אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי במתבונן בו. וסובייקטיבי, פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמא אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית / סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה ש נחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו שהוא אמיתי, אך "באמת" הוא טועה, הרי שהאמת של אותו האדם, היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא "באמת" כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחוייבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחוייב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים. ואמת סובייקטיבית, היא רק אפשרית, כי יש אפשרות שהיא נכונה, אך היא לא אמת מחוייבת. והיא אמת תלויה, באדם שמתבונן בה. ומי שיתבונן בעניין יראה מיד, כי כל הרעיון של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת סובייקטיבית), שאכן יש אמת אחת כלשהי אובייקטיבית. כי אם בסופו של דבר, יש יותר מאשר אמת אחת מצד האמת האמיתית, הרי שממילא אין שום משמעות לאמת סובייקטיבית או אובייקטיבית. והאדם לא מסוגל לחשוב, על זה שיש הרבה אמת אובייקטיבית. כי לאדם נדמה, שבסופו של ... מסוים דבר כלשהו, או שאין בזמן ובמקום מסוים את אותו הדבר. ולכן נראה שמוכרח שבסופו של דבר, תהיה אמת אובייקטיבית אחת. אך מיד ניתן להבין, שגם המחשבה הזאת עצמה, היא רק סובייקטיבית בלבד. כי אולי דווקא כן יכול להיות יש ואין של דבר והיפוכו בבת אחת וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם ולרוחבם, במקומות אחרים. ובכל מקרה, הרעיון של אובייקטיביות וסובייקטיביות הוא פשוט. והוא, שלהיות אובייקטיבי, פירושו להסתכל על הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעות אישיות ובלי שיפוטיות שנובעת מתוך אמונות אישיות והנחות יסוד אישיות והעדפות אישיות וכיו"ב. ולהיות סובייקטיבי, פירושו לשפוט את הדבר, מנקודת מבט אישית, שאינה בהכרח נכונה, ושאינה בהכרח מבוססת, ושהיא נובעת מתוך ... להיות שגויה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש יתרונות רבים למי שיצליח להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. כי לדוגמא, בת היענה שטומנת את הראש שלה בחול, אז מבחינה סובייקטיבית אישית שלה, לא רודפים אחריה. כי היא לא רואה שרודפים אחריה. אבל זה כמובן לא ממש עוזר לה. כי מבחינה אובייקטיבית, הסכנה כן קיימת, וכן יכולה לפגוע בה. ומי שמסתכל על הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית בלבד, הוא ממילא לא רואה את כל התמונה המלאה, שהיא קיימת גם אם הוא לא רואה אותה. ואז זה יכול לפגוע בו. כי להתעלם מהאמת, זה לא ממש עוזר. ואם האדם בטוח באמת סובייקטיבית, שאין בבית שלו שריפה, כי הדלת שלו סגורה, והוא לא מריח ולא שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן סובייקטיביות ואישיות בלבד. כי מצד האמת, שום דבר לא בטוח ב 100%. ועל האדם להתבונן תמיד על הדברים, בצורה כמה ... שיבדוק את האמת שלו עצמו, הוא יראה, שמבחינה אובייקטיבית בשלמות, אי אפשר לדעת שום דבר בשום נושא בעולם. ולמה? כי כל מה שהאדם יודע / חושב / מבין / רוצה וכיו"ב, הכל זה סובייקטיבי בלבד. ולמה? כי הכל כולל הכל, דהיינו, כל מה שידוע לאדם וכל מה שהאדם מבין, שמזה נובעים כל חייו של ... הוא מבין מיד. שמאחר שכל מה שהוא יודע, הכל תלוי בכך שהשכל שלו צודק. הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהוא יודע, כולל הכל, כולל כל מה שנראה לאדם כאמת אובייקטיבית, הכל זה סובייקטיבי בלבד. או במילים אחרות, ניתן להבין, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, ממילא הוא לא יוכל לדעת שום דבר, ולא תהיה לו שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום רגש אישי, ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמא, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם ... להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו פוגש את האמת האובייקטיבית האמיתית עצמה. שבה אי אפשר לדעת שום דבר כנ"ל, ושבה יש חוויה של אחדות / אין טוב ורע וכולי. ולכן, בסיכומו של דבר, צריך להיות גם אובייקטיבי, וגם סובייקטיבי. וצריך לדעת את היתרונות של החשיבה האובייקטיבית וגם את אלו של החשיבה הסובייקטיבית. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום העדפות אישיות, ואז ממילא אין טוב או רע. אבל רק בזכות החשיבה הסובייקטיבית, רק בזכות זה יש העדפות אישיות וטוב ורע, וחיים על פני האדמה. ...
050-3331-331