סובייקטיביות / אובייקטיביות. מהי מהותה של סובייקטיביות? אובייקטיביות = האמת המלאה מצד עצמה ושאינה תלויה בדבר כלשהו. סובייקטיביות = האמת החלקית, האמת שנכונה רק בעיני האדם אך לא בעיני המציאות. האדם רואה את ... מהמקום שבו הוא נמצא. כל זמן שהאדם נמצא בתוך התמונה ואינו רואה את התמונה המלאה מבחוץ, הרי שהחשיבה שלו אינה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית. כאשר לדוגמא האדם מעביר ביקורת על אדם אחר, עליו לזכור כי כל זמן שהוא אינו יודע בצורה מלאה מה בדיוק עובר במחשבתו של האדם שמולו, הרי שכל מה שהוא חושב עליו זה סובייקטיבי בלבד. גם החשיבה של האדם כלפי עצמו היא יכולה להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. ז"א כל זמן שהאדם אינו מבין את עצמו בשלמות, דהיינו, אינו מודע לרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו, הרי שכל שיפוט עצמי של האדם כלפי עצמו, גם הוא רק סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. גם אם כל בני האדם חושבים את אותו הדבר, עדיין אין זה משקף את ... השלמה. כל זמן שהאדם הוא חלק מהמציאות, וכל זמן שהאדם אינו מבין בשלמות את המהות המלאה של המציאות כולה, הרי שהחשיבה שלו היא סובייקטיבית.

... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי במתבונן בו. וסובייקטיבי, פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמא אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית / סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה ש נחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא ... במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו שהוא אמיתי, אך "באמת" הוא טועה, הרי שהאמת של אותו האדם, היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא "באמת" כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחוייבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחוייב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים. ואמת סובייקטיבית, היא רק אפשרית, כי יש אפשרות שהיא נכונה, אך היא לא אמת מחוייבת. והיא אמת תלויה, באדם שמתבונן בה. ומי שיתבונן בעניין יראה מיד, כי כל הרעיון של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת סובייקטיבית), שאכן יש אמת אחת כלשהי אובייקטיבית. כי אם בסופו של דבר, יש יותר מאשר אמת אחת מצד האמת האמיתית, הרי שממילא אין שום משמעות לאמת סובייקטיבית או אובייקטיבית. והאדם לא מסוגל לחשוב, על זה שיש הרבה אמת אובייקטיבית. כי לאדם נדמה, שבסופו של דבר, או שיש ... הדבר. ולכן נראה שמוכרח שבסופו של דבר, תהיה אמת אובייקטיבית אחת. אך מיד ניתן להבין, שגם המחשבה הזאת עצמה, היא רק סובייקטיבית בלבד. כי אולי דווקא כן יכול להיות יש ואין של דבר והיפוכו בבת אחת וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם ולרוחבם, במקומות אחרים. ובכל מקרה, הרעיון של אובייקטיביות וסובייקטיביות הוא פשוט. והוא, שלהיות אובייקטיבי, פירושו להסתכל על הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעות אישיות ובלי שיפוטיות שנובעת מתוך אמונות אישיות והנחות יסוד אישיות והעדפות אישיות וכיו"ב. ולהיות סובייקטיבי, פירושו לשפוט את הדבר, מנקודת מבט אישית, שאינה בהכרח נכונה, ושאינה בהכרח מבוססת, ושהיא נובעת מתוך אמונות, ... יתרונות רבים למי שיצליח להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. כי לדוגמא, בת