רבות נכתב על נושא האושר, וכאן תכתב עוד נקודת מבט בעניין האושר של האדם בחיים. והנקודה להתבוננות בעניין האושר של האדם בחיים, היא, שמי שרוצה להיות מאושר בחיים, יותר מאשר חשוב שהוא יבדוק, איך להיות מאושר בחיים, עליו לבדוק, מהי מהות האושר בחיים שאותה הוא מחפש.

ולא מספיק להבין באופן חלקי, שאתה מחפש אושר באופן כללי. אלא על האדם להיות מסוגל להגדיר בדיוק, מה בדיוק הוא מחפש, איזה סוג מדויק של תחושה הוא מחפש, ובמה בדיוק תלויה התחושה הזאת שאותה הוא מחפש.

כי המון אנשים מחפשים את האושר. ובני האדם בעולם, עסוקים בלנסות להיות מאושרים, בדרכים כאלו ואחרות. וכולם עסוקים במרדף אחרי האושר, או אחרי ההנאה, או אחרי השקט הנפשי, או אחרי דבר כלשהו, שכל אחד יגדיר אותו איך שהוא רוצה. אבל כולם נמצאים במרדף כלשהו אחרי דבר כלשהו. ובכל פעם שהאדם משיג את מה שהוא רוצה, תמיד, בוודאות של 100%, שאח"כ הוא כבר פחות מרוצה מהדבר שאותו הוא השיג, ואז הוא מתחיל לחפש שוב פעם, משהו חדש.

והסיבה שאנשים רודפים אחרי הזנב של עצמם ולא מצליחים להיות מאושרים בשלמות, ולא מצליחים להפסיק לחפש את האושר, היא רק משום, שאף אחד לא באמת מבין, מה בדיוק הוא מחפש. וכולם מחפשים איזה משהו כללי, שלא ממש יודעים מהו. ובני האדם מתעסקים באיך להיות מאושרים. במקום בלנסות להבין, מהו בכלל האושר שאותו הם מחפשים.

כי קודם כל צריך להבין, מה בדיוק מחפשים ולהיכן בדיוק רוצים להגיע. ורק אח"כ לנסות לראות, האם בכלל אפשר להשיג את המטרה הזאת? ואם כן, אז איך אפשר להשיג אותה? אבל קודם כל, הדבר החשוב ביותר הוא, שבמקום לחפש את האושר, יש לעצור ולהבין, מה בדיוק מנסים למצוא. ורק אחרי שברור מה בדיוק מנסים להשיג, אח"כ צריך בכלל לבדוק, האם בכלל אפשר להשיג את האושר הזה. ורק אח"כ לנסות להבין, כיצד ניתן להשיג את האושר הזה.

דהיינו, שלב 1 - הגדר בדיוק מה אתה מחפש. שלב 2 - בדוק האם ניתן להשיג את מה שאתה מחפש. שלב 3 - בדוק כיצד אתה יכול להשיג את מה שאתה מחפש, בהנחה שאפשר להשיג את מה שאתה מחפש. כי יכול להיות, שהאדם מנסה להשיג, דבר שאינו אפשרי מצד מהותו. כי יכול להיות, שהאדם מטבעו, לעולם לא יהיה מאושר. ולכן זה מיותר לחפש את האושר.

ולכן, קודם צריך להבין מהו בכלל האושר. אח"כ לבדוק האם בכלל אפשר להשיג אותו. ורק אח"כ לבדוק, כיצד אפשר להשיג אותו, בהנחה שכן אפשר להשיג אותו.

וכפי שאמרנו, השלב הראשון הוא, להגדיר מה בדיוק אתה מחפש ומה בדיוק אתה רוצה להשיג. ונחדד את הנקודה הזאת, כדלקמן. והעניין הוא, שהאדם צריך להבין בדיוק, מהו אותו הדבר שאותו הוא מחפש ושאותו הוא רוצה להשיג.

והשאלה האמיתית שהאדם צריך לשאול את עצמו היא, מהו אותו הדבר, שאם אני אשיג אותו, אז אני אפסיק לחפש אותו?! כי האדם רגיל לשאול את עצמו, מהו הדבר, שאם אני אשיג אותו, אני אהיה מרוצה מכך שהשגתי אותו. וזאת לא השאלה הנכונה. כי השאלה הנכונה היא, מהו הדבר, שאם אני אשיג אותו, אז אני אפסיק לגמרי להמשיך לחפש אותו.

