סבל בדרך אל האושר, ריקנות ומשמעות, לחבר את הרגש לשכל, מה לשאול כשאין שאלות, לשקר בשביל האמת - פרומו שאלה: מה דעתך על זה שאני רוצה ... אז אני לא הסך הכל, ואז לא יתכן שהמקום והזמן בתוכי. אז איך תחווי שאת הראשון? על ידי התבוננות פנימית לתוכך. פרקטית מה זה אומר, למשל את אומרת, אני רוצה, אני הולכת, תשאלי
את עצמך, מה זה האני? מי זה אני? מי זה המדבר? תתחילי להוריד את הלבושים, אני זה לא המקצוע שלי, לא הבית שלי, לא המשפחה, לא הגוף ... תראי את מי שאת, לפני שהיית קיימת. מה זה אומר, יש משהו שהוא לפני האני, והוא בעצם הראשון, לפני כל הדברים. אם את קיימת כפי שאת, את לעולם לא תחווי את הראשון. אם האדם יביא
את עצמו שלמצב שלא יהיה לו אני בכלל, אז בעצם היחיד שיגיד אני, זה יהיה אלוהים. אם לא תהיה קיים, לא תפריע לאלוהים להתנהל בנחת. ... זה המשהו הזה. את צריכה להגיע לדרגה כזאת, כשתגידי, אני רוצה לאכול, תביני, למה את מתכוונת. הצורות של האני משתנות, אבל האני הוא אותו אחד. את כבר הוא. ברגע שהאני שלך יבין
את עצמו, הוא יחווה אחרת את כל מה שקורה סביבו. שאלה: בחיים שלי אני
מתאמץ לפתור את הבעיות שלי, ואני לא יודע היכן הפיתרון, אני סתם
מתאמץ ללא הבנת הפיתרון. על פניו נראה שזה כמו תרמית, שאני כל הזמן מאמין לרצון. אם יש לי רצון, זה סימן שרע לי עכשיו, אחרת לא ... נראה אותך גורמת לעצמך, לרצות להרגיש רע. זה לא הגיוני, מה אני ארצה את זה שיהיה לי חסר? אבל אם היית יודע מי אתה באמת, אז היית מבין שאתה זה הראשון שרוצה שיהיה לך חסר.
הסבל של האדם נובע מכך, שהוא מרגיש שהוא עבד, שהלבישו עליו רצון, ומזיזים אותו מפה לשם. אבל אם היית יודעת מי את באמת, וכשאת אומרת אני רוצה, אז מתכוונת לאלוהים הראשון, שהכל מושלם אצלו, והוא בבחירה עצמית מלאה, ורוצה שכך הדברים יהיו, אז את תהיה מצומצמת עם
חסרון ותביני שהכל בסדר. השאלה היא, איך את חווה את
החיסרון? האם את חווה שהוא הבחירה שלך? האם את חווה את
החיסרון מהתחלה? אם תביני מי את באמת, את תחווי שאת בוחרת להיות קיימת או לא, שאת בוחרת אם יהיה לך רצון או לא. מה שאת רוצה את בוחרת. כול זמן שאת קיימת את
סובלת, ככול שהרצון שלך גדול יותר, כך
הסבל גדול יותר. אבל אם תחווי שאת אלוהים, אז תרצי את
הסבל, ולא תראי שיש רע
בסבל. היום את יודעת יותר
טוב מי את לא, וכך את מתקדמת
לדעת את עצמך. רבי נחמן אומר, שמי ששובר את תאוות האכילה, הוא הופך להיות בן אדם. מה זה נקרא שהוא שובר את תאוות ... לאכול, אבל אם יביאו להם אוכל טעים, הם ייהנו ממנו. האדם בעולם הגשמי, נהנה מהדבר. אם אין לאדם את התאווה, אז הוא לא נהנה. שאלה: מה רע בהנאה? אליעד: אין רע בהנאה, יש רע
בלסבול, אבל להינות ממשהו יותר מדבר אחר, זה נקרא
לסבול. אם מביאים לך עוגה, ואת נהנית ממנה יותר ממקודם, אז זה נקרא שאת בן אדם
שסובל. כי אם הכל
טוב לך, אז איך זה שאת נהנית יותר מהעוגה? תאוות אכילה, הכוונה לא רק אוכל, הכוונה לכל תאווה. יש שני סוגים של אנשים. האחד, אדם שאומר שזה
טוב וזה רע, ולכן נהנה במקום אחד
וסובל במקום שני. והשני נהנה מהפנימיות של האכילה, שזה אומר, שהאדם נהנה גם כשהוא רעב וגם כשהוא שבע באותה מידה. כל זמן שהאדם אוכל, והוא נהנה מהאכילה יותר מזה שהיה רעב, זה אומר שיש לו תאוות אכילה. אפילו אם אתה חולה ואתה לוקח כדור כדי להיות בריא, ויותר
טוב לך להיות בריא מאשר חולה, גם זה תאוות אכילה. ואיך אדם שובר את תאוות האכילה? מי שמבין למה אני חולה, למה אני רעב, מבין למה רע לו, אז הוא נהנה גם כשרע לו כי הוא מבין שזה שתי צורות שהוא רוצה אותם. וזה נקרא בן אדם. שאלה: יש לי תחושה כזאת, שכדי
לדעת את האמת צריך
לסבול. אליעד: מי אמר את זה? זה לא נכון. שאלה: אם את רוצה
לסבול, אז משהו בתוכך רוצה
לסבול. אליעד: קודם כל כעיקרון, בדרך לשלמות אתה מבין דברים, אז אם אתה
סובל זה לא בגלל ההבנה, זה בגלל שאתה באי הבנה עדיין. זה שאתה מתקרב לאמת לא גורם לך
לסבול, אלא מה שגורם ל