ובו יתבאר העניין של הפרעות קשב וריכוז באופן כללי, והפרעות קשב וריכוז של ילדים באופן ספציפי. ויתבאר, ממה נובעת הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים? ויתבאר, ממה נובעת הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים? ויתבאר, מהו הטיפול הטוב ביותר להפרעות קשב וריכוז בכלל, ולהפרעות קשב וריכוז של ילדים בפרט?

והפרעת קשב וריכוז (ADHD = Attention Deficit / Hyperactivity Disorder), נתפשת כבעיה נפשית וכהפרעה נפשית, שיוצרת אצל האדם בעיות שונות בחייו. כאשר אצל ילדים, בעיית קשב וריכוז, יוצרת גם לקות למידה, שמפריעה לילד במהלך הלימודים שלו, ומפריעה לילד להתרכז בלימודים שלו וכולי. והשאלה הנשאלת היא, ממה נובעות הפרעות קשב וריכוז, וכיצד אפשר לטפל בהפרעות קשב וריכוז?

וראשית כל, יש לומר באופן חד משמעי, שאין דבר כזה הפרעות קשב וריכוז בכלל, ואין דבר כזה הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים בפרט. כפי שנסביר תכף ומיד את העניין. ועוד נאמר בצורה ברורה, שזה שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיו"ב, לא מבינים למה הילד לא מצליח להתרכז בלימודים, וזה שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיו"ב, לא מצליחים להבין למה הילד לא מקשיב בלימודים, זה עדיין לא אומר שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז. זה כן אומר, שהילד לא מקשיב בלימודים ולא מתרכז בלימודים מסיבה כזו או אחרת, שתתבאר להלן, אבל זה לא אומר שלאותו אדם, יש בעיה נפשית כזו או אחרת.

ז"א להגדיר בן אדם, כאדם שסובל מהפרעת קשב וריכוז, זה בעצם פשע. כי מצד האמת, המטרה של ההגדרה הזאת, היא רק כדי שאותו מגדיר את ההגדרה (פסיכולוג / מטפל רוחני / יועץ / מחנך / מורה רוחני), יוכל להסיר מעצמו אחריות, ויוכל לתרץ, את זה שהוא לא יודע, איך לטפל באותה בעיית התנהגות.

כי אם לא היו מגדירים שיש דבר כזה הפרעת קשב וריכוז, אז ממילא אותם פסיכולוגים וכיו"ב, לא היו מרגישים בנוח, מכך שהם אינם יודעים איך לגרום לילד להתרכז בלימודים. כי הם אפילו לא מבינים, למה באמת הילד לא מצליח להתרכז בלימודים. וכל שכן, שהם אינם יודעים איך לעזור לילד להתרכז בלימודים. ולכן, הם מאבחנים את הילד (אבחון ילדים), כמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז של ילדים. ואז ממילא הם מסירים מעצמם את האחריות, לטפל בבעיה בשורשה. אבל מצד האמת, בעיית קשב וריכוז, יש לה הסבר מאוד פשוט, וממילא, גם יש לה פתרון כדלקמן.

והפרעות קשב וריכוז פירושה, שהאדם מתקשה להקשיב ולהתרכז בדבר כלשהו. דהיינו, האדם מנסה להתרכז בדבר מוגדר כלשהו, והאדם חווה שיש משהו שמפריע לו להתרכז באותו דבר מוגדר, שבו הוא מנסה להתרכז. ומצב כזה, מוגדר כהפרעת קשב וריכוז. דהיינו, שיש משהו שמפריע לאדם, להקשיב ולהתרכז בדבר כלשהו.

ומי שמתבונן בעין אמיתית על העניין, רואה מיד, שלהגדיר מישהו, שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז, בגלל שהוא לא מצליח להתרכז ולהקשיב לדבר מסוים, זהו כמובן פשע אנושי. שבו, מגדירים אדם שהוא סובל מבעיה כלשהי, כאשר, הוא לא באמת סובל משום בעיה.