היענה שטומנת את הראש שלה בחול, אז מבחינה סובייקטיבית אישית שלה, לא רודפים אחריה. כי היא לא רואה שרודפים אחריה. אבל זה כמובן לא ממש עוזר לה. כי מבחינה אובייקטיבית, הסכנה כן קיימת, וכן יכולה לפגוע בה. ומי שמסתכל על הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית בלבד, הוא ממילא לא רואה את כל התמונה המלאה, שהיא קיימת גם אם הוא לא רואה אותה. ואז זה יכול לפגוע בו. כי להתעלם מהאמת, זה לא ממש עוזר. ואם האדם בטוח באמת סובייקטיבית, שאין בבית שלו שריפה, כי הדלת שלו סגורה, והוא לא מריח ולא שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן סובייקטיביות ואישיות בלבד. כי מצד האמת, שום דבר לא בטוח ב 100%. ועל האדם להתבונן תמיד על הדברים, בצורה כמה שיותר ... בשלמות, אי אפשר לדעת שום דבר בשום נושא בעולם. ולמה? כי כל מה שהאדם יודע / חושב / מבין / רוצה וכיו"ב, הכל זה סובייקטיבי בלבד. ולמה? כי הכל כולל הכל, דהיינו, כל מה שידוע לאדם וכל מה שהאדם מבין, שמזה נובעים כל חייו של האדם, הכל ... בכך שהשכל שלו צודק. הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהוא יודע, כולל הכל, כולל כל מה שנראה לאדם כאמת אובייקטיבית, הכל זה סובייקטיבי בלבד. או במילים אחרות, ניתן להבין, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, ממילא הוא לא יוכל לדעת שום דבר, ולא תהיה לו שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום רגש אישי, ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמא, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו בלבד, ... להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו פוגש את האמת האובייקטיבית האמיתית ... לדעת שום דבר כנ"ל, ושבה יש חוויה של אחדות / אין טוב ורע וכולי. ולכן, בסיכומו של דבר, צריך להיות גם אובייקטיבי, וגם סובייקטיבי. וצריך לדעת את היתרונות של החשיבה האובייקטיבית וגם את אלו של החשיבה הסובייקטיבית. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום העדפות אישיות, ואז ממילא אין טוב או רע. אבל רק בזכות החשיבה הסובייקטיבית, רק בזכות זה יש העדפות אישיות וטוב ורע, וחיים על פני האדמה. ...

... אלוהים, הכל יחסי, איך לראות את אלוהים, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחוייב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנושי הרצאה על אפשר לראות את אלוהים, הכל יחסי, איך לראות את אלוהים, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחוייב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנוש ...

... בהתנגדות לקוח / סוגסטיה / לשכנע לקוח - להפוך את האובייקטיבי לסובייקטיבי - התנגדות אובייקטיבית / התנגדות סובייקטיבית - NLP, לשתול מחשבות, למכור, להגדיל מכירות, לשכנע כאן במאמר אבאר, איך אפשר ואיך צריך לטפל בהתנגדות של לקוח. כי לפעמים הלקוח מתנגד ... איך מטפלים בהתנגדות לקוח? והתשובה לכך היא, שהדרך לטיפול בהתנגדות של לקוח, היא על ידי זה שהופכים את האובייקטיבי לסובייקטיבי. ז"א שגורמים ללקוח להבין, שההתנגדות שלו, היא רק סובייקטיבית בלבד, אך היא לא התנגדות אובייקטיבית באמת. ונסביר: כי יש התנגדות אובייקטיבית ויש התנגדות סובייקטיבית. והתנגדות אובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אובייקטיבית. ז"א הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אמיתית שכולם מסכימים עליה. כגון לדוגמא, שהמוצר פגום ושכל