ובו יתבאר העניין של אופטימיות וחשיבה אופטימית (חצי הכוס המלאה / חשיבה חיובית וכיו"ב), מול פסימיות וחשיבה פסימית (חצי הכוס הריקה / חשיבה שלילית וכיו"ב).
ואופטימיות פירושה, שהאדם חושב שהדברים יסתדרו לטובה. אך פסימיות לעומתה, פירושה, שהאדם חושב שהדברים יסתדרו לרעה.
כגון לדוגמא, אדם שיש לו ספק לגבי איזה עניין, והוא חושש האם הדבר הזה הוא לרעתו או לטובתו. והאדם האופטימי יאמר, שהדבר הוא לטובה, ושצריך לחשוב בצורה חיובית, ושהכל לטובה, ושצריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, והעיקר הבריאות, ותגיד תודה שאתה בריא וכיו"ב. והאדם הפסימי יאמר, שהוא חושב שהדברים הם לרעה, ושיש חצי כוס ריקה, ושהוא חושב שיגרם לו נזק, ושזה לא עוזר לו שהוא בריא, כי הוא לא מאושר בשלמות וכולי.
והרעיון הוא, פשוט, כאשר יש ספק לגבי איזה דבר, האם הוא טוב או רע. אז האופטימי יאמר, שהדבר הוא לטובה ויסתכל על היתרונות של הדבר. והפסימי יאמר, שהדבר הוא לרעה, ויסתכל על החסרונות של הדבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש יתרונות וגם חסרונות, גם בחשיבה אופטימית וחיובית, וגם בחשיבה פסימית ושלילית. ולמה?
כי מי שחושב חיובי וחושב בצורה אופטימית, הוא בעצם מצליח לדחות את הרע, לזמן מאוחר יותר. כי גם מי שחושב בצורה אופטימית, גם הוא לא תמיד מצליח להשיג את המטרות שלו. ואם המציאות היא לרעת האדם, החשיבה האופטימית שלו, לא תעזור לו. אלא, שבטווח המיידי, החשיבה האופטימית עוזרת לאדם, לא להתאכזב כבר עכשיו מהרע שקורה לו, אלא לדחות את הרע הזה לזמן מאוחר יותר, אם הוא יקרה, כאשר הוא יקרה.
כי מי שחושב בצורה פסימית, אז הוא מתחיל לסבול, מהרע שאולי יקרה לו בעתיד, כבר עכשיו בהווה. והוא בעצם מקדים, את הרע של העתיד. ובנוסף, הוא מרגיש רע בהווה, מכך שרק אולי יקרה לו רע בעתיד. והחשיבה האופטימית, דוחה את הרע, כמה שיותר. וזה נראה כיתרון של החשיבה האופטימית והחשיבה החיובית.
אבל בחשיבה אופטימית, יש גם חיסרון גדול מאוד. והוא, הגודל של האכזבה ושל הרע, כאשר הוא מגיע, אם הוא מגיע. כי הרע, מוכרח שהוא יגיע מתי שהוא. ואם לא עכשיו, אז מחר. ואם לא מחר, אז מחרתיים. כי בעולם, יש תמיד, גם טוב וגם רע. וגם הרע יגיע בשלב כלשהו, השאלה היא, רק מתי.
ומי שחושב בצורה פסימית, זה נכון שהוא מתחיל לסבול כבר עכשיו ממה שאולי יקרה לו בעתיד. אבל הסבל שיש לו בהווה, מתקזז עם רמת הסבל שתהיה לו בעתיד, כאשר יקרה הדבר הרע שהוא חשש מפניו. כי כאשר האדם מצפה מראש לאיזה דבר רע שיקרה לו, ממילא הוא לא חווה הפתעה גדולה ממנו, ולא חווה אכזבה גדולה כאשר הוא קורה.
כי, כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. וככל שהאדם הוא יותר אופטימי, כך הוא יותר סובל, כאשר המציאות טופחת על פניו, וקורים דברים נגד רצונו. ונכון שהאדם האופטימי שרואה את חצי הכוס המלאה וחושב בחשיבה חיובית, נכון שהוא נהנה יותר לשתות את כוס המים שמלאה עד החצי שלה. אבל הוא יסבול יותר, כאשר הוא יגלה שכוס המים, גם חצי ריקה.
