תכלית החיים - האם יש או אין
תכלית לחיים? ואם יש, אז מהי? מהי
תכלית החיים? האם לחיים יש בכלל
תכלית? ואם כן, מהי
תכלית החיים? ואם לא, אז מה בכל זאת
משמעות החיים? ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן רק שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שיש לחיים
תכלית, והאפשרות השנייה היא שאין לחיים
תכלית. אך אם נתבונן היטב בעניין, נראה שיש כאן רק אפשרות אחת, ושאין כאן שום שאלה כלל. ולצורך העניין נצא מנקודת הנחה שיש
תכלית לחיים. ועכשיו ננסה להבין מהי
תכלית החיים. ובטרם ננסה להבין מהי
תכלית החיים, ננסה להבין את המשמעות של נקודת ההנחה שיש משמעות לחיים. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי אם נאמר שיש
תכלית לחיים, המשמעות של כך היא, שלחיים יש מטרה מסוימת, דהיינו, שהאדם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושהעולם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושלכל מה ... מטרה כלשהי. ומי שהוא חכם ומסתכל על
התכלית של כל דבר, כי חכם רואה את הנולד וסוף מעשה במחשבה תחילה, אז במקום לחפש מה צריך לעשות כדי להגיע אל
התכלית, לפני כן צריך לנסות להבין את הנקודה הסופית שאליה האדם וכל הדברים מגיעים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש כאן שאלה מאוד חשובה, והיא, מהי
התכלית של התכלית עצמה. ז"א נניח שהאדם מטרתו היא להגיע לנקודה כלשהי. השאלה היא, מהי
התכלית ומהי המטרה שלשמה האדם מגיע למטרה הסופית? ונחדד את השאלה ונשאל, האם כאשר האדם מגיע אל המטרה שלו, האם גם אז הוא שואל את עצמו מה
התכלית של החיים ושל הקיום? ונניח שכל העולם כולו יהיה מושלם ויגיע
לתכלית כלשהי, ומה תהיה
תכלית קיומו של העולם במצב כזה? וברגע שהאדם מגיע אל השלמות שלו, בהנחה שיש כזו, מה אז
תכלית חייו? ולכאורה יש כאן שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא,
שלתכלית אין סוף, ז"א תמיד יש
תכלית אחרת להשיג, עד אין סוף וללא נקודת עצירה כלשהי. והאפשרות השנייה היא, שבכל מקרה, תמיד יש נקודת סוף כלשהי, ובנקודת הסוף הזו, שם, מסיבה כלשהי, לא שואלים יותר מה
התכלית. ונזכיר, שאנחנו עדיין דנים לפי נקודת ההנחה שלכל דבר יש
תכלית, ועוד לא דיברנו על האפשרות השנייה, שאולי אין
תכלית לשום דבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אם נאמר שלחיים יש
תכלית, אבל
התכלית הזאת לעולם לא נגמרת, הרי שהמשמעות היא, שלחיים אין
תכלית אמיתית. משום,
שתכלית פירושו, שמגיעים למטרה כלשהי. ואם המטרה נמצאת בנקודת אין סוף, הרי שכל הנקודות רחוקות ממנה באופן שווה, וממילא כל הדברים טובים באותה ...