ובו יתבאר העניין של דיאטה ושל תזונה נכונה. ויתבאר, למה קשה לאדם לעשות דיאטה ולשמור על המשקל? ולמה קשה לאדם, לאכול בריא ולשמור על תזונה נכונה? ומה צריך האדם לעשות, כדי להתמודד עם השמנה וכדי לרזות ולרדת במשקל? ותוך כדי זה יתבאר גם, מה המניע הרגשי החזק ביותר של האדם? ויתבאר העניין של החופש הנפשי שהאדם מחפש, ועוד.

ובעניין הרזיה / ירידה במשקל ותזונה נכונה, יש בעניין הזה שני היבטים. ואחד, הוא ההיבט הרפואי הבריאותי, והשני הוא ההיבט הנפשי. ז"א לפעמים קשה לאדם לעשות ספורט, ולאכול אוכל בריא, משתי סיבות.

והסיבה הראשונה היא, צרכים פיזיים של הגוף. כגון לדוגמא שהגוף של האדם צריך אוכל מסוים, כי יש בו רכיבים מסוימים, שהגוף מכור אליהם. והאדם, קשה לו לרדת במשקל ולעשות דיאטה של תזונה נכונה, בגלל הסיבה הזאת, שהגוף שלו צריך חומרים מסוימים. ובהיבט הזה לא נעסוק כאן. אבל כן נעסוק כאן, בהיבט הנפשי והפסיכולוגי של האדם, שקשה לו לשמור על המשקל ולשמור על תזונה נכונה.

כי הסיבה המרכזית שבגללה קשה לאדם לעשות דיאטה או לשמור על המשקל, היא לאו דווקא סיבה בריאותית רפואית פיזית, אלא היא דווקא סיבה של בריאות נפשית. כי לפעמים יש לאדם הפרעות אכילה. והפרעת אכילה יכולה להיות בגלל הפרעה נפשית, שגורמת לאדם לאכילה רגשית. ואכילה רגשית פירושה, שהאדם אוכל מסיבות רגשיות, ולא מסיבות בריאותיות הישרדותיות.

וכידוע לכל, לא חסרות סיבות רגשיות, לכך שהאדם יאכל אוכל לא בריא, ולכך שהאדם יפסיק את הדיאטה שלו, ויאכל כמה שבא לו. כי האכילה, היא מספקת לאדם, סוג של אהבה, וסוג של תחושת שובע כללית, ועוד כל מיני תחושות רגשיות נוספות, שהאדם משיג אותן באמצעות האכילה שלו וכיו"ב. והאדם צריך לפתור את הבעיה בשורשה, ולמלא את הצרכים הרגשיים שלו, בצורה פנימית יותר, ולא להסתפק בתחליף הרגשי, של האכילה. אלא לאהוב את עצמו מבפנים וכולי. והדברים האלו ידועים לכל. וכאן נחדש ונחדד נקודה נוספת.

והיא, שהסיבה המרכזית והפנימית ביותר לכך שהאדם מתקשה לשמור על הדיאטה שלו ועל תזונה נכונה, היא כמובן רגשית. אבל הסיבה הרגשית החזקה ביותר שבגללה האדם מרגיש שהוא ממש מוכרח לאכול את האוכל שאינו בריא עבורו, והסיבה הרגשית החזקה ביותר, לכך שהאדם מרגיש, שממש כאילו אין לו בחירה חופשית, ושהוא ממש אוכל בצורה כפייתית של ממש (אכילה כפייתית), היא בגלל שמה שהאדם רוצה יותר מכל, זה את תחושת החופש האישי שלו, לעשות כרצונו, ולא להיות מוגבל להגדרות כלשהן.

כי האדם מטבעו, אוהב את החופש, ושונא את כל מה שמגביל אותו. ונחדד, כי האדם אוהב את החופש, אבל לא אוהב אותו בשלמות. כי אם האדם יאהב את החופש בשלמות, אז האדם יעשה את הכל כדי להיות חופשי מבפנים בתוך תוכו. והאדם יגיע למצב שהוא חופשי לגמרי מכל רצון שהוא. ואז כבר לא תהיה לאדם משמעות לחיים. כי כאשר יש רק חופש, אז כבר אין שום משמעות כלשהי, לשום דבר. כי כאשר יש חופש מוחלט, אז כבר אין טוב ורע בכלל. ולכן האדם בהחלט רוצה את החופש, אבל לא רוצה אותו בכל כוחו. ואעפ"כ האדם רוצה את החופש שלו, כמעט יותר מכל דבר אחר.