כי כוס המים, לא תהיה מלאה יותר, בגלל שהאדם חושב חיובי בחשיבה חיובית, ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה. וגם אם נראה שהיא תהיה מלאה יותר, הרי שבכל מקרה האדם יתאכזב יותר בעתיד, כאשר הוא יתקל בכוס מים שתהיה כ"כ ריקה, שהוא לא יצליח להיות אופטימי ולחשוב חיובי.
ונחדד: בחוש ניתן לראות, כי מי שחושב יותר, חשיבה חיובית ויותר חשיבה אופטימית, הוא מצליח יותר בחיים שלו, להשיג את המטרות שלו. כי כאשר קשה לאדם באיזה דבר, אם הוא אופטימי שהוא אולי יצליח להשיג את המטרה שלו, אז הוא מתאמץ יותר, ואז הוא מגדיל את הסיכוי שלו להצליח. ועל פניו נראה, שדווקא להיות אופטימי, זה מגדיל את הסיכוי של האדם להצליח בחיים. וזה דווקא מקטין את כמות הרע שיש לאדם בחיים, ומגדיל את כמות הטוב שיש לאדם בחיים.
אך, לא כך הוא הדבר! כי מי שחושב בחשיבה אופטימית, הוא לא באמת מקטין את הרע שיש לו בחיים, גם אם הוא כן מצליח להשיג את המטרות שלו טוב יותר. ולמה? כי בחיים, בכל מקרה, בשלב כלשהו, יקרה לאדם דבר רע כלשהו נגד רצונו. כי מחוייב המציאות, שיהיה גם טוב וגם רע.
וכאשר האדם חושב בצורה אופטימית, ומתעלם מחצי הכוס הריקה, ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה, אז זה נכון שהוא מגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים מבחינה כמותית. אבל, הוא גם מגדיל את כמות הרע שיש לו בחיים, מבחינה איכותית עוצמתית.
כי החשיבה האופטימית מרגילה את האדם, להיות שמח ולהתחבר לרגשות חיוביים, ולא להיות עצוב, ולא להתחבר לרגשות שליליים. וכאשר קורה דבר רע לאדם שמח שהוא רגיל להיות אופטימי, אז הוא חווה את הרע, בצורה הרבה יותר חזקה וקשה, מאדם שבכל מקרה רגיל לחשוב בצורה פסימית, ושרגיל לחוות רגשות רעים.
ז"א, החשיבה החיובית והחשיבה האופטימית, מרגילות את האדם, להתכחש לכך שהמציאות יכולה להיות רעה, בדיוק כמו שהיא יכולה להיות טובה. ואז, כאשר המציאות היא כבר רעה, אז ממילא קשה יותר לאדם להכיל את זה שהמציאות היא רעה. כי הוא אדם אופטימי, שרגיל לראות רק את הטוב. ויש מצבים, שהמציאות מכריחה את האדם, לראות את הרע. ואז הרע הוא הרבה יותר קשה.
כי אדם פסימי, אומנם נראה שהוא נהנה פחות בחיים. אבל בפועל, הוא גם מתאכזב הרבה פחות בחיים. וכאשר כבר קורה דבר רע, אם קורה דבר רע, אז הוא גם סובל הרבה פחות בחיים.
וצורת החשיבה הטובה ביותר בעולם, היא חשיבה ריאלית וחשיבה אמיתית. דהיינו, הדבר הטוב ביותר בעולם, הוא להיצמד לאמת כפי מה שהיא, בלי להוסיף ובלי לגרוע ממנה. את האמת, את כל האמת, ואך ורק את האמת. או במילים אחרות, הכי טוב, זה לא להיות אופטימי, ולא להיות פסימי, אלא להיות אמיתי. ולא לייפות את המציאות מעבר למה שהיא, ולא לכער את המציאות מעבר למה שהיא. אלא להסתכל על הדברים כפי מה שהם.
והדברים כפי מה שהם, הם, שיש במציאות שלנו אין סוף אפשרויות. ומבחינה מוחלטת, הכל...
050-3331-331