ז"א, ילד שלא מצליח להתרכז בלימודים שלו, אולי יהיה נכון לומר, שיש לו בעיית קשב וריכוז בלימודים שלו. אבל לא יהיה נכון לומר שיש לו בעיית קשב וריכוז באופן כללי, כי זהו שקר גדול ביותר. ואדם שלא מצליח להתרכז בדבר כלשהו, אולי יהיה נכון לומר, שיש לו הפרעת קשב וריכוז, להתרכז באותו דבר ספציפי. אבל לא יהיה נכון לומר, שיש לו הפרעת קשב וריכוז באופן כללי.

כי הפרעת קשב וריכוז פירושה, שיש לאדם הפרעה וקושי להתרכז באופן כללי. וזה כמובן שקר גדול ביותר. כי אין שום בן אדם בעולם, שיש לו הפרעת קשב וריכוז כללית. אלא תמיד, ב 100% מהמקרים, בעיית הקשב והריכוז של האדם, היא תמיד, רק כלפי משהו ספציפי, או אפילו כלפי הרבה דברים. אבל לאף אחד בעולם, אין בעיה כזאת, שהוא לא מסוגל להתרכז בשום דבר.

כי האדם, ב 100% מהזמן, הוא תמיד מרוכז באיזה משהו. וגם אם האדם לא זוכר על מה הוא חשב ברגע מסוים, הרי שעדיין בכל רגע ורגע, הוא חושב על איזה דבר. והאדם, תמיד מרוכז בדבר כלשהו. ולפעמים, האדם לא זוכר על מה הוא חשב, ונדמה לו, שהוא לא חשב על שום דבר. אך אין הדבר כך! אלא, האדם חושב ומרוכז תמיד בדבר כלשהו, גם אם הוא לא מסוגל להגדיר על מה הוא חושב ובמה הוא מרוכז.

והילד, שלא מצליח להתרכז בלימודים, או האדם הבוגר, שלא מצליח להתרכז בדבר כזה או אחר, זה רק משום, שבאותו הרגע הוא מרוכז במשהו אחר. שבתת המודע שלו, נראה לו שאותו הדבר האחר, הוא חשוב יותר עבורו, ביחס לאותו הרגע.

כי בתת המודע של האדם, יש עולם שלם של רצונות וצרכים ובעיות ופתרונות וכל מיני דברים, שרוב בני האדם בעולם, לא מודעים אליהם. ומי שמחליט לאדם על מה הוא יחשוב ברגע כלשהו, זה תת המודע שלו. ואם לדוגמא הילד מנסה להתרכז בלימודים, והוא לא מצליח להתרכז בלימודים, זה רק משום, שבאותו הרגע, תת המודע של הילד, לא מאפשר לו להתרכז בלימודים. משום שתת המודע של הילד, רוצה שהילד יתרכז בדבר אחר. שעבור תת המודע של הילד, הדבר האחר הזה, נראה חשוב יותר. וגם אם האדם לא ממש יודע להגדיר, על מה בדיוק הוא חושב, כאשר הוא לא מצליח להתרכז, הרי שתמיד האדם חושב על משהו, ותמיד האדם מרוכז במשהו, בכל מקרה שהוא.

והדברים שמפריעים לאדם להתרכז בדבר כזה או אחר, הם בעיקר בעיות רגשיות ובעיות נפשיות, שאותן האדם מדחיק. או, שהאדם באופן מודע, כמעט ולא מודע לקיומן. כי יש בתת המודע של האדם, המון דברים שמציקים לו, ושהוא חושב עליהם כל הזמן. ובחיים, העבודה של האדם וכיו"ב, עוזרים לאדם להדחיק את מה שקורה לו בתת המודע שלו. כי כאשר האדם מתעסק באיזה דבר, אז הוא נמנע מלחשוב על מה שמציק לו בתת המודע שלו. (מה שיוצר גם, התמכרות לעבודה / וורקוהוליזם. שהאדם הופך להיות מכור לעבודה / Workaholic, כדי לברוח ממחשבות טורדניות וכיו"ב).

