זמן עבר. להחזיר את הגלגל אחורה. האם אפשר? איך אפשר? תשובה: אפשר ונסביר איך.

להחזיר את הגלגל אחורה = לשנות את העבר, לשנות את מה שקרה בנקודה כלשהי אחרת בציר הזמן.

שאלה: מדוע בעצם שאדם ירצה לשנות את העבר? האם העבר רוצה לשנות את עצמו? מהי התכלית שלשמה רוצה האדם לשנות את העבר?

תשובה: העבר אינו רוצה לשנות את עצמו, כי הוא עצמו כבר עבר ואיננו קיים במציאות כלל.

האדם הוא זה שרוצה בהווה לשנות את העבר, משום ההשפעות של העבר על ההווה.

העבר הוא חלק מההווה. האדם חי את העבר כרגע בהווה. ההשפעות של העבר קיימות כרגע בהווה.

האדם רוצה לשנות את העבר, משום שהוא רוצה לשנות את ההווה.

אם ההווה נחשב לטוב למרות העבר ועדיין האדם רוצה לשנות את העבר, הרי שבעצם האדם רוצה לשנות את הזיכרונות שלו בהווה. ז"א לא ממש טוב לאדם עם הזיכרונות שלו בהווה. ולכן הוא רוצה לשנות את העבר.

כל שכן כאשר האדם אינו מרוצה כרגע בהווה, לא רק מהזיכרונות שלו מהעבר, אלא גם מהמצב של ההווה כרגע, מצב שנתפס בעיניו שהעבר אחראי לו.

נמצא אם כן, כי הרצון לשנות את העבר נובע אך ורק מתוך רצון לשנות את ההווה ולהפוך את ההווה לטוב יותר.

מסקנה: אם יצליח האדם להפוך את ההווה לטוב אמיתי ומושלם, הרי שהתכלית שלשמה ברצונו להחזיר את הגלגל אחורה הושגה.

להפוך את ההווה לטוב אמיתי ומושלם = לחוות גם את העבר בצורה טובה באמת.

ז"א לא רק שההווה מושלם, אלא גם העבר מושלם.

ברגע שההווה מושלם, אז ממילא השיקול של השפעה שלילית של העבר על ההווה נעלם.

הווה מושלם = האדם חווה כרגע בהווה את הזיכרונות שלו מהעבר כמשהו חיובי וטוב.

וכאשר הכל מושלם בהווה, כולל החוויה של האדם בהווה את הזיכרונות שלו מהעבר, הרי שגם העבר מושלם.

אך איך מגיעים לזה? איך יכול האדם להפוך את ההווה למושלם? ואיך יכול האדם להגיע למצב שבו הוא יאהב וירגיש טוב באמת גם כלפי אירועים שונים שאירעו לו בעבר, למרות שבעבר הוא לא הרגיש כלפיהם כך?

נבהיר: להרגיש טוב כלפי העבר = להרגיש טוב גם כלפי זה שבעבר לא הרגשת טוב כלפי מה שאירע בעבר.

עבר = רצף של אירועים / תמונות / סרט שכולל בתוכו את כל מה שכבר קרה, ובכלל זה גם את הצורה שבה האדם עצמו התייחס לעצמו בעבר.

להרגיש טוב כלפי העבר = לקבל את כל העבר כפי שהוא ללא שום רצון לשנות אותו. לא בדיעבד ולא לכתחילה.

לאהוב את העבר = להרגיש טוב באמת כלפי כל מה שקרה בעבר ללא שום רצון לשינוי כלשהו.

נחדד ונאמר: כי להרגיש טוב באמת כלפי העבר = להבין מה היה טוב בעבר בפני עצמו כעבר. ז"א להפוך את העבר לחיובי בגלל ההשפעות החיוביות שלו על ההווה, זו אינה שלמות. כי זה בעצם אומר שהעבר הוא טוב רק בגלל ההווה וכי הוא מצד עצמו היה יכול להיות טוב יותר.

לאהוב את העבר = להבין מה היה טוב באמת בעבר בלי קשר לשום רגע אחר בציר הזמן.

השאלה היחידה היא, איך מגיעים לזה? איך האדם מגיע למצב שבו כרגע בהווה הוא מסוגל לקבל את כל העבר באשר הוא בשלמות ומתוך אהבה אמיתית לעבר. דהיינו, להרגיש כלפי העבר שהוא היה מושלם בשלמות שאין שלמות אחריו, וטוב שאין טוב יותר ממנו. איך מגיעים לזה?

תשובה: הכל כרוך בדבר אחד ויחיד. ברגע שהאדם מוצא את הטוב האמיתי שנמצא בכל רגע, בו ברגע כל העבר שלו מתהפך כולו למושלם באמת.

נסביר: ההבדל בין העבר / הווה / עתיד, הוא רק בצורה החיצונית של המציאות. המציאות עצמה כמציאות אין בה שום שינוי לאורך כל הזמן.

מהצד של המציאות עצמה קיים טוב אמיתי ותמידי בכל רגע.

פירוש: מאחר שמצידה של המציאות כמציאות אין הבדל מהותי בין האירועים השונים, הרי שמצידה של המציאות הכל טוב תמיד.

ז"א מנקודת המבט של המציאות על המציאות, הכל טוב תמיד. טוב אמיתי = אין שום רע כלל בשום מצב.

ז"א קיים רובד כלשהו של הבנה בעולם, רובד מאוד עמוק ובסיסי של המציאות, שמצד הפרספקטיבה של אותו הרובד, בכל רגע ורגע יש טוב אמיתי ללא שום רע.

כאשר האדם מצליח להתחבר תודעתית לרובד הזה, היינו כאשר האדם מצליח להסתכל על המציאות דרך העיניים של הרובד העמוק ביותר הזה, הרי שבאותו הרגע הוא מגלה את הטוב האמיתי שיש בכל דבר שבמציאות.

וברגע שהאדם מגלה את הטוב האמיתי הזה שנמצא בכל דבר שבמציאות, טוב שאינו תלוי בדבר, הרי שבאותו הרגע כל העבר כולו וגם הווה וגם העתיד שיבוא, כולם הופכים לטוב אמיתי.

אך איך מגיעים לראות את הטוב הזה?

אם נתבונן נראה כי הטוב הזה קיים ברובד העמוק ביותר של המציאות, הרובד שבו המהות של כל האירועים השונים של המציאות זהה. ברובד הזה קיימת אחדות מהותית מוחלטת של כל האירועים השונים.

מסקנה: מהות = אחדות = טוב.

ברמה המעשית: כאשר האדם מרגיל את עצמו להסתכל תמיד על המהות של האירועים...