ובו יתבאר, מהי התמקדות במטרה? מהי נחישות אמיתית? מהי דבקות במטרה? וכיצד להיות ממוקד במטרה שלך?

והעניין הוא, שכאשר יש לאדם איזו מטרה בחיים, עליו להיות ממוקד במטרה שלו, כדי להשיג את המטרה שלו. ולמה האדם צריך להיות ממוקד במטרה שלו, כדי להשיג אותה? משום, שלהשיג מטרה, פירושו לשנות את המציאות, ממצב אחד למצב אחר. כי מטרה פירושה, שינוי המציאות למצב אחר, שונה מהמצב העכשווי. וכדי להשיג מטרה, לשם כך צריך לשנות את המציאות. ולשנות את המציאות, זה לא בהכרח קל, אלא לפעמים זה קשה מאוד.

וכדי לשנות את המציאות למצב הרצוי, לשם כך האדם צריך משאבים כאלו ואחרים. ואם היו לאדם משאבים וכוחות אין סופיים, אז האדם היה יכול להשיג את כל המטרות שלו, בפחות מרגע אחד. אבל, לאדם יש משאבים מוגבלים וכוחות מוגבלים, גם כוחות פיזיים מוגבלים וגם כוחות נפשיים מוגבלים. וכדי שהאדם ישיג את המטרה שלו, בפרט מטרה שקשה להשיג אותה, לשם כך האדם צריך כמה שיותר כוחות ומשאבים, לצורך המאמץ שלו, שיגרום לו להשיג את המטרה שלו.

ולכן, כאשר יש לאדם איזו מטרה, בפרט מטרה לא קלה, עליו להתמקד במטרה ולהקדיש את כל תשומת הלב שלו ואת כל הכוחות הנפשיים שלו, למען השגת המטרה. כי גם כאשר האדם מקדיש את כל תשומת הלב שלו למען השגת המטרה, גם אז הוא לא תמיד מצליח להשיג את המטרה שלו. כל שכן כאשר האדם לא מקדיש את כל תשומת הלב שלו להשגת המטרה, ובפרט כאשר המטרה היא לא כ"כ קלה להשגה, שאז ברור שהאדם צריך להקדיש כמה שיותר תשומת לב, למען השגת המטרה.

וכאשר יש לאדם איזו מטרה שהוא רוצה להשיג, הדבר הראשון שעליו לשים אליו לב, זה שהוא לא פועל בניגוד למטרה שלו. כגון לדוגמא אדם שרוצה להיות בריא, שעליו לוודא שהוא לא עושה פעולות, שנוגדות את המטרה שלו. או לדוגמא, לאכול אוכל משמין, תוך כדי תהליך של ירידה במשקל ושל דיאטה וכיו"ב. כי הדבר הטיפשי ביותר, הוא לעשות פעולה, שנוגדת את המטרה שלך, ושמרחיקה אותך, מהמטרה שאותה אתה רוצה להשיג.

ונחדד: שלפעמים יש לאדם כמה מטרות שונות בחיים, בו זמנית. ולפעמים המטרות האלו, נוגדות אחת את השנייה. כגון לדוגמא אדם שרוצה להיות בריא. אבל בו זמנית, הוא גם רוצה להרגיש שהוא חופשי לאכול מה שבא לו, גם אם האוכל הוא לא בריא. שאז במקרה כזה, יש התנגדות, בין המטרות השונות. ואז כמובן, האדם לא משיג באמת, את אף אחת מהמטרות שלו.

ועל האדם להתבונן היטב ולראות, שאין לו מטרות מנוגדות, שמרחיקות אותו מהשגת המטרות שלו. דהיינו, על האדם להתבונן היטב אל תוכו, ולוודא שהוא לא שם לעצמו רגל, ולא מכשיל את עצמו (מה שנקרא "הכשלה עצמית"), מלהשיג את המטרות שלו, על ידי זה שיש לו מטרות מנוגדות, שסותרות אחת את השנייה.

