ובו יתבאר העניין של חשיבה חיובית וגם של החשיבה השלילית. ויתבארו היתרונות והחסרונות של החשיבה החיובית והחשיבה השלילית? ויתבאר, מהי דרך החשיבה הטובה ביותר? ועוד.

וראשית נגדיר, מהי חשיבה חיובית ומהי חשיבה שלילית. והעניין בפשוטו הוא, כי יש בעולם שלנו, גם דברים חיוביים וגם דברים שליליים. ולחשוב חיובי פירושו, להסתכל על הדברים החיוביים ועל ההיבטים החיוביים והטובים של הדבר. ולחשוב שלילי פירושו, להסתכל על הדברים השליליים ועל הדברים הרעים שיש בדבר.

וכפי שכבר ביארתי יותר מפעם אחת, ראשית כל יש לזכור, כי חיובי ושלילי, הם רק בעיני המתבונן. ז"א, כי מצד האמת האובייקטיבית בשלמות, אין שום דבר רע או טוב בעולם. כי טוב או רע, וחיובי או שלילי, זה רק ביחס למה שהאדם רוצה וביחס למה שהאדם מגדיר. אבל כאשר הכל אובייקטיבי לגמרי, בלי שום נגיעה אישית / רצון אישי / העדפה אישית, הרי שממילא, אין שום דבר חיובי או שלילי.

כך שראשית כל יש לזכור, שמבחינה אובייקטיבית, אין שום משמעות לחשיבה חיובית או לחשיבה שלילית. משום, שאין בעולם שלנו, שום דבר חיובי או דבר שלילי. כי הכל טוב ורע באותה המידה ממש. ורק בעיני המתבונן, יש טוב ורע, וממילא יש יתרונות וחסרונות, ואז יש מחשבות חיובית וגם מחשבות שליליות וכולי.

ומבחינה סובייקטיבית ואישית, דהיינו, כאשר האדם שופט את המציאות שלנו, מנקודת המבט של ההעדפות האישיות שלו, הרי שבכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות. ויש כאן שתי נקודות להתבוננות.

והנקודה הראשונה היא, שלא יכול להיות שתהיה לאדם העדפה אישית כלשהי, ושהוא יחיה בעולם שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות באופן מוחלט. ולמה? כי אם האדם יגיע לנקודת מבט שבה יש רק יתרונות או רק חסרונות, הרי שממילא אין שום משמעות כלשהי, להעדפה אישית. כי כאשר הכל אחד והכל שווה, הרי שכבר אין שום אפשרות להעדיף משהו אחד על פני משהו אחר. ובכל מקום שיש העדפה אישית, הרי שממילא זה אומר, שיש שם, גם טוב וגם רע, בעולם שיש בו את ההעדפה האישית.

והנקודה השנייה שיש להתבונן בה היא, שברגע שיש בעולם גם טוב וגם רע, הרי שבכל דבר שהוא שיש בעולם ללא כל יוצא מן הכלל, בכל דבר שהוא, יש בו, גם טוב ברמה כלשהי וגם רע ברמה כלשהי. ואין שום דבר בעולם, שיש בו, רק טוב או רק רע באופן מוחלט. אלא, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם טוב וגם רע ברמה כלשהי. ולמה?

כי כפי שאמרנו, הטוב והרע, הם רק ביחס למתבונן. ז"א שכל דבר טוב או רע, הוא יכול להיות בדיוק ההפך שלו, מנקודת מבט הפוכה ומנוגדת. והדבר הכי טוב, יכול להיות הכי רע, מנקודת מבט הפוכה לנקודת המבט של האדם. וגם הדבר הכי רע, יכול להיות הכי טוב, מנקודת מבט הפוכה לנקודת המבט של האדם.

והאדם, לא יכול לחשוב רק מנקודת מבט אחת לגמרי בשלמות באופן מוחלט. ז"א האדם לא יכול להזדהות רק עם נקודת מבט אחת כלשהי באופן מוחלט. אלא, האדם יכול להזדהות יותר עם נקודת מבט כלשהי, אבל האדם לא יכול להזדהות רק עם נקודת מבט אחת כלשהי באופן מוחלט.

ולמה האדם לא יכול להזדהות עם נקודת מבט אחת באופן מוחלט? משום ששום נקודת מבט היא לא מוחלטת. ואי אפשר להזדהות באופן מוחלט, עם משהו שהוא לא מוחלט. ולכן מוכרח שהאדם יזדהה עם נקודת מבט יחסית, רק באופן יחסי בלבד.

וממילא זה אומר, שהאדם לא יכול לחשוב על דבר כלשהו, שהוא רק רע או רק טוב באופן מוחלט. ולמה? כי בתוך האדם יש הרבה נקודות מבט. ומכל נקודת מבט, הדבר הוא יכול להיות גם טוב וגם רע, במינונים שונים.

ומאחר שהאדם כל הזמן יש לו במקביל את כל נקודות המבט בעוצמות שונות, הרי שזה אומר, שהאדם לא יכול לחשוב על דבר כלשהו רק מנקודת מבט אחת, והוא לא יכול לחשוב על דבר כלשהו, שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. אלא מוכרח, שהאדם תמיד ירגיש, שבכל דבר בעולם, יש בו גם יתרונות כלשהם וגם חסרונות כלשהם, לפי נקודות המבט שיש באדם באותו הרגע, ולפי ההזדהות היחסית שלו איתם.

ולחשוב חיובי פירושו, שהאדם בוחר להסתכל רק על הדברים החיוביים שיש במציאות שלו, במקום להסתכל יותר, על הדברים השליליים שיש במציאות שלו.

והיתרון של החשיבה החיובית, הוא די ברור. והוא, שכאשר האדם חושב על דבר רע, הרי שהוא מרגיש רע. וברגע שהאדם חושב על דבר טוב, הרי שהוא מרגיש טוב. וברגע שהאדם מסתכל על איזה דבר, והוא רואה בו חסרונות ויתרונות, הרי שאם האדם יחשוב חיובי, ויסתכל על היתרונות של הדבר, הרי שהוא ירגיש יותר טוב, מאשר אם הוא יחשוב שלילי, ויסתכל על החסרונות של הדבר.

כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא שופט את המציאות. ואם האדם מתמקד בחסרונות של הדבר, דהיינו, הדברים הרעים, הרי שהוא מרגיש רע. ואם האדם מסתכל על היתרונות של הדבר, הרי שהוא מסתכל על הדברים הטובים, וממילא הוא מרגיש טוב.

אבל יש גם חיסרון מאוד גדול בחשיבה חיובית ובאדם שרגיל לחשוב חיובי. והוא, שהחשיבה החיובית, לא באמת הופכת את המציאות לחיובית, אלא היא רק מדחיקה את הרע שיש במציאות, וגורמת לו להתפרץ אח"כ, בצורה חזקה הרבה יותר.

והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שבכל דבר בעולם, מנקודת מבט נייטרלית, אין בו טוב או רע כנ"ל. אבל מנקודת מבט סובייקטיבית, בכל דבר בעולם, תמיד יש בו, גם טוב וגם רע כלשהו. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחשוב יותר חיובי, כך הוא בעצם גורם לעצמו לשנוא יותר את המציאות, על כך שיש בה גם דברים רעים.

כי מי...