אדם שפוי בדעתו, לא היה רוצה לקנות את המוצר הזה. והתנגדות סובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל שהוא עצמו חושב בטעות שהמוצר לא מתאים לו וכיו"ב. ואובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, ושכולם מסכימים עליו בלי להטיל בו ספק. וסובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, אבל רק בעיני המתבונן בלבד. אך בני אדם אחרים, יכולים לחשוב אחרת על אותו הדבר. ובפועל זה אומר, שכאשר הלקוח ... שהוא לא צריך את המוצר הזה, כמו שהוא אומר שיש מולו קיר. וכאן צריך להפוך את ההתנגדות האובייקטיבית שלו, להתנגדות סובייקטיבית. שזה אומר, שכאשר הלקוח אומר לדוגמא "אני לא צריך את המוצר הזה", צריך לחזור אחרי המשפט שהוא אומר, ולהוסיף לו מילה שתהפוך את המשפט לסובייקטיבי בלבד, וזה עושה אצל הלקוח סוגסטיה, למה שאתה רוצה שהוא יחשוב. לדוגמא "אתה חושב שאתה לא צריך את המוצר הזה". כאשר הוספנו בעצם את המילה "חושב" למשפט, ובכך בעצם הפכנו את האמירה של הלקוח, לאמירה סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו בדעה שלו. והכי מומלץ, זה להוסיף מילת שאלה + להוסיף מילה סובייקטיבית לאותו המשפט. לדוגמא הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". כדאי לומר לו " למה אתה אומר שאתה חושב ש אולי אתה לא רוצה את המוצר ... המשפט, דהיינו, הטלנו ספק באותו המשפט. וגם הוספנו את המילה "חושב" לתוך המשפט, שגם היא הופכת את אותה הדעה, לדעה סובייקטיבית. וגם הוספנו את המילה "אולי" לתוך אותו המשפט, ובכך בעצם הפכנו את ה"לא רוצה את המוצר" ל" אולי לא רוצה את המוצר". ואם הלקוח אומר, ... ובאותו המשפט עצמו, גם מטילים ספק בדעה שלו, וגם גורמים לו להתבונן בשנית על הדעה שלו, ואז ממילא היא הופכת להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. והרעיון הוא, שישנם דברים אובייקטיבים וישנם דברים סובייקטיביים. ודברים אובייקטיבים, הם לדוגמא כגון זה שיש קיר ושיש כדור הארץ וכל שאר הדברים שכולם מסכימים עליהם. ולפעמים הלקוח מתנגד למוצר, ... את המוצר, כמו שהוא חושב שהוא מדבר איתך באותו הרגע. וצריך לגרום לאותו לקוח, להסתכל על הדברים של עצמו, כעל דברים סובייקטיביים בלבד. דהיינו, לגרום להתנגדות שלו, להיות התנגדות סובייקטיבית. ואת זה עושים על ידי סוגסטיה שבה מוסיפים למשפט שלו, מילים שהופכות את מה שהוא אומר, לרעיון סובייקטיבי בלבד. לדוגמא, כאשר הלקוח אומר, "המוצר הזה הוא מוצר גרוע". אמור לו "למה נראה לך שהמוצר הזה הוא מוצר גרוע?". כי לשאול אותו, "למה אתה ... אומר ש נראה לך / שאתה חושב שהמוצר הזה הוא מוצר גרוע?" ואז בעצם גורמים ללקוח להתייחס אל הרעיון שלו, כאל רעיון סובייקטיבי בלבד. ויש עוד מילים שהופכות את ההתנגדות האובייקטיבית להתנגדות סובייקטיבית. כגון לדוגמא, המילה "כרגע". לדוגמא: הלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי". הפוך את זה ל"למה אתה חושב כרגע המוצר הזה לא מתאים לך". ... נוספות ורבות לכך. ומי שרוצה להיות בקיא בכל הנושא הזה, צריך ללמוד לעומק את המשמעות של כל המילים. ומהן מילים סובייקטיביות ומהן מילים אובייקטיביות. ואז בזמן אמת, על המוצר שלך, תדבר רק בצורה אובייקטיבית. דהיינו, אל תגיד ללקוח "אני חושב שהמוצר הזה מתאים ... כן תגיד ללקוח "המוצר הזה מתאים לך". דהיינו, על הדעה שלך, תדבר בצורה אובייקטיבית. ועל הדעה של הלקוח, תדבר בצורה סובייקטיבית. והאובייקטיבי, מנצח את הסובייקטיבי.

