... השכל /
פחד להמר על הכל - והמנצח, שלוקח את כל הקופה! והעניין הוא, כי כאשר האדם מחפש את האמת המוחלטת, הוא בעצם ... אל מול המוחלט. משום, ששום דבר אינו מוחלט. וממילא, כאשר האדם נצמד אל המוחלט, הוא כאילו מהמר על הכל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא לפעמים חושש, כאילו הוא הולך
לאבד את הכל. בפרט, כאשר האדם מטיל ספק אמיתי, גם בקיום העצמי של עצמו ושל כל מה שקיים, שאז האדם באמת עלול להתחבר אל ... של האדם. ואם האדם יטיל ספק אמיתי, בנכונות של השכל העצמי שלו, אז כיצד ובאיזו דרך הוא יצליח לגלות מהי האמת?! וכאשר האדם מגיע לשורש השכל העצמי שלו, אז האדם
מפחד לאבד את הכל. כי כל מה שהאדם יודע, זה הכל מבוסס על השכל של האדם. ומי שחוקר את שורש השכל עצמו, עלול
לאבד את הכל, דהיינו, לגלות תפישת מציאות אחרת לגמרי. ולהסתכל על שורש השכל, פירושו, שהאדם מתבונן אל תוך השכל ... של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ואם האדם יתחבר לתפישת מציאות אחרת, גם כל הידיעות והחוויות וכל שאר הדברים, ישתנו. וכאשר האדם נמצא בנקודה הזו, הוא מרגיש
פחד לאבד את הקיום העצמי של עצמו. כי להטיל ספק באמת, פירושו, שהאדם מכיל בתוכו בצורה שווה, גם את ... נכונות או לא נכונות בו זמנית. שרק זוהי, הטלת ספק באמת. ואז האדם, קופץ אל המוחלט. שהאדם מנסה להבין מהי האמת, האם באמת הוא קיים? ומיהו? ומהו קיומו העצמי? והאדם
מפחד, שאולי יקרה לו איזה דבר רע, ושאולי התודעה של האדם, תתחבר לאפשרות שאומרת שהאדם לא קיים, ואז האדם יעלם לנצח ... כי הדברים רק מחליפים את הצורה שלהם. והמחויב שקיים, הוא תמיד קיים, כי קיומו הוא מחוייב. ומה שלא קיים באמת, יותר טוב לאדם, שלא יחשוב שהוא כן קיים באמת,
ויסבול סתם. כי
הסבל הוא, רק בגלל הקיום העצמי הנפרד. ובלי השקר של הקיום העצמי הנפרד, אין שום
סבל כלל. וזהו המבחן של האדם, האם באמת הוא רוצה לדעת את האמת המוחלטת. שלשם כך צריך האדם, שיהיה לו רצון ... "הראני נא את כבודך" וגם אם אמות בגלל זה. כי ידיעת האמת, חשובה מכל. והטועים חושבים, שאחרי המוות של הגוף, אז האדם רואה את אלוהים. והם טועים, שאינם מבינים את
הטיפשות של עצמם. כי הסיבה שהאדם לא יכול לראות את אלוהים, דהיינו, להסתכל על המציאות כולה מבחוץ, היא לא בגלל הלבוש ... ידיעת האמת. וכאשר האדם באמת מוחלטת, רוצה את ידיעת האמת, ומוכן להשליך את עצמו לרפש ובוץ, דהיינו, מוכן למען הבנת האמת לנסות לחשוב גם בצורה שנראית כלא שכלית
ומשוגעת, אז הוא זוכה להשגת המוחלט, שזוכה להבנת השכל שמעל השכל. ועל ידי זה שהתודעה של האדם והשכל הקטן של האדם, ... ממש, ולהישאר בחיים. שאז האדם קודם כל מתחבר לאלוהים שהוא האחדות של המציאות, ואח"כ העולם והנפרדות והישות של האדם, נוצרים מחדש וכולי. ומי שהוא איש חיל, הוא הולך
עד הסוף, ומגיע עד לנקודת ההתחלה, ומשקיף ממנה על העולם כולו. דהיינו, שהאדם מתחבר לנקודה, שבה הוא חווה את זה שהכל אחד ... את כל המציאות של הנפרדות שלנו, מנקודת מבט אחרת לגמרי... וכל זמן שהאדם עוד לא חזר בתשובה שלמה, דהיינו, כל זמן שהאדם עדיין לא שב להיות מה שהוא באמת, דהיינו,
כלום מוחלט, אין לאדם שום הוויה כלל. כי האדם
מפחד לאבד את קיומו העצמי, למרות שהוא בכלל לא קיים כלל. והדבר דומה לפיל דמיוני, שנמצא בתוך חלום של איזה אדם, שהפיל
מפחד שקיומו יפסק. וכמובן,
שהפחד שלו הוא מוצדק. אבל הוא מוצדק, משום שבאמת הוא לא קיים כלל כישות עצמאית שאחראית לקיומה העצמי, אלא הוא רק ...