ואם האדם מגלה שיש לו מטרות מנוגדות, עליו להבין, שאו שהוא לנצח יישאר בתוך מצב של קונפליקט בין המטרות שלו, או שהוא יגדיר לעצמו מטרה כלשהי, שאותה הוא ינסה להשיג, ויוותר על שאר המטרות המנוגדות שלו. אחרת, הוא לעולם לא יוכל להגיע לשביעות רצון אמיתית, כי תמיד יהיו לו מטרות מנוגדות, שאותן הוא לא מצליח להשיג. ואיך האדם יכול לעשות סדר במטרות שלו? את זה כבר ביארתי במקום אחר.

כך שהדבר הראשון שהאדם צריך לשים אליו לב, כאשר יש לו מטרה כלשהי, הוא, שהוא לא עושה פעולות, שנוגדות את השגת המטרה שלו, ושמרחיקות אותו מהשגת המטרה שלו.

והדבר השני שהאדם צריך לשים אליו לב, הוא, שהוא לא עושה דברים, שהם לא מועילים לו להשגת המטרה שלו. דהיינו, לא רק שאסור לו לאדם לעשות דברים שמרחיקים אותו מהשגת המטרה שלו. אלא שבנוסף, אסור לו לאדם לבזבז משאבים, על דברים שגם אם הם לא מנוגדים למטרה שלו, הרי שהם לא מועילים לו להשגת המטרה שלו.

כגון לדוגמא, אדם שנמצא בקרב ובמלחמה. שברור, שהוא לא ימסור מידע רגיש לאויב, כי זו פעולה שנוגדת את המטרה האישית שלו, שהיא לנצח את האויב. אבל, מי שרוצה לנצח בקרב, לא רק שאסור לו לעשות דברים שיכשילו אותו, אלא שהוא צריך להתמקד כל הזמן, בלעשות רק דברים שיעזרו לו להשיג את המטרה שלו. כגון לדוגמא, לא לבזבז את הזמן ולעשות כל מיני דברים, שלא משרתים את המטרה המרכזית שאותה רוצים להשיג.

והחידוד הוא: שלא רק שלא לעשות דברים שמרחיקים את השגת המטרה, אלא שצריך לעשות רק דברים שמקרבים את המטרה. כי מצד האמת, כל דבר שלא מקרב אותך להשגת המטרה, הרי שהוא מרחיק אותך מהשגת המטרה. ולמה?

כי ברגע שהאדם עושה איזו פעולה כלשהי, הוא מזדהה רגשית עם הרצון שלו לעשות את אותו הדבר. וההזדהות הרגשית של האדם עם הרצון שלו לעשות דבר, שלא משרת את השגת המטרה, מחלישה בתת המודע של האדם, את הרצון של האדם להשיג את המטרה המרכזית שלו. דהיינו, גורמת לו לאבד את הריכוז ואת המיקוד שלו במטרה הראשית שלו.

כך שברגע שרוצים להשיג איזו מטרה, הרי שצריך להתמקד רק בה, ולא לעשות עוד דברים אחרים, שלא משרתים אותה. כי זה גורם לאיבוד הריכוז בהשגת המטרה, וממילא גם מרחיק את האדם מהשגת המטרה.

וכאשר האדם רוצה להשיג איזו מטרה, מותר לו לנוח תוך כדי שהוא מנסה להשיג את המטרה. אבל אך ורק בתנאי, שהוא נח ושהוא עושה את הפעולות שלו, למען השגת המטרה הראשית שלו. כי אם האדם נח שלא למען השגת המטרה הראשית שלו, אז הוא מאבד ריכוז במטרה הראשית שלו. אבל אם האדם נח, למען השגת המטרה הראשית שלו, הרי שבעצם הוא מגדיל את הריכוז שלו, בהשגת המטרה הראשית שלו.

כך, שאפשר לעשות פעולות שנראה שהן לא משרתות את השגת המטרה, ובתנאי שהן אכן כן משרתות את השגת המטרה. אבל בכל מקרה, אסור לעשות דבר שלא משרת את המטרה. כי זה גורם לאדם לאבד את הריכוז שלו, והאדם מבזבז משאבים נפשיים, בכך שהוא עושה עוד דברים אחרים, במצב שהם לא משרתים את המטרה הראשית שלו.

