... השכל /
פחד להמר על הכל - והמנצח, שלוקח את כל הקופה! והעניין הוא, כי כאשר האדם מחפש את האמת המוחלטת, הוא בעצם כאילו מהמר על הכל. כי כל הדברים שבעולם, כולם נעלמים, ... כאשר האדם נצמד אל המוחלט, הוא כאילו מהמר על הכל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא לפעמים חושש, כאילו הוא הולך
לאבד את הכל. בפרט, כאשר האדם מטיל ספק אמיתי, גם בקיום העצמי של עצמו ושל כל מה שקיים, שאז האדם באמת עלול להתחבר אל האמת ולאבד את הכל. כי יש הרבה שטוענים, שהם הטילו / ... של השכל העצמי שלו, אז כיצד ובאיזו דרך הוא יצליח לגלות מהי האמת?! וכאשר האדם מגיע לשורש השכל העצמי שלו, אז האדם
מפחד לאבד את הכל. כי כל מה שהאדם יודע, זה הכל מבוסס על השכל של האדם. ומי שחוקר את שורש השכל עצמו, עלול
לאבד את הכל, דהיינו, לגלות תפישת מציאות אחרת לגמרי. ולהסתכל על שורש השכל, פירושו, שהאדם מתבונן אל תוך השכל והתפישה של עצמו, ומנסה להבין, האם היא באמת משקפת את האמת, או ... יתחבר לתפישת מציאות אחרת, גם כל הידיעות והחוויות וכל שאר הדברים, ישתנו. וכאשר האדם נמצא בנקודה הזו, הוא מרגיש
פחד לאבד את הקיום העצמי של עצמו. כי להטיל ספק באמת, פירושו, שהאדם מכיל בתוכו בצורה שווה, גם את הצד שאומר שהוא לא קיים כלל, וגם את האפשרות שהוא קיים ... באמת. ואז האדם, קופץ אל המוחלט. שהאדם מנסה להבין מהי האמת, האם באמת הוא קיים? ומיהו? ומהו קיומו העצמי? והאדם
מפחד, שאולי יקרה לו איזה דבר רע, ושאולי התודעה של האדם, תתחבר לאפשרות שאומרת שהאדם לא קיים, ואז האדם יעלם לנצח נצחים. כי אם התודעה עצמה תתחבר לצד של האין קיום, ממילא ... שקיים, הוא תמיד קיים, כי קיומו הוא מחוייב. ומה שלא קיים באמת, יותר טוב לאדם, שלא יחשוב שהוא כן קיים באמת,
ויסבול סתם. כי
הסבל הוא, רק בגלל הקיום העצמי הנפרד. ובלי השקר של הקיום העצמי הנפרד, אין שום
סבל כלל. וזהו המבחן של האדם, האם באמת הוא רוצה לדעת את האמת המוחלטת. שלשם כך צריך האדם, שיהיה לו רצון מוחלט לדעת את האמת. וכל זמן שיש לאדם עוד איזה רצון, מלבד ... ידיעת האמת, חשובה מכל. והטועים חושבים, שאחרי המוות של הגוף, אז האדם רואה את אלוהים. והם טועים, שאינם מבינים את
הטיפשות של עצמם. כי הסיבה שהאדם לא יכול לראות את אלוהים, דהיינו, להסתכל על המציאות כולה מבחוץ, היא לא בגלל הלבוש של הגוף הגשמי, אלא בגלל הקיום העצמי של האדם. וגם ... ידיעת האמת, ומוכן להשליך את עצמו לרפש ובוץ, דהיינו, מוכן למען הבנת האמת לנסות לחשוב גם בצורה שנראית כלא שכלית
ומשוגעת, אז הוא זוכה להשגת המוחלט, שזוכה להבנת השכל שמעל השכל. ועל ידי זה שהתודעה של האדם והשכל הקטן של האדם, מתחברים אל השכל הגדול שמעל ושמתחת לשכל, שבו הכל אחד ממש. ... שהוא האחדות של המציאות, ואח"כ העולם והנפרדות והישות של האדם, נוצרים מחדש וכולי. ומי שהוא איש חיל, הוא הולך
עד הסוף, ומגיע עד לנקודת ההתחלה, ומשקיף ממנה על העולם כולו. דהיינו, שהאדם מתחבר לנקודה, שבה הוא חווה את זה שהכל אחד ממש, ללא כל הגדרה כלשהי. ואח"כ, כאשר האדם חוזר לתודעה ... לגמרי... וכל זמן שהאדם עוד לא חזר בתשובה שלמה, דהיינו, כל זמן שהאדם עדיין לא שב להיות מה שהוא באמת, דהיינו,
כלום מוחלט, אין לאדם שום הוויה כלל. כי האדם
מפחד לאבד את קיומו העצמי, למרות שהוא בכלל לא קיים כלל. והדבר דומה לפיל דמיוני, שנמצא בתוך חלום של איזה אדם, שהפיל
מפחד שקיומו יפסק. וכמובן,
שהפחד שלו הוא מוצדק. אבל הוא מוצדק, משום שבאמת הוא לא קיים כלל כישות עצמאית שאחראית לקיומה העצמי, אלא הוא רק ביטוי של ישות אחרת, שחושבת את הדמות הדמיונית. וכאשר האדם ...