ומשום כך, כעקרון, האדם תמיד ינסה לעשות, את מה שיגרום לו להרגיש הכי חופשי והכי משוחרר. כי המלך, הוא אדם חופשי. והאדם רוצה כסף, כדי להרגיש שהוא חופשי לקנות את מה שהוא רוצה כרצונו החופשי. והאדם מכור לתחושה של חופש ושל בחירה חופשית לעשות כרצונו. והאדם שונא את חווית העבדות והשעבוד, שהוא מוכרח לעשות כך או אחרת. ולכן כעקרון, ברגע שהאדם חושב שהוא מוכרח לעשות משהו, אז אינסטינקטיבית, האדם מיד מנסה לראות, כיצד הוא יכול לעשות את ההפך, ולהוכיח לעצמו, שהוא לא משועבד לשום דבר.

ויש דברים, שבהם האדם לא מסוגל להראות לעצמו שהוא חופשי. כגון לדוגמא, הצורך של האדם לנשום ולאכול וכיו"ב. שהאדם היה רוצה להוכיח לעצמו שהוא לא צריך לנשום, ואעפ"כ הוא לא יכול להוכיח לעצמו, שהוא לא באמת צריך לנשום. כי האדם מוכרח לנשום בכל מקרה. והאדם חווה תחושה של שיעבוד, מכל דבר שהוא מרגיש שהוא מוכרח לעשות אותו. אבל לא לכל דבר האדם יכול להתנגד. (ואעפ"כ, יש תחרויות, כמה זמן האדם יכול לא לנשום וכולי).

והדברים שהאדם מרגיש שהוא מוכרח לעשות אותם, ושהוא לא יכול לא לעשות אותם, הדברים האלו יוצרים אצל האדם, תחושה כללית של דיכאון ועצבות. שנמצאת בתת המודע של האדם, גם אם הוא לא מודע לכך. וגם זה גורם לכך, שהאדם יותר מכל ירצה להרגיש חופשי, גם כדי לנסות להדחיק, את הדברים שהוא חושב בתת המודע שלו, שהוא לא יכול להתנגד אליהם. כך שיש לאדם רצון מאוד חזק, להפר כל מסגרת, ולהיות חופשי, ולעשות כרצונו החופשי, נגד כל חוקיות כלשהי.

וזאת הסיבה העיקרית, לכך שכאשר האדם רוצה לרזות ולרדת במשקל, שכ"כ קשה לו לעשות דיאטה ולאכול בתזונה נכונה. משום, שלאכול בתזונה נכונה, זה בעצם אומר חוויה של שיעבוד ושל חוסר חופש. וזה בעצם לקחת מלך, שרגיל לעשות כרצונו החופשי. ולצמצם ולהגביל אותו, שהוא יהיה מוכרח לעשות דווקא כך או אחרת. וזה סוג של פגיעה באגו של האדם, שהוא לא אדם חופשי לעשות כרצונו החופשי, אלא הוא מוגבל לעשות כך או אחרת.

והאדם אוכל בצורה לא מאוזנת, גם כדי להוכיח לעצמו, שהוא מלך, שהוא יכול לעשות כרצונו, גם אם רצונו הוא נגד בריאותו. כי העשיר ניכר בכך שהוא מבזבז את כספו, גם על מה שלא מביא לו תועלת. והמלך, יודעים שהוא מלך, דווקא כאשר הוא עושה דברים שרק מלך יכול לעשות, שהם בעיקר דברים שהוא לא מוכרח לעשות אותם, אלא שהוא עושה אותם, רק כי ככה בא לו לעשות אותם.

והרעיון הוא, שהחופש הגדול ביותר, האדם חווה אותו, דווקא כאשר הוא עושה דבר שלא מביא לו תועלת, אלא אפילו מביא לו נזק, ושהאדם עושה אותו, רק משום שככה הוא רוצה לעשות אותו. כי זאת תחושה מדהימה של אגו ענק, שהוא עושה את מה שהוא רוצה, רק משום שככה הוא רוצה, בלי שום תועלת, ואפילו עם נזק. רוצה ועושה, בבחירה חופשית מלאה, בלי שום הגבלה ובלי שום התחייבות כלשהי.