כך, שהדבר הראשון הוא, אל תעשה דברים שנוגדים את השגת המטרה שלך. והדבר השני הוא, אל תעשה דברים, שלא משרתים את השגת המטרה שלך. כי גם לעשות דברים שלא משרתים את השגת המטרות שלך, גם זה נוגד את השגת המטרה שלך, כי זה בזבוז משאבים נפשיים וכולי כנ"ל.

אבל יש כאן עוד רמת מיקוד גבוהה יותר, והיא, שכאשר האדם רוצה להשיג איזו מטרה, הרי שלא רק שאסור לו לעשות דבר שנוגד או שלא משרת את המטרה שלו, אלא שאסור לו אפילו להזדהות עם רצון אחר, שהוא לא הרצון שלו להשיג את המטרה שלו.

לדוגמא: חיילים בקרב, שהם נחים כדי לאגור כוחות למען המשכת הקרב והלחימה, שזה בסדר גמור כנ"ל. אבל כאשר החייל נח בשעת הקרב, הרי שבתוכו יש כמה סיבות למה הוא רוצה לנוח בשעת הקרב. ואחת מהסיבות היא, שהוא רוצה לאגור כוחות למען המשך הלחימה. אבל יש גם עוד סיבה נוספת, והיא חוסר הרצון של האדם להמשיך את הלחימה, הוא זה שגורם לאדם לרצות לנוח בשעת הקרב.

וכאשר החייל נח בשעת הקרב, כדי לאגור כוחות למען המשך הלחימה, אם החייל יזדהה גם עם הסיבה שאומרת, שהוא רוצה לנוח, כי לא בא לו להמשיך את הלחימה, ובגלל שנמאס לו להמשיך להילחם, הרי שגם זה מחליש את האדם וגורם לו להתרחק מהשגת המטרה שלו.

כי מותר לחייל לנוח, כי הוא חייב לנוח, כדי שיהיה לו כוח להילחם. אבל החייל מותר לו לנוח, רק כאשר כל התודעה שלו מרוכזת, בכך, שהוא נח, רק למען השגת המטרה שלו. דהיינו, רק למען זה שהוא רוצה לצבור כוחות, כדי להמשיך בקרב. אבל אם הוא נח, ותוך כדי מנוחה, מזדהה אפילו בטיפה אחת, גם עם הרצון שלו, שלא להמשיך את הקרב, הרי שממילא הוא מחליש את עצמו ברמה כלשהי, מהשגת המטרה הסופית שלו.

כך שאפילו הזדהות עם מחשבה מנוגדת להשגת המטרה, גם היא מרחיקה את האדם מהשגת המטרה. דהיינו, אפילו מי שעוברת לו מחשבה בראש, שמטילה ספק בחשיבות של השגת המטרה שלו, אפילו זה עצמו, מחליש את האדם, ומרחיק את האדם מהשגת המטרה שלו.

ונמצא אם כן, כי מי שרוצה להשיג מטרה כלשהי, בפרט מטרה מאוד חשובה, בפרט מטרה שקשה להשיג אותה, עליו להתרכז בעיקר ברמה הנפשית שלו, אך ורק בלחשוב כל הזמן על השגת המטרה שלו. כי החשיבה הנכונה, תוביל את האדם לעשייה נכונה, ממילא. כי חוסר העשייה הנכונה, נובע, רק משום שהאדם לא ממוקד מספיק במחשבה שלו, בהשגת המטרה שלו. שאז, יש לאדם הפרעת קשב וריכוז, וזה גורם לו לאבד את הריכוז שלו, בהשגת המטרה שלו. אבל כאשר האדם מרוכז בהשגת המטרה שלו, ממילא גם הוא פועל נכון להשגת המטרה שלו.

ונבהיר: שנכון מאוד, שלהתמקד במטרה, כפי שכבר ביארתי לעיל...