ובו יתבאר, העניין של האגו של האדם. מה תפקידו? מה משמעותו? והאם הוא טוב או רע? ועוד. ונקדים ונאמר, כי כל אחד בעולם, מגדיר את האגו בצורה אחרת. כי יש כאלו שמבחינתם, האגו של האדם, הוא הרצון העצמי של האדם. שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. וזהו סוג של אגו.
ויש כאלו, שמבחינתם, האגו של האדם, הוא רק כאשר האדם רוצה איזה דבר, שבא על חשבון טובתם של אחרים, ולמען טובתו האישית. ויש כאלו שמגדירים את האגו, בעצם זה שהאדם מודע לכך שהוא קיים, כישות נפרדת משאר הדברים שבעולם. וכל אחד, מגדיר את האגו בצורה אחרת. וכאן נדבר על האגו בצורה כללית, ושכל אחד יפרש את תוכן הדברים, לפי הפירוש האישי שלו, למושג אגו.
ומי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו, קיימת מלחמה שלמה, באגו של האדם. ויש סדנאות רבות וספרים רבים ותורות ותיאוריות ופילוסופיות שונות, שמנסות ללמד את האדם, כיצד הוא יכול להתמודד עם האגו שלו, וכיצד הוא יכול להכניע אותו, ולאזן אותו וכיו"ב. וכאן יתבאר הפירוש האמיתי ונקודת המבט האמיתית, לגבי האגו של האדם.
ומי שיתבונן בעין אמיתית על עניין האגו של האדם, יראה, כי יש כאן נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, שהאגו של האדם, הוא האחראי לכך שיקרו לאדם בחיים שלו, גם דברים טובים וגם דברים רעים.
ונתחיל מהדברים הרעים, שבגללם כולם נלחמים באגו. כגון לדוגמא, מלחמות אגו. שאנשים נלחמים למען האגו שלהם ומשחקי הכבוד ומשחקי השליטה שלהם. ומלחמה, גובה קורבנות משני הצדדים. ואנשים, בגלל האגו והגאווה שלהם, בגלל זה הם נלחמים במלחמות כאלו ואחרות, וגורמים נזק לעצמם ולסביבתם.
ואם לא היה לאדם אגו, ואם לא היה אכפת לאדם, מי יגיד את המילה האחרונה, ולא היה חשוב לאדם לצאת צודק ושדווקא הוא יהיה הצודק, ואם לא היה חשוב לאדם, מי המלך ומי המנהיג, אז ממילא נראה שהיה שלום בעולם, וכולם היו חיים בהרמוניה וכולי. ונראה אם כן, כי האגו, הוא אחראי לכך שרע לאדם.
אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שרק בזכות האגו של האדם, רק בזכות זה יש טוב בעולם. ולמה? כי מצד האמת, כל דבר שהאדם משנה את המציאות, זה סוג של מלחמה עם המציאות. כגון לדוגמא אדם שלא רוצה לשאוב מים מהבאר, ואז הוא הולך ומשנה את המציאות, ונלחם בכך שאין לו מים בבית, והולך ומשקיע משאבים, וממציא את הברז, ושם לעצמו ברז מים בבית.
שמצד אחד, זה סוג של מלחמה, כי האדם נלחם במציאות. כי המציאות, לא רצתה שיהיו לאדם מים זמינים בבית. אבל האדם נלחם במציאות, וסידר לעצמו מים בבית. והמלחמה הזאת, יצרה עבור האדם תחושה של טוב והנאה, מכך שיש לו מים בבית.
ואם לא היה לאדם שום אגו בכלל, ואם לא היה אכפת לאדם שינצחו אותו, אז האדם לא היה נלחם בשום דבר בעולם. ואם הייתה באה מולו אש, הוא לא היה נלחם בה ולא היה בורח ממנה. כי הרי לא אכפת לו שינצחו אותו. והרצון להתגבר על האש שרוצה לשרוף אותך, היא בדיוק כמו הרצון של האדם להתגבר על הרצון של חבר שלו, שרוצה להשתלט עליו.
ואדם שאוכל למטרת בריאות, גם את זה הוא עושה בגלל האגו שלו. כי אם לא היה לאדם רצון עצמי, הוא היה נכנע לרעב, ולא היה אכפת לו שהוא יהיה רעב ושהרעב יכניע אותו. אבל האדם עובד קשה מאוד, ונלחם בצורה קשה מאוד, ברעב שלו. כי האדם משקיע המון משאבים, כדי לא להיות רעב.
