גאווה / ענווה - מה טוב ומה רע
בגאווה ובענווה? ומה טוב יותר מענווה /
גאווה? אם נתבונן בעניין
הגאווה והענווה, נראה שיש שני צדדים למטבע. מצד אחד, אין דבר מגונה יותר מאשר
הגאווה והאגו.
הגאווה אומנם גורמת לפעמים לאדם להרגיש ... עד כאן צד אחד של המטבע. לעומת זאת קיים גם הצד השני של המטבע. והוא, שלמרות כל החסרונות שיש
לגאווה, עדיין גם לה יש זכות קיום. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי
הגאווה והאגו והרצון העצמי של האדם, הם ... שלא ממש היה קיום לעולם, לפחות לא כפי מה שאנחנו מכירים אותו. לכל ישות בעולם יש סוג כלשהו של
גאווה. גם לבעלי חיים יש רצון עצמי ואגו. ואפילו גם לאבן, אפשר לומר שיש לה סוג מסוים של
"גאווה", והיא לא מוכנה להישבר בקלות ... קיום לעולם. ומה שמאפשר לעולם להיות קיים כפי מה שהוא, ולהתפתח ולהשתנות כל הזמן, זו דווקא
הגאווה והאגו והישות והרצון העצמי, שיש לכל אחד ואחד מהדברים השונים שיש בעולם.
ו"הגאווה" שיש לכוחות השונים בעולם, גורמת לכך שכל כוח כל הזמן מנסה להשתלט על חברו, ועל ידי זה העולם משתנה ומתפתח כל הזמן. כך
שהגאווה הכרחית לצורך קיום העולם. אלא, ... הרצון עצמי שלו, והישות העצמית שלו, הם אלו שגורמים לכך שהאדם סובל. אז מה עושים? מה טוב יותר,
גאווה או ענווה? והתשובה היא, כי גם
הגאווה וגם הענווה, הן לא טובות ולא ... האמת? האם ההערכה העצמית מדויקת לפי האמת? וכיו"ב. זה לא ממש משנה, האם כלפי חוץ זה נראה כמו
גאווה או כמו ענווה. השאלה היחידה היא, האם זו אכן האמת כפי מה שהיא. ואם זו אכן האמת, אז זו אמת גם אם זה נראה
כגאווה וגם אם זה נראה כענווה. ואם זו לא האמת, אז זה לא ממש משנה אם זו
גאווה או ענווה. ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי
הגאווה יוצרת אצל האדם בעיות, לא בגלל שיש רע
בגאווה, אלא בגלל התפישה הלא מדויקת של האדם את הערך העצמי שלו. כן, יש לאדם ערך עצמי, רצון עצמי, אגו,
גאווה וטוב שכך. כי בזכותם יש לאדם ... זה הוא מבין אותם, וחי איתם בשלום. נניח לדוגמא שמישהו מבזה אדם אחר. לכאורה, אם לא תהיה לאדם
גאווה, הרי שאף אחד לא יוכל לפגוע ברגשותיו. אך מהצד השני, אם לא תהיה לאדם שום
גאווה, הוא גם לא ממש יוכל להתקיים ... כפי מה שהיא באמת, ושלא יחזיק מעצמו, לא יותר ולא פחות ממה שהוא. אם זו האמת אז אין בזה
גאווה. ואם זו לא האמת, אז זו אינה ענווה. לסיכום:
הגאווה לא טובה יותר או פחות מהענווה. ...