שאלה: האם קיום שווה מודעות, והאם יש קיום ללא מודעות והאם יש מודעות ללא קיום?

אליעד: בשכל שלנו, מודע שווה קיים, ואם אתה לא מודע אתה לא קיים. אי אפשר לדעת אם אתה לא קיים, ואם אתה לא קיים אתה לא יכול לדעת.

איך אתה יכול לדעת מה זה שולחן בלי שתהיה קיים? בשכל שלנו זה לא אפשרי.

בשכל שלנו אם אתה יודע שאתה קיים, אתה קיים. ואם אתה לא יודע שאתה קיים, אתה לא קיים.

אבל באין שכל אתה יכול לדעת משהו בלי להיות קיים, כמו שאני יודע שאני מדבר איתך בלי להיות קיים, ומצד שני אני יכול לדעת שאני קיים, גם בלי לדעת שאני מדבר איתך. בקיצור באין שכל אתה יכול להיות הכל.

בשכל, קיים = יודע שהוא קיים. אני מרגיש את עצמי = אני קיים. אם אני לא מרגיש את עצמי, אז במה זה מתבטא שאני קיים?

אבל באין שכל, במעל, אתה יכול לא להיות קיים ולדעת שאתה קיים, מה שאתה רוצה אתה יכול להכניס פנימה. כל התיאוריות נכונות.

יש הרצאה באתר על השכל של אלוהים, חמשת ההבדלים, שאני מדבר על זה.

אלוהים יכול לדעת משהו בלי שהדבר הזה קיים. ולמרות שהוא יודע, הוא לא יודע, יש את כל הווריאציות.

כשאני מדבר עם אנשים, על להעלים את עצמך וכו' זה הכל משחקים בשכל. בשכל שלנו אני אומר לך, אם לא תדע שאתה קיים, לא תהיה לך שאלה. אבל זה קישקוש. כי גם אם לא תדע שאתה קיים, עדיין יכולה להיות לך שאלה. איך זה יכול להיות? אז אתה לא מבין אותי.

בגלל שאתה לא מבין אותי עד הסוף, אתה חושב, אם לא אהיה קיים, לא תהיה לי שאלה. אז איך אני מדבר ושואל שאלות, בסוף אני נראה לך כמו כולם?

בשכל שלך, אם הוא לא קיים, אז איך הוא מדבר? אם הוא מדבר, אז הוא קיים, אם הוא מבין, הוא קיים. אז מה זה עזר לו שהוא לא קיים?

שאלה: מה לא קיים?

אליעד: אני לא קיים.

בשכל שלך זה דבר שלא ניתן לתפיסה. אין אפשרות לתפוס דבר כזה.

כשאני אומר, תעלים את עצמך, הרי בסוף אתה כן בחיסרון, כן כועס, כן רוצה. אבל זה רק בשכל שלך, שדבר והיפוכו לא מסתדר לך.

אבל כאשר תגיע לסוף ותקבל שכל אחר, שבו אתה יכול לדבר בלי להיות קיים, להיות קיים בלי לדבר, מה שאתה רוצה יש לך.

כשאני מדבר על הלא קיים, הם תופסים את זה על האין המוחלט, אבל בסוף אין הבדל בין יש לאין.

שאלה: איך אתה יכול להכחיש את החוויה הישירה?

אליעד: אני לא יכול להכחיש ולכן מחוייב שאני אסבול. הוא שואל, איך אני יכול להכחיש שמשהו קיים. שזה אומר משהו קיים=חיסרון קיים. אם משהו קיים, זה אומר שתמיד יש חיסרון. כאשר אתה אומר משהו קיים = משהו מוגדר ולכן תמיד יש חיסרון.

שאלה: אני מתכוון שיש חוויה ואני לא יודע מה היא.

אליעד: לכן אתה צריך להטיל ספק בחוויה.

אתה לא מבין משהו פשוט. פשוט החלפת את המילה שכל בחוויה.

שאלה: ידיעה בכלל.

אליעד: מה הכי עמוק, ידיעה חוויה או שכל?

שאלה: ידיעה.

אליעד: איזה ידיעה, ריגשית שיכלית חוויתית?

שאלה: ישירה.

אליעד: אתה יודע בידיעה ישירה שמשהו קיים? אני מנסה למשוך אותך למקום שאומר, שאם אתה בטוח שמשהו קיים, אז אתה בטוח שתמיד יש חיסרון, ואם אתה בטוח שתמיד יש חיסרון, אז למה אתה תמיד מנסה להיפטר ממנו?

אם היית בטוח שמשהו קיים, אז לא היית מנסה להיפטר מהחיסרון. כי להיות בטוח שמשהו קיים, זה להיות בטוח שתמיד יש חיסרון, ואז לא יתכן שתרצה להיפטר ממנו. ולמה זה גם לא נכון? כי אתה יכול לא לדעת שמשהו קיים, ובכל זאת לרצות להיפטר מהחיסרון שלא קיים

אם היית בטוח שיש קיום, אז היית בטוח שיש חיסרון, ואז לא היית חושב שיש חיסרון, ואז לא היית רוצה להיפטר מהחיסרון. מה שאמרתי עכשיו הוא מאוד הגיוני אבל לא נכון, למה? כי באין שכל, אתה יכול לא לדעת שמשהו קיים, ואף על פי כן לרצות להיפטר מהחיסרון שלא קיים.

אתה יכול לא לדעת כלום...