וזאת הסיבה האמיתית שבגללה קשה לאדם להציב לעצמו גבולות וכיו"ב. משום, שהאדם רוצה להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, בלי מגבלה כלשהי.

ולפעמים המצב מתהפך. דהיינו, שהאדם מרגיש שכבר כאילו אין לו בחירה חופשית לאכול בצורה בריאה. והאדם יותר מרגיש שהוא מוכרח לאכול לא בריא, יותר מאשר שהוא מרגיש, שהוא מוכרח לאכול בצורה בריאה. ז"א בהתחלה נראה לאדם שהוא מוכרח לאכול בצורה בריאה. ואז האדם לא רוצה לאכול תזונה נכונה, כי זה מגביל את החופש שלו.

אבל כאשר האדם מרגיש, שהוא משועבד לזה שהוא אוכל בצורה לא בריאה, גם אז האדם חווה שהחופש האישי שלו נלקח ממנו. ואז האדם מנסה לעשות דיאטה ולאכול תזונה נכונה, כדי להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו. ז"א אם האדם מרגיש שהוא משועבד לאוכל ולהשמנה, אז האדם רוצה דווקא לעשות את ההפך, ולהוכיח לעצמו, שהוא חופשי, ושהוא לא מוכרח לאכול בצורה לא בריאה, אלא שהוא כן יכול לאכול בתזונה נכונה וכולי.

ואז האדם עושה דיאטה, ואז יש לאדם מוטיבציה לעשות דיאטה, כאשר הוא מרגיש שהדיאטה מחזירה לו את החופש האישי שלו, לבחור את מה שהוא אוכל. ושהוא לא מוכרח לאכול מתוך שיעבוד, אלא מתוך רצון חופשי ובחירה חופשית. ואז האדם גם משתדל לשמור על המשקל שלו, על ידי זה שהאגו של האדם מתנפח, מכך שהוא מרגיש, שהוא הצליח להיות חופשי ולעשות כרצונו, בכך שהוא לא אוכל מזון לא בריא.

ואח"כ, האדם שוב פעם מרגיש שהוא משועבד, לכך שהוא צריך לאכול רק בצורה בריאה. ואז האדם שוב פעם רוצה לאכול בצורה לא בריאה וכולי. וכך זה חוזר על עצמו, מדיאטה אחת לדיאטה אחרת וחוזר חלילה על עצמו, פעם אחרי פעם, כידוע לכל. והכל תלוי, היכן האדם מרגיש יותר חופשי. אם האדם מרגיש יותר חופשי כאשר הוא אוכל כרצונו, אז הוא יאכל כרצונו, גם אם זה לא בריא. ואם האדם מרגיש יותר חופשי, כאשר הוא אוכל רק תזונה בריאה, אז הוא יאכל רק תזונה בריאה וכולי.

ומי שיתבונן היטב יראה, כי יש כאן בעיה רצינית, מלכודת רצינית, ופרדוקס אישי רציני, שהוא זה שמונע מהאדם לעשות דיאטה, לרדת במשקל ולשמור על המשקל. כי לא משנה מה האדם יעשה, תמיד הוא ירגיש שהוא מוגבל, מכך שהוא לא עושה, את מה שהוא לא עושה. והאדם עובר בין מצב של השמנה לבין מצב של הרזיה, לפי מה שהוא מרגיש שנותן לו יותר חופש באותו רגע. והבעיה היא, שבשום מצב, האדם לא ירגיש יותר חופשי, מאשר במצב אחר. והשאלה היא, מה עושים?

והתשובה היא, שהאמת צריכה להיאמר, והיא, שמנקודת מבט מסוימת, אין לזה פתרון, ומנקודת מבט אחרת יש לזה פתרון. ז"א, כל זמן שיש לאדם רצונות כלשהם, מוכרח שהאדם ירצה את כל הרצונות כולם במינונים שונים ובעוצמות שונות. דהיינו, מוכרח שהאדם ירצה גם לאכול כרצונו אוכל לא בריא, ושהאדם בו זמנית ובמקביל, ירצה לא לאכול כרצונו אוכל לא בריא, אלא לאכול רק אוכל בריא.

ומוכרח שהאדם ירצה את כל הרצונות...