ולפעמים, תת המודע של האדם, לא נותן לו להדחיק את מה שמציק לו. ואז, הוא לא נותן לו להתרכז בדבר כזה או אחר. אלא, הוא רוצה שהאדם יתרכז, במה שמציק לו בתת המודע שלו. כי הנפש של האדם, רוצה שהאדם ירגיש טוב אמיתי מבפנים, בלי להיות תלוי בדבר כזה או אחר. והמחשבות שיש בתת המודע של האדם, הן אלו שאחראיות, לכך שנראה כאילו יש לאדם בעיית קשב וריכוז.

ומי שיתבונן היטב יראה, שאין אף אחד בעולם, שלא מצליח להתרכז בשום דבר כלשהו. אלא, לכל אחד, יש דברים כלשהם, שבהם הוא כן מצליח להתרכז, ויש דברים אחרים, שבהם הוא לא מצליח להתרכז. והאדם מצליח להתרכז, במה שהוא חושב שיביא לו הכי הרבה תועלת ברגע הזה (והאדם עובד בשביל המחשבה שיש לו בהווה, ולא בשביל העתיד וכולי). ומי שלא מצליח להתרכז בשום דבר, זה רק משום שהוא מרוכז באיזה דבר אחר, שהוא עדיין לא יודע להגדיר אותו במדויק. אבל תמיד האדם מרוכז בדבר כלשהו.

וכאשר נראה שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז בלימודים, הרי שזה רק משום, שבזמן הלימודים, הילד כן מרוכז בדברים אחרים, שהם מעניינים אותו, יותר מאשר הלימודים. כי הילד, כמו אדם בוגר, מעדיף להתרכז במה שמביא לו הכי הרבה תועלת. והילד, שלא ממש מבין את התועלת שהלימודים מביאים לו, ובפרט, כאשר הילד לא אוהב את הלימודים שלו, כי הם מגבילים לו את החופש האישי שלו, אז ברור לגמרי, שהילד יתקשה להתרכז בלימודים.

וילדים, לא מצליחים להתרכז בלימודים, לא בגלל שיש הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים. אלא, רק בגלל שיש הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, דווקא לגבי תחום הלימודים. כי הלימודים נתפשים בעיניהם, כמשהו משעמם, שלא מספק להם הנאה מיידית, ושהוא גורם להם לסבל בטווח המיידי. ואז ממילא, המחשבה של הילד משוטטת לה, למקומות אחרים.

וכפי שכבר ביארתי, ילד מתבגר, שנמצא בגיל ההתבגרות, הדבר המרכזי שקורה בתת המודע שלו, זאת התמודדות עם החוויה המרכזית החדשה שלו, שהיא חווית הצמצום שלו. כי הילד נולד כאדם חופשי מהגדרות כאלו ואחרות. והילד, בשנותיו הראשונות וגם לאחר מכן, מנסה להסתגל למסגרות בחיים, שלוקחות לו את החופש האישי שלו. והסבל הגדול ביותר של הילד, הוא חוסר היכולת שלו, להכיל את העדר החופש שלו, כאשר הוא נמצא בזמן הלימודים. שזה בעצם שולל מהילד, את החופש שלו לעשות כרצונו.

וכאשר הילד נמצא בלימודים, אז לפעמים קשה לו להתרכז בלימודים. משום, שהלימודים גורמים לו להרגיש רע. כי הלימודים בבית הספר, שהילד צריך ללמוד דבר מסוים, בצורה מסוימת, בזמן מסוים וכולי, הדבר הזה, הוא חוויה, שבה לוקחים לילד את החופש האישי שלו. וזה בעיקר הדבר שגורם לכך, שהילד לא יצליח להתרכז בלימודים. ויש גם בעיות אחרות שניתן לאבחן אותן, אבל זה הדבר המרכזי ביותר.

וכיו"ב ממש...