כי אפשר למצוא אושר בחיים, ואח"כ להמשיך לחפש עוד אושר בחיים. ומי שמעוניין למצוא אושר בחיים, שבכל פעם שהוא ימצא אותו, הוא אח"כ ימשיך לחפש אותו ולרצות ממנו עוד ועוד. אז הוא לא צריך לשאול את עצמו, מהו הדבר שכאשר אמצא אותו, אפסיק לחפש אותו. אלא הוא יכול לשאול את עצמו, מה יעשה לי טוב למצוא אותו, גם אם אח"כ אמשיך לחפש אותו עוד ועוד.

אבל, מי שרוצה למצוא את האושר, ולהפסיק באופן סופי ומוחלט, לחפש את האושר, אז, לא מספיק שהוא ישאל את עצמו, מה ייעשה אותי למאושר. אלא הוא צריך לשאול את עצמו, מה יגרום לי להפסיק לחפש את האושר. כי אם דבר כלשהו ייתן לי תחושה רגעית של אושר, אבל אח"כ אמשיך לחפש את האושר, הרי שבכך חזרנו למצב העכשווי, ואולי אין טעם להתאמץ, כדי להשיג דבר, שאולי ייתן רק תועלת רגעית בלבד.

כי מי שמחפש את האושר, ומשיג אושר זמני, שאח"כ הוא ממשיך לחפש עוד אושר, הרי שהוא בעצם נמצא תמיד בנקודת ההתחלה. כי תמיד הוא מחפש את האושר. ולא ממש ברור, האם בכלל כדאי לחפש אושר זמני, או שאולי כדאי לוותר על המאמץ, כי בכל מקרה אח"כ האדם ימשיך לחפש את האושר?!

ונחדד: כי ככל שהאדם מוצא יותר אושר זמני, כך גם רמת האושר שלו יורדת. כי האדם רוצה למצוא אושר נצחי. ובהתחלה, נדמה לאדם שהוא ימצא אושר נצחי, כאשר הוא ישיג דבר כלשהו. ואח"כ האדם משיג את הדבר, וכמובן שהוא מתאכזב לגלות, שזהו רק אושר זמני בלבד.

וככל שזה קורה יותר פעמים, כך בעצם האדם כבר פחות מאושר באושר זמני. משום שהוא מבין, שזה לא מספק לו, את הצורך הרגשי שלו, למצוא את האושר, ולהפסיק לחפש את האושר. אא"כ האדם מראש לא רוצה למצוא אושר נצחי, אלא רוצה למצוא רק אושר זמני וכולי.

ולכן, מי שרוצה למצוא אושר בחיים, עליו לשאול את עצמו: איזה סוג אושר אני מחפש. האם אושר זמני או אושר נצחי. כי אם מדובר באושר נצחי, אז להשיג אושר נצחי, פירושו, להשיג דבר, שגורם לכך שתפסיק לחפש אושר. כי אם ממשיכים לחפש את האושר, אז זה לא ממש עזר, כי החיפושים ממשיכים. ולכן, מי שמחפש אושר נצחי, עליו לשאול את עצמו, מהו הדבר, שאם אשיג אותו, אפסיק לחפש את האושר הנצחי. כי אם החיפוש יימשך, אז הדבר הוא חסר תועלת, ביחס להשגת האושר הנצחי.

ונחדד: כי להפסיק לחפש את האושר, פירושו, שהאושר לא מעניין יותר את האדם. ז"א כי מי שמשיג את האושר, ומפסיק לחפש את האושר, אבל האושר עדיין מעניין אותו, הרי שהוא עדיין לא באמת הפסיק לגמרי לחפש את האושר.

כי יש חיפוש מודע ויש חיפוש לא מודע. וגם מי שנראה לו שהוא לא מחפש את האושר בצורה מודעת, הרי שיכול להיות, שבתת המודע שלו, הוא מחפש את האושר בצורה לא מודעת. ומי שמחפש את האושר בצורה לא מודעת...