה לך כייף, זה עושה לך גם רע אבל זה עושה לך גם כייף שכאילו אף אחד לא אומר לך מה לעשות שאת לא לחוצה, זה עושה לך כייף, תחושה נעימה על הבוקר "מה על הבוקר אני צריכה להיות בלחץ, אני צריכה להגיע לעבודה, כאילו מה קרה? אני כרגע עכשיו קמתי".

ש: נגיד בעשר דקות לפני היציאה אני כולי להפך כולי לחוצה וכולי בפאניקה, וכולי "למה עשית את זה" ועוד אני מתחילה לכעוס על עצמי.

אליעד: תשובה אין לזה פתרון, התשובה היא שהדרך להגיע בזמן זה על ידי שאת מוותרת על הכיף שיש לך בלאחר, זאת אומרת אם את אומרת, את צריכה להבין שאת בעצם מקבלת משהו מזה, לאחר זה לא רק רע זה גם טוב. בלאחר אני אתן לך דוגמא, נגיד מישהי הייתה אצלי אוקי בטיפול ויש לה איזו אובססיה מה האובססיה? היא נגיד נוגעת באיזה משהו שמלחיץ אותה היא ישר הולכת לשטוף ידיים.

ש: שטיפת ידיים.

אליעד: לא, אני אתן דוגמא לא נגיד לכלוך, נגיד בן אדם נגיד חולה נגיד נגעה בוא, נגיד הולכת לשטוף ידיים, למה מה ההיגיון בדבר?

ש: פחד מחיידקים.

אליעד: פחד נכון, מה זאת אומרת? היא נגיד מפחדת.

ש: או אימא פולנייה.

אליעד: תן להסביר, אם נגיד יכול להיות שכשהיא נוגעת בדבר היא נגיד מפחדת שזה יקרה לה ואז כשהיא שוטפת ידיים היא כאילו מרגישה שהיא כאילו השתחררה מהמחשבה שזה יקרה לה. עכשיו מה האמת? האמת היא שזה יכול לקרות לה.

ש: ושזה שיגעון.

אליעד: נכון אבל כשהיא שתפה את הידיים זה לא רק שיגעון זה גם שיגעון אבל זה גם נתן לה משהו, עכשיו אם היא תהיה מוכנה לוותר על זה אז היא תצא מהאובססיה, זאת אומרת מה שאני מנסה לומר זה שכל דבר אם רוצים לצאת ממנו צריך להבין למה הוא קרה, חייב להבין למה הוא קרה אם את אומרת "אה זה סתם שיגעון" לא, חייבת להבין למה זה קרה ורק אז אפשר להיפטר ממנו. לגבי האיחור את צריכה להבין "למה אני מאחרת" ואז או לוותר על זה או לקבל את זה. תסבירי מה הבנת, אתה רוצה אתה להסביר מה היא הבינה, תעשה טוב תסביר מה היא הבינה.

ש: אבל אני לא מבינה למה אני מאחרת.

אליעד: הסברנו לך כי זה כיף לאחר מה לא ברור, תראי לאחר זה לא רק רע.

ש: זה לא עושה לי כיף במיוחד.

אליעד: לאחר זה לא עושה לך כיף, זה עושה לך רע אבל זה רק רע?

ש: לא, במובן מסוים לפני זה היה לי טוב לזה אתה מתכוון?

אליעד: תגיד לי מה עובר עליך, לאחר זה עושה לך או גם טוב?

ש: האיחור עצמו לא עושה לי טוב.

אליעד: לא, מה שלפני האיחור עושה לך, לא זה שאת לא מזדרזת כל כך בבוקר זה עושה לך רק רע או גם טוב בסך הכל?

ש: זה עושה לי טוב ואז כבר בעיה של אדישות מסוימת.

אליעד: אני מסביר לך אם היו אומרים לך "תקשיבי אם את לא מגיעה ב 8:00 מפטרים אותך" היית מגיעה ב 8:00, אני אגיד לך יותר מזה לרכבת נגיד את אף פעם לא מאחרת כי את יודעת שהרכבת לא מעניינת אותה "לא אכפת לך מה עשית בבוקר, את רוצה אין בעיה את יכולה לאחר, אבל תחכי פה לרכבת הבאה", אז לרכבות את גם מאחרת אם אומרים לך הרכבת ב8:00 את גם מאחרת?

ש: אני כולי בריצות.

אליעד: יפה, זאת אומרת "רכבת אני מגיעה ב7:45 כי אני יודעת שאם אני אאחר היא לא תחכה לי, אין פריבילגיה" כי אם את מראש מתכוננת לאחר לרכבת ב 8:00 אז חבל לבוא ב 8:05 תבואי ב 9:00, בשביל מה לבוא לך ב 8:05 אין נגמר 8:10.

ש: אתה יודע מה זה מזכיר לי זה יפה, זה מזכיר לי את מה שהייתה פה, שהוא כביכול בגלל שזאת אימא שלו אז הוא מרשה לעצמו אבל אם זה היה מישהו חיצוני יכול להיות שהוא לא היה מרשה לעצמו, זה כמו מצלמת שוטרים אם יודעים שזה חוטף אז.

אליעד: מה שאני מנסה לומר שבסך הכל הסופי את לא רק לא מרוצה מהמצב, את גם שמחה מכל הברדק וגם מבורדקת מהברדק ולכן או שתקבלי את זה שפשוט זה מה שכייף לך לעשות או שתוותרי על זה שזה כייף לך בשביל משהו אחר. מה הבנת?

ש: הבנתי שאם זה ממש מציק לי האיחור והכל אז פשוט תוותרי על הכיף שלך שלפני זה.

אליעד: אם את לא מוכנה לוותר על הכיף אז תקבלי את זה שבשביל כייף מאחרים, תגידי "אני היום מאחרת הבוס שלי יצעק עלי איזה כייף, זאת בשנית תמורה זה שאני יכולה להיות בלי לחץ", רבע שעה זה אז יש לך עוד...