... בהתנגדות לקוח, טיפול בהתנגדות מכירה, לא להפוך את החיסרון לסובייקטיבי, חיסרון אובייקטיבי, חיסרון סובייקטיבי, המוצר לא מתאים ללקוח, המוצר מתאים ללקוח, התאמת המוצר ללקוח שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בנושא של איך לטפל ... שאומרת שכאשר לקוח יש לו התנגדות אז צריך בעצם להפוך את ההתנגדות שלו מאובייקטיבית לסובייקטיבית, מה זה אומר אובייקטיבי פירושו דבר שהוא נכון בעיני כולם אני מגדיר את ההגדרה הזאת רק לצורך השיחה הזאת כרגע וסובייקטיבי לצורך העניין פירושו דבר שנכון רק בעיני המתבונן. שמה זה אומר? אם לדוגמא נגיד הלקוח אומר "אתה יודע הדירה הזאת רועשת, הדירה הזאת ... מדי הדירה, הזאת קטנה מדי" לא משנה אומר איזה טענה, להפוך את החיסרון של הלקוח לסובייקטיבי זה אומר לצורך העניין שכשהלקוח אומר נגיד "הדירה הזאת רועשת" אז אפשר להגיד לו "למה בעיניך היא רועשת?", שימו לב שהכנסנו את המילה ... שהדירה הזאת לא רועשת. עכשיו איך הופכים את המחשבה השלילית של הלקוח על המוצר לסובייקטיבית זה נושא אחר שהסברתי אותו בפעם אחרת אבל בגדול הרעיון אומר שכשלקוח חושב דבר שלילי על המוצר מה שצריך לעשות זה להפוך, בהנחה שאי ... או גם אם רוצים לנטרל אבל בתור התחלה צריך להפוך את הדעה השלילית שיש לו על המוצר לסובייקטיבית הלקוח אומר נגיד "הרכב הזה איטי נוסע לאט" בעיניך לדעתך, לפי מה שנראה לך זה נוסע לאט, לדעתך זה נוסע לאט בעיניך זה נוסע לאט וכו', אוקי זה נקרא להפוך את החיסרון לסובייקטיבי לעומת זאת את היתרונות להפוך לאובייקטיבים. מה זה אומרת את היתרונות להפוך לאובייקטיבים? נגיד שהלקוח אומר "אתה יודע הדירה הזאת ... הזאת מאוד נחמדה" יש לקוח שיגיד "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה" דהיינו, בצורה סובייקטיבית. אם אנחנו רוצים לגבי היתרונות את היתרונות צריך להפוך לאובייקטיבים, זאת אומרת אם הלקוח אמר "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה, ... סוגי חסרונות יש חסרונות שאותם יש היגיון שכשהלקוח מציג אותם צריך להפוך לו אותם לסובייקטיביים ויש חסרונות שאסור להפוך אותם ללקוח לסובייקטיביים אלא צריך לטעון או שהדבר הזה לא קיים בכלל החיסרון או תכף אני אסביר מה צריך לעשות, אבל בגדול אני רוצה לחדד לא כל חיסרון שיש ללקוח לא כל חיסרון צריך להפוך אותו לסובייקטיבי כי יש מצבים מסוימים שאם לקוח מציג חיסרון במוצר אומר "המוצר הזה לא מתאים לי כי ככה וככה" ואנחנו נגיד לו "אוקי בעיניך זה לא מתאים כי ככה וככה" דווקא בגלל שאנחנו נגרום ללקוח לחשוב שבעיניו באופן סובייקטיבי יש חיסרון במוצר דווקא בגלל זה הוא לא יקנה את המוצר. מה פשר העניין איך זה יכול להיות? כי באופן יחסי מה בן אדם יותר בטוח בדברים ... שהם אובייקטיבים שהם