כי המציאות, גורמת לכך שהאדם יהיה רעב. וזה סוג של מלחמה. כי האדם לא רוצה להיות רעב, אבל המציאות, כן גורמת לאדם להיות רעב. והמציאות נלחמת ברצון של האדם. שהאדם רוצה להיות שבע, והמציאות כל כמה שעות, גורמת לאדם להיות רעב. והאדם נלחם ברעב הזה, בנחישות, לאורך כל חייו. ואם לא היה לאדם שום אגו, ולא היה אכפת לאדם להיות מושפל ושינצחו אותו, אז הוא היה נותן לרעב לנצח אותו.
והרעיון, הוא פשוט. והוא, שכל שינוי שהאדם משנה את המציאות, אפילו מי שקם מהמיטה בבוקר, ובוחר לשנות את המציאות. כי המציאות היא שהאדם נמצא במיטה, והאדם לא רוצה את המציאות הזאת להיות במיטה, ואז הוא בוחר לקום מהמיטה וללכת למקום אחר. וזה סוג של מלחמה. כי הוא נלחם במציאות כפי מה שהיא באותו הרגע, ומשנה אותה לדבר אחר.
וכל שינוי באשר הוא, הוא סוג של אגו ומלחמה. כי בעולם שלנו, יש חלקים שלמים, שנראה שיש בהם שלום ושהם לא נלחמים אחד בשני. אבל יש חלקים שלמים, שנראה שאין בהם שלום, ושהם כן נלחמים אחד בשני. כי במציאות שלנו, יש דברים שמשתנים כל הזמן, ויש דברים שכמעט ולא משתנים לעולם.
והרעיון הוא, שאם לא היה אגו בעולם, אף אחד לא היה מתאמץ להשיג את המטרות שלו, ואף אחד לא היה עושה שום דבר, ואז ממילא לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות לעולם.
כי נניח לדוגמא, שרגעי הזמן יעשו שלום בינם לבין עצמם, הרי שאז לא יהיה יותר עולם. כי הרגעים של הזמן, הם כל הזמן נלחמים אחד בשני. כי יש אין סוף רגעים של זמן. ובכל רגע של זמן, יש משהו אחר, שונה משאר כל הרגעים האחרים. ובכל רגע ורגע, אחד מהרגעים של הזמן, מתגבר על כל שאר הרגעים, ומבטא כלפי חוץ את התמונה שיש בו. ומבטל ממילא את כל שאר התמונות, שיש בכל שאר הרגעים של הזמן.
ובכל רגע חדש של זמן, יש מוות והשמדה של הרגע הקודם של הזמן. ויש לידה מחדש של הרגע הבא של הזמן. כי בכל רגע, נוצרת מציאות חדשה, על חורבותיה של המציאות שהייתה ברגע הקודם. ואם רגעי הזמן יעשו שלום זה עם זה ויתאחדו, דהיינו, שכל הרגעים של הזמן יתחברו להיות רגע אחד, הרי שממילא לא יהיה יותר שום זמן ושום עולם כלל. ונמצא אם כן, כי רגעי הזמן רבים אחד עם השני, ובזכות זה קיים העולם.
ואעפ"כ, רגעי הזמן, גם נמצאים בשלום זה עם זה. כי אם רגעי הזמן ילחמו זה בזה בשלמות בלי שום שלום ובלי שום הרמוניה כלל, הרי שממילא, גם אז לא יהיה עולם. כי אם רגעי הזמן ישנאו אחד את השני בשלמות, אז רגעי הזמן יצטרכו להיות שונים לגמרי אחד מהשני. ושום רגע של זמן, לא יוכל להיות דומה בשום דבר, לשום רגע של זמן אחר.
ואם רגעי הזמן לא יהיו דומים במשהו, אחד לשני, הרי שגם אז לא תהיה שום המשכיות בין רגעי הזמן, וגם אז לא יהיה שום עולם ושום משמעות לזמן. כי רגעי הזמן, אומנם הם משתנים בכל רגע, אבל מצד שני, הם לא משתנים באופן מוחלט וטוטאלי, אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם.
והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שאכן האגו יוצר את כל המלחמות וכל הרע שיש בעולם. כי בלי שום אגו, אין שום בעיה כלל. אבל מצד שני, בלי שום אגו, גם אין שום משמעות לעולם כלל. כי בלי אגו, שום כוח בעולם לא יתגבר על שום כוח אחר. וכל הכוחות יתאחדו, ואז ממילא לא יהיה שום קיום לעולם כלל...
050-3331-331