נכונים באופן כללי, מה בן אדם פחות בטוח בדברים שהוא חושב שהם סובייקטיביים שהם נכונים רק בעיניו כי אם הוא אומר "בעיני זה ככה" פירושו שאולי זה כן יכול להתאים לו בעיני מישהו זה כאילו אומר "תראה בעיני ... במוצר הוא רק בעיניו? משום שיש מצבים שהיתרון והחיסרון הם תלויים אך ורק בתפיסה הסובייקטיבית של הבן אדם. מה זאת אומרת? אני אתן דוגמא נגיד שבן אדם אומר נגיד "אתה יודע הדירה הזאת רועשת" או "רועשת מידי" אז אנחנו צריכים / ... אובייקטיבי "הדירה הזאת רועשת" מציג את זה כאובייקטיבי ואנחנו אומרים לו "לא נכון זה סובייקטיבי זה רק בעיניך היא לא באמת רועשת" אבל לעומת זאת יש חסרונות שבהם ההתאמה של הלקוח למוצר צריכה להיות סובייקטיבית. לדוגמא נגיד שהבן אדם אומר "אתה יודע המיטה הזאת לא נוח לי לשבת עליה", שימו לב יש בן אדם שיגיד נגיד שהלקוח אומר "המיטה הזאת ... שזה לא מתאים לו למה שהוא עצמו צריך, כי יש מצבים כפי שאמרתי שההתאמה חייבת להיות סובייקטיבית. אם לדוגמא נגיד בן אדם אומר "האוכל הזה לא בריא", "אתה יודע רק נראה לך שהוא לא בריא הוא כן בריא, בעיניך הוא לא בריא הוא כן ... מציג חיסרון במוצר לא תמיד השיטה שאומרת קח את החיסרון שהוא הציג במוצר ותהפוך אותו לסובייקטיבי לא תמיד היא נכונה, למה לא תמיד היא נכונה? כי לפעמים זה שהחיסרון הוא סובייקטיבי זה לא יגרום ללקוח לקנות את המוצר הוא עדיין לא יקנה את המוצר כי ההתאמה אמורה להיות סובייקטיבית ולא בהכרח אובייקטיבית, מי שהבין את הפרינציפ שישליך מזה על כל מקרה לגופו. עכשיו ואז השאלה הנשאלת היא כאשר לקוח אומר "המוצר ... זה נכון?", מה עושים במקרה כזה מה עושים במקרה שההתאמה של המוצר ללקוח צריכה להיות סובייקטיבית ומבחינה סובייקטיבית הוא לא רוצה את זה זה לא מתאים לו הוא לא אוהב את זה מה נגיד לו "בעיניך", "אז מה אם בעיני אבל כל המהות היא שבעיני זה מתאים ... במקרה כזה? מה שבעצם צריך לעשות זה להפוך את החיסרון שהלקוח הציג בצורה אובייקטיבית לסובייקטיבית, מה זאת אומרת? אני אסביר הלקוח נגיד אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" נגיד אומר "המיטה הזאת לא נוחה", תכף ניתן דוגמא מהמנה המלוחה ... אובייקטיבי עבורו, מה זאת אומרת כחיסרון אובייקטיבי עבורו? זאת אומרת גם בתוך הסובייקטיבי עצמו גם בתוך התפיסה הסובייקטיבית שהוא אומר "עבורי זה לא נוח" גם בתוך זה יש אובייקטיבי וסובייקטיבי. מה זאת אומרת אובייקטיבי וסובייקטיבי, איך בתוך תפיסה סובייקטיבית של הלקוח שהוא אומר "לי אישית המוצר לא מתאים" איך בתוך זה יכולה להיות תפיסה אובייקטיבית וסובייקטיבית? מאוד פשוט כשהלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי לא נוח לי" השאלה היא האם הוא ראה את זה באופן אובייקטיבי, מה זאת אומרת באופן ...